כף מוריי (ארץ גרהאם)

כף מוריי
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות 64°21′22″S 61°36′55″W / 64.3561°S 61.6153°W / -64.3561; -61.6153
נתונים מדיניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כף מוריי או כף מארייאנגלית: Cape Murray) הוא לשון יבשה המהווה את הקצה המערבי של האי מוריי בסמוך למול החוף המערבי של חצי האי פפור בארץ גרהאם, שבאנטארקטיקה[1].

הכף מפרידה בין מפרץ יוז שמצפון מזרח לה, לבין מפרץ שארלוט שמדרום לכף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי הכף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכף מופתה לראשונה בשנת 1824 על ידי צידי ליוויתנים נורווגים אשר קראו לה "נקודת בלאף" (נקודת המצוק)[2].

הכף מופתה בשנית ב-7 בפברואר 1898[2], על ידי המשלחת אנטארקטיקה הבלגית, אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 1897- 1899 בפיקודו של לוטננט אדריאן דה ז'רלאש[1], במיפוי זה נחשבה הכף כשלוחת יבשה המחברת את חוף חצי האי פפור עם האי מוריי (אשר בבשל כך נחשב לחצי אי)[1].

בשנת 1922[3], עברה ספינת ציד הלווייתנים גראאם במעבר גרהאם[3] (הנקרא על שם הספינה) - מצר הים המפריד בין האי לבין חצי האי האנטארקטי, ובכך הוכיחה כי האי מוריי הוא אי[3], וכי כף מוריי אינה מחוברת אליו.

האי מוריי צולם מן האוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 19561957[3].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'רלאש קרא לכף על שמו של סר ג'ון מאריי[1], זואולוג ימי ואוקיינוגרף בריטי, שהיה תומך נלהב בחקר אנטארקטיקה[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]