כפר יעבץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר יעבץ
מבנה מגורים טיפוסי ביישוב
מבנה מגורים טיפוסי ביישוב
מחוז המרכז
מועצה אזורית לב השרון
גובה ממוצע[1] ‎49 מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 644 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.2% בשנה עד סוף 2018

כְּפַר יַעְבֵּץ הוא מושב באזור השרון דרומית-מערבית לקלנסווה, בתחומי מועצה אזורית לב השרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם לראשונה ב־10 באפריל 1932 על ידי הפועל המזרחי על 400 דונם של הקרן הקיימת. בין ראשוני המתיישבים היו טוביה המאירי[2] ושמואל יוסף בוצין שהיה מזקני המתיישבים[3]. בשנת 1934 נקבע שמו לכפר יעבץ[4], בעת שבמקום התגוררו 10 משפחות[5]. בנוסף לתושבים שהתה בכפר יעבץ מתחילת 1934 עד תחילת 1938 קבוצה של הקיבוץ הדתי כנקודת יישוב זמנית לפני העלייה על הקרקע[6][7]. בשנתיים הראשונות לא יכלו המתיישבים לעבד את קרקעותיהם בגלל סכסוכים משפטיים[8].

ב-2 בדצמבר 1934 הונח אבן פינה לבית כנסת[9], שמימון לבנייתו נתקבל כתרומה מיהודי מבלגיה והבנייה תוכננה להיעשות על ידי התושבים. במקום התגוררו בינואר 1935 28 חברים שהתפרנסו בעיקר מעבודה במטעי שכטרמן הסמוכים וקיבלו מים מגבעת חיים[10]. בסוף 1935 פורסם שהמקום הולך ומתנוון בגלל מיעוט תושבים[11]. ביוני 1936 בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול, בה ספג היישוב התקפות מערביי הסביבה[12], פרסמו חברי המושב קריאה לעזרה[13]. בשנת 1937 התגוררו במקום 23 משפחות והוא תואר כבעל מראה דל ועלוב. חברי המושב הציעו למכור אותו לחברי הקיבוץ דתי שעברו במקום הכשרה לקראת העלייה לטירת צבי אולם הדבר לא נסתייע[14]. ביולי 1938 נהרג אחד מחברי כפר יעבץ וחימשה נפצעו כשעלו על מוקש בדרכם לעבודה[15]. בתחילת 1939 ספג היישוב גל נוסף של התקפות[16].

בשנת 1940, בעקבות הדלדלות העבודה בפרדסים, נותרו במקום רק כ-15 משפחות[17], ובתנועת הפועל המזרחי הוחלט על העברת התושבים למקום אחר והקמת מחנה עבודה במקום היישוב[18]. משא ומתן על פינוי המקום לא הגיע לידי גמר, ובינתיים הורחב שטח הכפר[19] ל-1200 דונם. בשנת 1942 נותרו במקום 12 משפחות ובשטח ששימש קודם לכן את הקבוצה שעלתה לטירת צבי התיישבה קבוצת תימנים מחדרה[20].

במהלך מלחמת העצמאות זכה כפר יעבץ המבודד לכינוי "חניתה של גוש תל מונד"[21]. כבר בסוף דצמבר 1947 הותקף כפר יעבץ על ידי מאות ערבים. לאחר מספר שעות הגיעו משוריינים בריטיים והערבים נסוגו[22]. בצד היהודי נטען שכ-30–40 מהתוקפים נפגעו, בניגוד להודעה הבריטית הרשמית שקבעה שרק 6 תוקפים נפגעו[23]. בצד היהודי נהרג אחד המגינים וארבעה אחרים נפצעו. הם הגיעו מתל אביב ופתחת תקווה לעיבוי ההגנה על המקום[24]. לאחר מספר ימים מת אחד הפצועים[25]. בהמשך המלחמה נורו פעמים רבות יריות לעבר כפר יעבץ. יריות נורו במהלך קרבות עשרת הימים[26] ובאוקטובר במהלך ההפוגה השנייה[27].

תושבי המקום התימנים פונו מכפר יעבץ עם פרוץ הקרבות[28]. ב-29 ביוני 1948 עלה ליישב את כפר יעבץ גרעין "מכורה" של הקיבוץ הדתי שהורכב בעיקרו מיוצאי רומניה. לקיבוץ החדש הוקצו 1400 דונם[29]. אנשי הקיבוץ לא שרדו במקום זמן רב[30].

כפר יעבץ הוקם שנית ב־1951, כמושב של תנועת הפועל המזרחי, על ידי עולים מפולין ומרומניה. בתחילת 1952 התפתח סכסוך קרקעות בין כפר יעבץ לטייבה[31].

