כפר חושן

כפר חושן
Safsufa (1).JPG
מראה המושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎736 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 791 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.1% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל
באדום - כפר חושן
בירוק - מיקום בניין המועצה

כְּפַר חוֹשֶׁן (ספְסוּפָה), הוא מושב במועצה האזורית מרום הגליל, כקילומטר וחצי צפונית למושב מירון, לצד כביש 89, המחבר בין נהריה לצפת.

שמו של המושב נקרא על שם העיירה סיפסיפה הנזכרת בתלמוד[2], ששמה נשתמר, כנראה, בשם הכפר הערבי צפצאף שחרב במלחמת העצמאות ועל מקומו הוקם היישוב. פירוש השם - אזור שפירותיו מאחרים להבשיל, או מהעובדה שבזמן הגמרא גידלו והתפרנסו מעצי צפצפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בפברואר 1949, בידי עולים מבולגריה שעלו לישראל זמן קצר קודם לכן[3], ובסיוע תנועת המושבים. בתחילת אוקטובר 1949 דווח על 60 משפחות מעולי הונגריה ובולגריה[4]. בסוף 1949 התפתח במושב סכסוך בין קומוניסטים ללא קומוניסטים, בעקבותיו הועברו הלא קומוניסטים למסמיה. לאחר מספר חודשים התפתח עימות בין הנשארים, מחנה אחד של אלו שנשארו נאמנים למק"י ומחנה שני שפרש מהקומוניזם[5]. המחנות התפצלו לשני יישובים נפרדים. ביישוב הקומוניסטי נשארו לקראת סוף 1950 שלוש משפחות והסוכנות הביאה לאתר הריק משפחות של עולים מיהדות תימן[6].

רוב התושבים התימנים עזבו עד תחילת 1952[7]. המתיישבים העלו תלונות שונות על המוסדות המיישבים, ואלו התלוננו שהמתיישבים העדיפו עבודות חוץ והזניחו את המטע שניתן להם[8][9]. בסוף שנת 1954 עזבו אחרוני התימנים את ספסופה[10]. החל מסוף 1954 התיישבו במקום עולים ממרוקו ומתוניס שהתפרנסו מעבודות הכשרת דרכים וקרקע עבור הקרן הקיימת וקיבלו חלקות של 2-6 דונם לגידול טבק, חלקות ליד הבית לגידול ירקות ואחריות על המטעים הנטושים של הערבים וכרם שניטע על ידיהם ועל ידי התימנים שעזבו[11][12]. בסוף 1961 חובר המושב לרשת החשמל הארצית[13].

ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, חמ"ד במירון ובתי ספר חרדים בצפת, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, "אמי"ת" בצפת ובפנימיות מחוץ לאזור.

התושבים עוסקים בענפי חקלאות ותיירות. במושב שוכן יקב הבוטיק המשפחתי לוריא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ ירושלמי תרומות ח', ד', ראוי לציין כי היותה של סיפסיפה שם מקום נתונה בספק.
  3. ^ ק. שבתאי, מה נשמע בסופסף, דבר, 13 באוקטובר 1950
  4. ^ מושבי עובדים מסביב לצפת, הארץ, 6 באוקטובר 1949
  5. ^ קומוניסטים המפרקים קומונה טהורה שלהם, דבר, 4 ביולי 1950
  6. ^ ק. שבתאי, כמה סופסף ישנן בסופסף, דבר, 27 באוקטובר 1950
  7. ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
  8. ^ לתקנת ההתישבות במושבי עולים, דבר, 15 בספטמבר 1953
  9. ^ עזובה ואבטלה בכפר ספסופה, קול העם, 18 בנובמבר 1954
  10. ^ חוסל הישוב התימני בכפר ספסופה בגליל, חרות, 12 בנובמבר 1954
  11. ^ מנחם בן אריה, אנשי עמל במושב ספסופה, הבוקר, 26 באוגוסט 1955
  12. ^ ישעיהו עשני, ספסופה - בפעם השלישית, דבר, 23 בנובמבר 1955
  13. ^ מפה ומפה, דבר, 21 בדצמבר 1961