כף ורדה

		יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

הרפובליקה של כף ורדה הרפובליקה של קאבו ורדה República de Cabo Verde
דגל סמל
מוטו לאומי: אחדות, עבודה, קידמה
המנון לאומי: שיר החירות
יבשת	אפריקה
שפה רשמית	פורטוגזית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	פראיה 14°55′N 23°31′W
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא פדרו פירס ז'וזה מריה נאווס
הקמה -עצמאות - תאריך	מפורטוגל 5 ביולי 1975
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	4,033 קמ"ר  176 בעולם זניח
אוכלוסייה‏‏ (הערכה ליולי 2014) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	538,535 נפש  171 בעולם 133.53 נפש לקמ"ר 81 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 30.6% גילאי 15 - 24 21.4% גילאי 25 - 54 38.0% גילאי 55 - 64 4.9% גילאי 65 ומעלה 5.1%
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2013) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	2,222 מיליון $  189 בעולם 4,126 $ 166 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2013) - דירוג עולמי	0.636  123 בעולם
מטבע	אשקודו כף ורדי ‏ (CVE)
אזור זמן	UTC -1
סיומת אינטרנט	.cv
קידומת בינלאומית	238+

חוף באי בואה ויסטה

הרפובליקה של כף ורדה (בפורטוגזית ובאופן רשמי República de Cabo Verde) היא רפובליקה המורכבת מקבוצת איים באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטרים מערבית לאפריקה. האיים יושבו לראשונה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15. במרוצת השנים שימשו האיים כאחד המרכזים הגדולים לסחר בעבדים אפריקאים.

היסטוריה

כשספינה פורטוגזית תחת הנהגתו של אלביס קדמוסטו הגיעה לאיי כף ורדה בשנת 1456 לערך, האיים לא היו מיושבים, אך היו מלאים בצמחייה. הם נקראו על שמו הפורטוגזי של חצי האי קאבו ורדה (הכף הירוק), השוכן בקצה המערבי של יבשת אפריקה (בסנגל של היום), כ-560 ק"מ מזרחה מן האיים. הפורטוגזים, בהנהגתו של הנסיך אנריקה הספן, סיפחו את האיים לממלכתם ומשלחות פורטוגזיות נוספות ביקרו באיים. לאחר שש שנים, בשנת 1462, ייסדו באי סאו טיאגו את "ריבריה גרנדה" (היום סידדה ווליה), המושבה האירופאית הראשונה באזור טרופי. בהמשך, הפורטוגזים הביאו למושבה עבדים ממערב אפריקה. בשנת 1495 האיים הועברו באופן רשמי לשליטת פורטוגל.

בשנת 1581 שליטה על האיים הועברה לספרד, אך הם חזרו להיות מושבה פורטוגזית בשנת 1640.

עם גילוי אמריקה, נמצאו איי כף ורדה על נתיבי השיט בין אפריקה, אירופה ואמריקה, והמושבה שגשגה מעסקי סחר בעבדים במאה ה-16. השגשוג של ריבריה גרנדה הביא איתו פשיטות של פיראטים, דוגמת הפשיטות של סר פרנסיס דרייק בשנים 1582 ו-1585.

החל משנת 1747 האיים הוכו בבצורות רבות, אשר הביאו למותם מרעב של מעל 100,000 אנשים. הבצורות היו חמורות יותר מבעבר בגלל בירוא היערות ורעיית יתר. בעקבות ההרעה במצב הכלכלי, התרחשה הגירה גדולה של תושבי האיים, במיוחד לארצות הברית.

בנוסף לבצורות, האיים סבלו ממגפות ומהתפרצויות של הרי געש. הפסקת הסחר בעבדים במהלך המאה ה-19 תרמה להרעה במצב הכלכלי, בסוגרה מקור הכנסה חשוב של תושבי האיים. מקור זה הוחלף על ידי התגברות השיט באוקיינוס האטלנטי, והפיכת איי כף ורדה לתחנה ראשית בדרכי השיט. הירידה החדה בתנועת אוניות במהלך מלחמת העולם השנייה פגעה קשות בכלכלת האיים.

