לדלג לתוכן

כפלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כְּפֵלָה[1]לועזית: דוּבְּלֶטָה) היא קבוצת מילים בשפה מסוימת, לרוב זוג, שמוצאן האטימולוגי משותף אך משמעויותיהן שונות. למשל, המילה "כורסה" נשאלת מהארמית, "כָּרְסֵא",[2] שמשמעותה "כיסא" בעברית.[3] מפני שבעברית, למילים ״כיסא״ ו״כורסה״ יש משמעויות נבדלות אך הן התגלגלו מאותו המקור השמי, הזוג נחשב כפלה.

יש גם קבוצות מילים או שורשים שהיותן כפלות שנוי במחלוקת, למשל השורשים שק״ט, שת״ק, ו־סכ״ת.[4]

יש גם מילים וגלגוליהן שהושאלו לשפה אחרת יותר מפעם אחת, ולכן כמה צורות שונות שמקורן אחד הושאלו. למשל, המילים "קיסר" ו"צאר", שהושאלו משמו של יוליוס קיסר, הן כפלה. המילה "תכל'ס" גזורה מההגייה האשכנזית של המילה "תכלית", אבל השתיים נבדלו במשמעותן. לכן, הן נחשבות כפלה בעברית החדשה.

תופעה הפוכה לתופעת הכְּפלה היא צמדי מילים בעלות צליל דומה שמשמעותן התקרבה אף שגיזרונן שונים. למשל, בצמד המילים "בָּמָה" ו"בִּימָה": "בָּמָה" ממקור שמי ו"בִּימָה" ממקור יווני. אין בין השתיים קשר גיזרוני כלל, ולכן צמד זה איננו כפלה.[5][6]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כְּפֵלָה במילון תורת הצורות [בלשנות] (תשע"ח), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ משה בר־אשר, כפלות בעברית, לשוננו לעם מב ד, תשנ"א, עמ' 123–128
  3. ^ גד בן־עמי צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, האקדמיה ללשון העברית, תשס"א, עמ' 69
  4. ^ שקט ושתיקה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 באוקטובר 2023
  5. ^ גד בן־עמי צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, האקדמיה ללשון העברית, תשס"א, עמ' 212
  6. ^ במה ובימה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 בספטמבר 2014