כפר כילא

כפר כילא (כפר)
كفركلا
כפר כילא
כפר כילא
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז מחוז אל-נבטיה
נפה נפת בינת ג'בייל
גובה 400 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 14,500
קואורדינטות 33°17′00″N 35°33′00″E / 33.283333333333°N 35.55°E / 33.283333333333; 35.55 
אזור זמן UTC +2

כפר כּילאערבית: كفركلا) הוא כפר בדרום לבנון, בנפת בינת ג'בייל שבמחוז אל-נבטיה, בכפר כ-14,500 תושבים מוסלמים שיעים (מתואלים).

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר נמצא בגזרה המזרחית בדרום לבנון, כ-96 קילומטר דרומית לביירות ומעט צפונית למטולה. קרוב לכפר עובר גבול ישראל-לבנון והכפר עצמו נמצא סמוך למעבר הגבול פאטמה שבין ישראל ולבנון. הכפר משתרע על גבעות וגובהו כ-700 מטר מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה אחת הגעתי לרמה נישאה ותכף שבתי וירדתי ממנה מזרחה, ובאחת ועשרים דקות הגעתי לכפר כלא. הכפר הגדול הזה, המונה כאלף מתואלים, יושב במדרון המזרחי של הר גבוה כשש מאות מטר, והוא עצמו חולש מרום של מאה מטר בקירוב על העמק הפורה והנאה הקרוי מרג' עיון. משקית הכפר עתיקה בחלקה; על כל פנים עתיקות הן האבנים המהוקצעות ששימשו לבנייתה. המסגד וכמה בתי מגורים נבנו גם הם מאבנים שמקורן בבניינים עתיקים“[1].

בליל 1 בינואר 1970 התרחש אירוע חטיפת שמואל רוזנווסר, עת חדרה חוליית מחבלים מלבנון, השייכים לארגון הפת"ח ליישוב מטולה וחטפה שומר-לילה בן 58 בשם שמואל רוזנווסר, תושב קריית מוצקין, שהיה באותה עת על משמרתו. אירוע זה פתח תקופה של משא ומתן עקיף מול הפת"ח, שהסתיימה בהסכם בו הוחלף רוזנווסר במחמוד חיג'אזי ללא נוכחות רשמית של הפת"ח. מדינת ישראל הגיבה לחטיפה בפעולה שבוצעה בליל 2 בינואר נגד כפר כילא בפעולה שכוונה נגד שלטונות לבנון, שבהם ראו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין אחראים לחטיפה שבוצעה על ידי מחבלים שיצאו משטחה הריבוני, נלקחו בשבי 9 חיילים ו-12 אזרחים, וכן נתפסו כלי נשק וציוד רב.[2] ופוצץ מקור הכוח של תחנת מכ"ם לבנונית. שלטונות לבנון לחצו על הפת"ח להעביר לידיהם את רוזנווסר, אך ללא הצלחה.[3]

בתקופת רצועת הביטחון רבים מתושבי הכפר שירתו בצבא דרום לבנון. לאחר נסיגת ישראל, חלקם נמלטו מדרום לבנון וחלקם הצטרפו לחזבאללה. כיום הכפר הוא מעוז חזבאללה ידוע.

במלחמת לבנון השנייה קיבלו תושבי הכפר התרעה לעזוב בתיהם, ורובם עזבו. במקום התנהלו חילופי אש בין לוחמי חטיבת הנח"ל למחבלי חזבאללה. בעקבות ירי הטילים לעבר מדינת ישראל שבוצע מהכפר תקף חיל האוויר את הכפר, מקורות לבנוניים מסרו על הרוגים ופצועים, ביניהם ילדים.

מאז המלחמה, אזור הכפר ידוע כשטח להברחות סמים רבות בגלל צמידותו לגדר הגבול. ההברחות נעשות על ידי זריקת שקים מעל לגדר. ב-2012, צה"ל החליט לשים סוף להברחות על ידי בניית חומת הפרדה שלא מאפשרת זריקת שקים מעליה בגלל גובהה הרב.

ביומו הראשון של מבצע מגן צפוני נחשפה מנהרה התקפית חוצת-גדר שנחפרה מפאתי הכפר הדרומיים לתוך שטח ישראל[4].

ב-9 בדצמבר 2018 אחר הצהריים צה"ל קרא לתושבי הכפרים הלבנוניים כפר כילא וראמיה, הסמוכים לגבול עם ישראל לעזוב את בתיהם.

דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, פנה לתושבי הכפרים והזהיר אותם כי הם חיים באזור של "חבית חומר נפץ", כיוון שחזבאללה הקים מתחת לבתיהם רשת של מנהרות טרור. "צה"ל ממליץ לתושבי הכפרים לשקול ולעזוב באופן זמני את בתיהם עד סיום הפעולה". דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס הוסיף: "התוואי מולכד על ידי צה"ל וכל מי שייכנס אליו מצדו הלבנוני מסכן את חייו".[5]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר חקלאות מפותחת המתבססת בעיקר על ייצור והפקת שמן זית ודבש. כמו כן, בכפר כרמי זיתים וענבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר כילא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]