עד לשנת 1878 הייתה מותרת עבדות באיים.

בשנת 1951 שינתה פורטוגל את המעמד של כף ורדה ממושבה למחוז. למרות זאת, בשנת 1956 הקים אמילקר קברל תנועה לשחרור כף ורדה וגינאה ביסאו. בשנת 1961 החל מאבק מזוין, בעיקר בגינאה ביסאו. בשנת 1972 רוב השטח של גינאה ביסאו היה בשליטת התנועה, אך לא היו ניסיונות להרחיב את הפעילות לכף ורדה. רק בשנת 1974, לאחר מהפכת הציפורנים בפורטוגל החלה פעילות פוליטית בכף ורדה. ב-30 ביוני 1975 התקיימו בחירות כלליות וב-5 ביולי 1975 הוכרזה עצמאות האיים מפורטוגל.

בשנת 1990 בוטל סעיף בחוקה שביסס את השיטה החד-מפלגתית. ב-13 בינואר 1991 נערכו הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות בהן זכתה אחת המפלגות החדשות. בשנת 2013 שינתה המדינה את שמה הרשמי בכל השפות לרפובליקה של קאבו ורדה‏

פוליטיקה

כף ורדה קיבלה את עצמאותה מפורטוגל בשנת 1975. הממשל מבוסס על חוקה מ-1980 שעברה שינויים בשנים 1992, 1995 ו-1999. הבחירות נערכות לראשות הממשלה ולאסיפה הלאומית. משך הקדנציה של שניהם 5 שנים. בהתאם לתוצאות של הבחירות האחרונות באספה שגוללת 72 מקומות מיוצגות 3 מפלגות.

ראש הממשלה נבחר על ידי האספה הלאומית וממונה על ידי הנשיא.

שלטון מקומי

כף ורדה מחולקת לשבעה עשר מחוזות (Districts או Concelhos) - ראה מחוזות כף ורדה

כף ורדה וישראל

בישראל נהוג לקרוא למדינה הצעירה קייפ ורדה. בראשית המאה ה-21 התהדקו היחסים בין מדינת ישראל לכף ורדה, עד שבסוף שנת 2003 הודיעה כף ורדה על פתיחת שגרירות בישראל. במשרד החוץ הישראלי הוחלט כי שגריר ישראל בסנגל, שלמה אביטל, יכהן גם כשגריר ישראל בכף ורדה. כף ורדה הצטרפה לארצות הברית, מיקרונזיה ואיי מרשל אשר מקפידות לתמוך בישראל בהצבעות הנערכות בעצרת הכללית של ארגון האו"ם.

כלכלה

כף ורדה היא מדינה קטנה הסובלת ממחסור במשאבים ובמים. החקלאות מבוססת בעיקר על מי הגשמים. הכלכלה התפתחה מאז 1990, ומשתפת פעולה עם פורטוגל כמעט בכל תחומי הכלכלה. שיתוף פעולה זה כלל הצמדה של המטבע המקומי לאסקודו הפורטוגזי ומ-1990 למטבע האירופי האירו.

רק ב-4 איים ניתן לפתח פעילות חקלאית משמעותית וכתוצאה מכך כ-90% מהמזון מגיעים מחוץ למדינה.

בין משאבי הטבע ניתן לציין מלח, קנה סוכר, חומר פוצולני, ואבן גיר.

האיים ממוקמים בצומת נתיבי תעופה וים באוקיינוס האטלנטי. בעיר מינדלו (על האי סאו ויסנטה) ממוקם נמל גדול ונבנו 3 שדות תעופה בינלאומיים בסאל, פריאה ובוא ויסטה. בנוסף לכך, בכל אי מיושב נבנה שדה תעופה לתחבורה פנימית.

גאוגרפיה

כף ורדה מהווה חלק של רצועת סאהל ומאופיינת בכמות גשם קטנה - כ-261 מ"מ בשנה. רוב הגשמים מתרחשים ביו אוגוסט לבין אוקטובר.

