כפר ביאליק
  | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | זבולון |
| גובה ממוצע[1] | 10 מטר |
| תאריך ייסוד | 1934 |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 852 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כפר ביאליק  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
כְּפַר בְּיַאלִיק הוא מושב (כפר שיתופי) באזור הצפון השוכן בסמיכות לקריית ביאליק בתחומה של המועצה האזורית זבולון והוא היישוב הצפוני ביותר שבה. היישוב קרוי על שמו של המשורר חיים נחמן ביאליק, שנפטר כחודש לפני הקמת היישוב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב נוסד בשנת 1934 על אדמות הקרן הקיימת לישראל על ידי עולים מגרמניה, בארגון המשרד להתיישבות יהודי גרמניה, כאגודה שיתופית חקלאית.[3] בשנת 1941 התגוררו בכפר ביאליק 28 משפחות על שטח של 500 דונם. הענף העיקרי בכפר היה הרפת, בה היו כ-100 פרות. בנוסף אליו היו 100 דונם עצי פרי ו-100 דונם ירקות[4]. בשנת 1962 התפתח סכסוך קרקעות בין כפר ביאליק לאושה על שטח של כ-67 דונם[5].
בכפר ביאליק התגוררו בשנות ה-90 של המאה ה-20 כ-130 חברים. בעקבות החלטות 727 ו-737 של מינהל מקרקעי ישראל, ניסה ועד האגודה לקדם הרחבה של היישוב בכ-90 יחידות דיור ופרויקט בנייה משותף עם גד זאבי. אולם בגלל חוסר הסכמה של אחד ממחזיקי הקרקע, חוסר הסכמה עם עיריית קריית ביאליק על מגרש כדורגל שהיה באזור שיועד להרחבה, ובשל סכסוכים פנימיים בין חברי היישוב, לא קודמה ההרחבה במהירות נדרשת, ולאחר שבג"ץ ביטל את החלטה 737 של המינהל בעתירה של הקשת המזרחית, בוטלו התוכניות[6].
מראשית ההתיישבות במקום, הסמוך למרכזי התפתחות עירוניים, עמדה על הפרק שאלת הצורך בפינוי השטחים החקלאיים לצורך פיתוח עירוני עתידי. כבר בתחילת שנות ה-40 הקרן הקיימת עמדה על כך שבחוזה החכירה של השטחים החקלאיים יוסכם שבמקרה הצורך יפנו החקלאים את השטחים החקלאיים לצורך בנייה עירונית[4]. בשנת 2016 דחה בית המשפט המחוזי את התנגדות תושבי כפר ביאליק להרחבת שכונת גבעת הרקפות בקריית ביאליק בטענה שההרחבה תפגע בחקלאות של הכפר. בית המשפט קיבל את טענת ועדת התכנון שהקרקעות ניתנו לכפר ביאליק באופן זמני וכי זכותה של המדינה לדרוש את הקרקעות חזרה לצורך בנייה[7]. בשנת 2019 אושרה תכנית מתאר ארצית על פיה תורחב קריית אתא בכ-11,000 יחידות דיור. במסגרת התכנית נקבע שכפר ביאליק תידרש להשיב למדינה כ-1,428 דונם מתוך משבצת הקרקע של הכפר, ששטחו 2,004 דונם, ש-1,032 מהם ייועדו לפארק והשאר לבנייה. בשנת 2023 הורה בית המשפט העליון למועצה הארצית לתכנון ובנייה לשקול מחדש את היקף נטילת הקרקעות מכפר ביאליק, לאור הפגיעה העמוקה באופיו החקלאי עם יינטלו רוב קרקעותיו[8].
מוסדות ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-40 וה-50 התקיים בכפר ביאליק מוסד "אהבה" לילדים ונוער[9].
בתחומי המושב נמצא התיכון הטכנולוגי "יעדים"[10] וכן המשתלה הגדולה ביותר בישראל "משתלת שפר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר ביאליק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יהודה חיות, השפעת האידאולוגיה היישובית על התפתחות הקריות בחוף מפרץ חיפה. בספר: אופקים בגאוגרפיה. אוניברסיטת חיפה, תש"ם, 1979. עמ' 19-26.
- ^ 1 2 כפר ביאליק בשעה זו, הארץ, 8 במאי 1941
- ^ חלקת מריבה גוררת משפטים בין כפר ביאליק לקבוצת אושה, הארץ, 9 בנובמבר 1962
- ^ ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ ו-15 אחרים, ניתן ב־23.2.2010
- ^ יגאל חי, נדחתה העתירה לביטול הרחבת שכונת גבעת הרקפות בקרית ביאליק, רצוי ומצוי, 1 ביולי 2016
- ^ עע"מ 3202/21 מרכז השלטון האזורי נ' הועדה הארצית לתכנון ובנייה, ניתן ב־8 באוגוסט 2023
- ^ כינוס בוגרים בבית ילדים ונוער "אהבה", הארץ, 16 ביוני 1944
להרחבת כושר הקלישה של אהבה, דבר, 18 בדצמבר 1946
פדגוגיה של אהבה, הארץ, 24 באפריל 1959 - ^ אתר בית הספר "יעדים"
| ||||||||||||||||
