כפר ביל"ו

כפר ביל"ו
כיתוב תמונה
הבאר הראשונה בכפר ביל"ו
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎63 מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,259 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
הטרקטור בכפר ביל"ו

כְּפַר בִּיל"וּ הוא מושב ליד רחובות השייך למועצה אזורית גזר. שטח המושב נחצה על ידי כביש 40 לשניים - החלק הצפוני גובל בעיר רחובות (ביל"ו א'), והחלק הדרומי גובל במועצה המקומית קריית עקרון (ביל"ו ב'). כפר בילו גובל במערבו בכביש 412 ובדרומו בקרית עקרון. ממזרח לכפר ביל"ו המושבים רמות מאיר ויציץ. צומת דרכים חשוב סמוך למושב (הצטלבות כביש 40 וכביש 412) נקרא על שמו, צומת ביל"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בסוכות תרצ"ג (אוקטובר 1932) במסגרת התיישבות האלף, על ידי קבוצת פועלים בשם "חבורת הדרום" שהתארגנה החל מ-1926 ברחובות. על הקבוצה נמנו 30 משפחות, ביניהן רבקה גובר ומשפחתה ואליעזר מילרוד, ששימש כמנהל הקבוצה. הבאר הראשונה נחפרה כבר בשנת 1930. שם היישוב ניתן לציון 50 שנה לעליית הביל"ויים.

כפר ביל"ו נבנה כקילומטר וחצי דרומית למושבה רחובות וחצץ בינה לבין הכפר הערבי עג'ר (עקיר). אדמות כפר ביל"ו נרכשו מערביי הסביבה באמצעות הקרן הקיימת לישראל כשחברי הכפר מימנו חלק ניכר מרכישות הקרקע ומההשקעה בתשתיות[3].

שנת הייסוד הרשמית של הכפר היא 1933 אך הפרדסים הראשונים נטעו כבר ב-1932. ביולי 1933 היו במושב 39 משקים כשבכל אחד מהם היה בית, רפת וכ-12.5 דונם שברובם שימשו לפרדסים[4]. בנוסף היו במושב 11 בתים ללא משק. המתיישבים התארגנו באגודה החקלאית כמושב עובדים. האגודה מנתה 50 יחידות משק והיא נוהלה על ידי מזכירות, מועצה ואסיפה כללית. תמונות כל 50 הזוגות המייסדים משנת 1933 ניתן לראות בהערת שוליים זו[3]

ב-1950 הורחב הכפר[5] על ידי תוספת של 50 משפחות עולים שקבלו מאדמות הכפר עאקיר[6].

ב-1995 הורחב הכפר ב-107 יחידות דיור עבור בני הכפר והפך בכך לישוב קהילתי.

ב-2004 היו בישוב 209 יחידות דיור (102 יחידות חקלאיות המאוגדות באגודה החקלאית ו-107 יחידות דיור בשיכון בנים)[7].

המושב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2023 אופי היישוב הוא קהילתי-חקלאי. ענפים חקלאיים בולטים בכפר ביל"ו הם פרדסים, כוורנות, פרחים, פיטאיה ופסיפלורה. ב-1995 הוסב בית אריזה בכניסה לכפר למתחם מסחרי אשר השימוש בו למסחר הוסדר במסגרת היתר לשימוש חורג. ניסיון להביא להיתר קבוע לשימוש בשטח למסחר נדחה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתוך רצון לשמר את האופי הכפרי של כפר ביל"ו[8].

ביוני 2017 הוכרזה תכנית תמ"ל 1074 העוסקת בחלקה המזרחי של קריית עקרון, בשטחים הפתוחים שבין כפר ביל"ו וגני יוחנן. התכנית הציעה הקמת אזור מגורים בשטח של כ-830 דונם, כולו על קרקעות חקלאיות של כפר ביל"ו וגני יוחנן. בספטמבר 2020 נרשמה הצלחה למושבים במאבק על קרקעות חקלאיות אלה מול הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור). כ-140 דונם מהקרקעות שעמדו להיות מופקעים הוחזרו לחקלאים המקומיים[9].

אתרים בישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הבאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבאר הראשונה בכפר בילו נחפרה ב-1930 והייתה במשך שנים מקור המים היחיד לתושבי הכפר ולהשקאת הפרדסים. כמו כן סיפקה הבאר מים למחנה הצבאי הבריטי - ביל"ו, לרמת אהרון, לשכונת חבצלת, ולקבוצת "שבולת" שישבה בקרבת נען. הבאר נמצאת במזרח כפר בילו, בקצה רחוב "דרך הפרדסים".[10].

אנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה מנציחה את בני המושב אשר נפלו בכל מערכות ישראל. האנדרטה נמצאת בלב מדשאה במרכז המושב. זהו פסל מגולף באבן לבנה המתנשא לגובה 3 מטרים מעל בסיס בטון. הפסל מעוצב בצורת נֶבל, סמל לשירת חיי הנופלים שנפסקה. ההנצחה ביוזמת משפחות הנופלים ואנשי המושב. בוצעה ב-1963 ע"י הפסל מרדכי כפרי[11].

מבין בני המושב שנפלו במערכות ישראל נודעו עובד לדיזנסקי וארלוזור לב (זוריק). כמו כן ידועים שני האחים למשפחת גובר (אפרים וצבי) שנהרגו במלחמת העצמאות, בנים לרבקה ומרדכי גובר (על שמם נקרא כפר אחים).

מגדל המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל המים הוקם בשנת 1934.קוטרו כ-6 מטרים וגובהו כ-12 מטרים. על גג המגדל הייתה עמדת בטחון ובה פעל זרקור גדול. במרכז העמדה היה פעמון ברזל גדול לאזעקות במקרה הצורך וכן להודעות על אירועים מיוחדים. כיום המגדל אינו פעיל ומשמש כמקום זיכרון בלבד[12].

ארכיון הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1934 הוקם בכפר "הבית הציבורי", מבנה שהיום משמש כארכיון הכפר. הוא נבנה בסמוך למגדל המים ושימש בעבר לצרכי ציבור כמו: גן ילדים, מרפאה, ספרייה, אסיפות כלליות ואירועים שונים. בארכיון נמצא היום אוסף של חומרים מתולדות כפר ביל"ו: פרוטוקולים, מפות, תעודות, עדויות אישיות וחומרים נוספים הקשורים לתולדות היישוב[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר ביל"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 1 2 המייסדים, כפר בילו 1933, באתר תנועת המושבים
  4. ^ בהתישבות האלף ליד רחובות ונס ציונה, דואר היום, 23 ביולי 1933
  5. ^ מושב כפר בילו, דבר, 12 בדצמבר 1950
  6. ^ יצחק יעקבי, מחצית יובל למושב פועלי רחובות, דבר, 3 באוקטובר 1958
  7. ^ אורנה אשל, כפר ביל"ו, באתר מועצה אזורית גזר
  8. ^ עת"מ (תל אביב יפו) 3073-08, פסק דין מ-26 באוקטובר 2011 (הקישור אינו פעיל)
  9. ^ דותן לוי, בשורה לחקלאי כפר ביל"ו: הותמ"ל תצמצם את השטח שיופקע מהם, באתר כלכליסט, ‏16 בספטמבר 2020
  10. ^ הבאר הראשונה של כפר ביל"ו, באתר טיול בעיר, ‏28 באוג׳ 2010
  11. ^ אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל, כפר ביל"ו, באתר יזכור
  12. ^ מגדל המים בכפר ביל"ו ב', באתר היסטוריה על המפה
  13. ^ מורשת כפר ביל"ו, באתר מועצה אזורית גזר