באיי כף ורדה יש הרים ועמקים ובים שוניות, ורק כ-10 איים מתוך ה-15 מיושבים. הנקודה הגבוהה באיים בגובה 2,829 מטרים היא פסגת הר הגעש הפעיל פיקו דו פוגו באי פוגו.

באיים שוכנים כמה מינים אנדמיים של בעלי חיים: Alexander's Swift, Raso Lark ,Cape Verde Warbler ,Iago Sparrow ,Cape Verde Giant Gecko.

גרף אקלים – פראיה
ינ	פב	מר	אפ	מא	יונ	יול	אוג	ספ	אוק	נו	דצ
3   25 20	0   25 19	0   26 20	0   26 21	0   27 21	0   28 22	5   28 24	97   29 24	114   29 25	21   29 24	8   28 23	3   26 22
טמפרטורה במעלות צלזיוס • כמות המשקעים במ"מ

איים

מקובל לחלק את האיים לשתי קבוצות:

• בארלאוונטו ("עם כיוון הרוח") - קבוצת האיים הצפוניים, אשר מונה שמונה איים.
• סוטאוונטו ("נגד כיוון הרוח") - קבוצת האיים הדרומיים, אשר מונה ארבעה איים.

שתי קבוצות האיים כוללות גם מספר איונים הסמוכים לאיים המרכזיים.

בטבלה הבאה מוצגים האיים המרכזיים אשר מרכיבים את שטחה של כף ורדה:

מספר	שם אי	שם אי (אנגלית)	שטח (קמ"ר)	אוכלוסייה (2005)	עיר ראשית	אוכלוסייה (עיר ראשית)
1	בואה ויסטה	Boa Vista	620	3,300	סאל ריי	2,100
2	בראווה	Brava	67	6,400	נובה סינטרה	1,800
3	מאיו	Maio	269	5,500	וילה דה מאיו	3,000
4	סאו ניקולאו	Sao Nicolau	388	13,800	ריביירה בראבה	5,000
5	סאו ויסנטה	Sao Vicente	227	68,500	מינדלו	64,500
6	סנטיאגו	Sao Tiago	991	240,000	פראיה	97,100
7	סאל	Sal	216	17,600	אספרגוס	6,100
8	פוגו	Fogo	476	38,300	סאו פליפה	9,500
9	סנטו אנטאו	Santo Antao	779	48,300	פורטו נובו	8,500
10	סנטה לוציה	Santa Luzia	35	0	x	x

דמוגרפיה

האיים לא היו מיושבים עד גילויים על ידי הפורטוגזים בשנת 1456. בתקופה האימפריאליסטית הובאו לאיים בכפייה עבדים מאפריקה. בעקבות שנים של שלטון אירופאי על צאצאי העבדים, כיום רוב תושבי האיים מולאטים.

תושבי האי סנטיאגו

מוצאם האתני של תושבי כף ורדה מתחלק בין מולאטים (71%), אפריקאיים (28%) ואירופאיים (1%).

רובם המוחלט של תושבי כף ורדה נוצרים קתולים (93%) ולצידם חי מיעוט המאמין בנצרות פרוטסטנטית (7%). השפה הרשמית באיים היא פורטוגזית. כפורדיאנית (ידועה גם בשם "קריאולית-פורטוגזית") היא שפה נוספת השגורה בפי רוב תושבי המדינה.

כמיליון איש שמוצאם מכף ורדה מתגוררים מחוץ לאיים. כ-500 אלף מהם מתגוררים בארצות הברית, רובם באזור ניו אינגלנד.

ערים

עיר הבירה היא פראיה בעלת אוכלוסייה של 97,100 תושבים.

ערים נוספות במדינה הינן: מינדלו (64,500 תושבים), סנטה מריה (13,500 תושבים), פדרה באדחו (8,700 תושבים) וסאו פליפה (8,200 תושבים).

קישורים חיצוניים

• כף ורדה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע על המדינה
• אוכלוסיית המדינה לאורך ההיסטוריה