בשנת 1954 התיישבו במקום עולים מתימן, המהווים את רוב תושביו כיום[32]. בדצמבר 1955 חגגו את חיבור היישוב לרשת החשמל הארצית, את גמר סלילת הכביש לעין ורד ואת הקמת המועדון[33].

היישוב נקרא על שמו של הרב זאב יעבץ, ממייסדי תנועת המזרחי, שהיה גם היסטוריון.

נכון ל-2011 מאוכלס כפר יעבץ על ידי רוב של תושבים דתיים, אשר בחרו להקים בו קהילה דתית לאומית. הכפר סגור לכלי רכב בשבתות ובחגים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ ר' טוביה המאירי ז"ל, הצופה, 18 במאי 1947
  3. ^ שמואל יוסף בוצין, הצופה, 9 בפברואר 1955
  4. ^ שמות חדשים ליישובים עבריים, דואר היום, 24 ביולי 1934
  5. ^ יעקב ליפשיץ, השרון פורח, הירדן, 8 בנובמבר 1934
  6. ^ נקודות ההתיישבות של הפועל המזרחי, דבר, 12 בנובמבר 1934
  7. ^ בשער השרון הצפוני, הצופה, 4 במרץ 1938
  8. ^ מיכאל חזני, זעקת כפר יעבץ, הצופה, 1 במאי 1938
  9. ^ כפר יעבץ, דואר היום, 2 בדצמבר 1934
  10. ^ כפר יעבץ, דבר, 16 בינואר 1935
  11. ^ כפר יעבץ, דואר היום, 7 בנובמבר 1935
  12. ^ שתי התקפות על כפר יעבץ, דבר, 3 ביולי 1936
  13. ^ קול לעזרה של כפר יעבץ, דבר, 8 ביוני 1936
    ההתקפות על כפר יעבץ, דבר, 14 באוגוסט 1936
    נהדפה התקפה עזה על כפר יעבץ ורמת הכובש, דבר, 16 בספטמבר 1936
  14. ^ כפר יעבץ, דבר, 10 ביוני 1937
  15. ^ ההתפוצצות ליד כפר יעבץ, הבוקר, 26 ביולי 1938
  16. ^ ההתקפה על כפר־יעבץ, דבר, 12 בפברואר 1939
  17. ^ זעקת חברי כפר יעבץ, הארץ, 24 ביולי 1940
  18. ^ בעיות השעה במושב העובדים הדתי, הצופה, 30 בספטמבר 1940
    העברת מתיישבי כפר יעבץ, הארץ, 12 בדצמבר 1940
    לקראת פירוקו של כפר יעבץ ממושב חזרה למחנה עבודה, הבוקר, 20 בדצמבר 1940
  19. ^ כפר יעבץ, הצופה, 16 בפברואר 1941
  20. ^ גבעת חיים - כפר יעבץ, דבר, 26 באפריל 1942
  21. ^ בנתיבות המשולש, דבר, 10 באוגוסט 1949
  22. ^ נהדפה התקפה על כפר יעבץ, דבר, 28 בדצמבר 1947
  23. ^ 30-40 מתקיפי כפר יעבץ נפגעו, דבר, 29 בדצמבר 1947
  24. ^ נרצח - הנעדר מהקרב על כפר יעבץ גופתו נמסרה אחר מו"מ מיגע, הבוקר, 29 בדצמבר 1947
  25. ^ הקרבן השני של הגנת כפר יעבץ, הבוקר, 31 בדצמבר 1947
  26. ^ כפר יעבץ וכפר הס הופגזו, דבר, 11 ביולי 1948
  27. ^ העיראקים פתחו אש על כפר יעבץ, דבר, 10 באוקטובר 1948
    תכונה באזור המשולש, דבר, 22 באוקטובר 1948
    כפר יעבץ הופגז אתמול במשך שעתיים, הצופה, 19 באוקטובר 1948
  28. ^ גאולי תימן טרם נגאלו, מעריב, 8 במאי 1952
  29. ^ 16 עליות על הקרקע מיום הכרזת המדינה, דבר, 1 באוגוסט 1948
    יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949
  30. ^ הקיבוץ היה קיים בינואר 1950 בעת הקמת המועצה האזורית תל מונד: ועד גוש תל מונד - מועצה מקומית, דבר, 9 בינואר 1950
  31. ^ הסכסוך טייבה כפר יעבץ בעינו עומד, הבוקר, 25 בינואר 1952
  32. ^ ג. שרון, שמחה בכפר יעבץ, מעריב, 18 בדצמבר 1955
  33. ^ חגיגה משולשת בכפר יעבץ, למרחב, 14 בדצמבר 1955