כפר חנניה
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 326 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| השתייכות ארגונית | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 776 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 775 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.1% בשנה[3] |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כפר חנניה  באדום - כפר חנניה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בבקעת חנניה שבגליל התחתון המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.
היישוב הוקם בשנת 1983 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי"[5] למען בני מושבים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי. עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.
היישוב קרוי על השם היישוב התלמודי כפר חנניה הנזכר רבות בכתבי חז"ל, ואשר שכן בסמוך מצפון ליישוב החדש, באתר ח'רבת כפר ענאן.
כפר חנניה הקדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר חנניה הקדום נזכר כמקום מושבם של מספר חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ובראשם רבי חלפתא, שנודע כ"איש כפר חנניה".[6]
כמו כן, נודע היישוב כציון הגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון: ”מכפר חנניה ומלמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון”.[7] לעיתים נקרא גם כפר חנן.[8]
היישוב נודע באופן בולט בעיקר בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בו,[9] וכליו נזכרו לא אחת לשבח: ”כלי שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”.[10]
כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי הגליל.[11]
היישוב היהודי בכפר חנניה המשיך להתקיים ברציפות עד התקופה העות'מאנית. הוא נזכר בפי הנוסע רבי שמואל ב"ר שמשון בשנת 1211, בידי רבי מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין בית כנסת לרשב"י במקום, וכן בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מוסתערבים בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית כנסת.[12][13]
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.[14]
על שם הכפר הקדום נקראה הבקעה בה שוכן היישוב בקעת חנניה, על שם הכפר והבקעה נקרא גם היישוב המודרני.
קברי צדיקים בכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דמות | תיעוד ראשון |
|---|---|
| אבא חלפתא | יעקב בן נתנאל הכהן - לפני שנת 1187 |
| רבי יוסי בן חלפתא | |
| רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי | שמואל ב"ר שמשון - 1210-1211 |
| רבי יעקב אביו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי | אלמוני ("תוצאות ארץ ישראל") - המחצית השנייה של המאה ה-13 |
| רבי יעקב איש כפר חנניה | |
| רבי שמעון בן חלפתא | |
| רבי זכריה בן הקצב | |
| רבי חנניה בן עקשיא | אלמוני ("ציוני קברים בארץ ישראל") - תיארוך במחלוקת: המאה ה-13 עד המאה ה-16) |
| רבי ישמעאל כהן גדול | אברהם ישמעאל חי סנגויניטי - 1741 בקירוב |
| "נביא" | |
| תלמידי רבי זכריה בן הקצב | אשר אנשיל גרינוואלד ("טוב ירושלים") - המחצית הראשונה של המאה ה-20 |
| בית דינו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי | |
| אשת רבי חנניה בן עקשיא | |
| תלמידי רבי חנניה בן עקשיא | |
| אשת אבא חלפתא | |
| תלמידי אבא חלפתא |
היישוב בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום ביישוב פועלים פעוטון, שלושה גני ילדים, בית כנסת, ספרייה, מקווה נשים, מועדון נוער, סניף בני עקיבא וקן של הנוער העובד והלומד.[15] אוכלוסיית היישוב מעורבת וחיים בה חילונים, דתיים ומסורתיים.[16]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדן-ביוביץ ד', "כפר חנניה", חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10
- אדן-ביוביץ ד', "כפר חנניה", חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17
- אדן-ביוביץ ד', "כפר חנניה", חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21
- David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178–179
- Adan-Bayewitz, D., Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909–1911
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר חנניה, באתר הבית
- כפר חנניה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- פנחס נאמן, כְּפַר חֲנַנְיָה, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית - ב, תל אביב: יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תשל"ב, עמ' 36, באתר אוצר החכמה
- כפר חנניה, באתר דעת
- נורית ליסובסקי, 'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה, אפריל 2005, עמ' 31–56
- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 55–78
- צבי אילן, עליה לרגל לכפר חנניה, דבר, 2 במאי 1980
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ כפר חנניה באתר המועצה האזורית מרום הגליל
- ↑ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ו'
- ↑ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב, עמוד א'
- ↑ בראשית רבה, פרשה פ"ו, ועוד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"כ, עמוד ב', ועוד
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק ב', הלכה ג'
- ↑ יצחק בן צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124
- ↑ י. ברסלבסקי, לחקר ארצנו: עבר ושרידים, תל-אביב, תשי"ד, עמ' 170–175 ו-216–222
- ↑ אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909–1911
- ↑ כפר חנניה, באתר www.mrg.org.il
- ↑ כפר חנניה, באתר תנועת אור
| ||||||||||||||||
- יישובים במחוז הצפון
- מועצה אזורית מרום הגליל
- ישראל: יישובים
- יישובים שהוקמו ב-1977
- ישראל: יישובים קהילתיים
- יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד
- קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית
- קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית
- הגליל התחתון: יישובים
- קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית
- מושבים לשעבר