כפר שמריהו

כפר שמריהו
	בית לוין, בית העם הראשון של כפר שמריהו, נחנך ב-13.12.1939. ב-1999 החליטה המועצה בראשותו של שמואל בן-טובים לבצע בו מלאכת שימור יסודית ובשנת 2001 הוא נחנך מחדש כמשכן המועצה המקומית.
מחוז	תל אביב
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	סרג' קורשיא
גובה ממוצע	‎31 מטר
תאריך ייסוד	1937
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018
- אוכלוסייה	1,891 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	249
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.0% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	701 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	177
תחום שיפוט	2,710 דונם
- דירוג שטח שיפוט	224
	(למפת נתניה רגילה) כפר שמריהו32°11′11″N 34°49′16″E / 32.1862603713679°N 34.8211036746062°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	10 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2016	0.6080
- דירוג מדד ג'יני	1
לאום ודת
	יהודים: 96.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.4%;
	יהודים: 96.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	5.4%
גילאי 5 - 9	7.1%
גילאי 10 - 14	8.5%
גילאי 15 - 19	7.4%
גילאי 20 - 29	9.8%
גילאי 30 - 44	14.1%
גילאי 45 - 59	17.9%
גילאי 60 - 64	6.0%
גילאי 65 ומעלה	23.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך
תלמידים	358
– יסודי	358
– על-יסודי	0
מספר כיתות	13
ממוצע תלמידים לכיתה	28.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
	פרופיל כפר שמריהו נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
	http://www.kfar-shemaryahu.muni.il

מפת כפר שמריהו

כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. כפר שמריהו שוכנת בשרון הדרומי צפונית להרצליה סמוך לכביש 2 כ-9 קילומטר צפונית לתל אביב. היישוב גובל ברשפון בצפון ובהרצליה ביתר שלושת עבריו.

היישוב מדורג במקום גבוה מאוד בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10), ומתגוררים בו רבים מהתושבים העשירים ביותר בישראל.^[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר שמריהו נוסד ב-20 במאי 1937 כיישוב חקלאי על ידי חברת רסקו עבור עולים מגרמניה, ונקרא "כפר שמריהו - התיישבות יהודי גרמניה על שם שמריהו לוין".^[4] היישוב הוקם על שטח של 600 דונם שהחברה רכשה ויועד להקמת 40 משקים מלאים, שלושים משקי עזר ועשרים מגרשים לשיכונים. עוד לפני ההקמה הכינה החברה כביש פנימי, קדחה באר והחלה בבניית המשקים. החברה הדגישה את המרחק הקצר לתל אביב, אשר לאחר סלילת הכביש החדש יהיה 17 קילומטר בלבד.^[5] בסוף שנת 1938 היו במקום כ-60 משפחות והשפה השלטת הייתה גרמנית. חיי התרבות התרכזו סביב בית הכנסת בו התקיימו חוגי לימוד בשבתות.^[6] בשנת 1939 הקים משה פרנקנטל את מחלבת "נגה" בכפר. ב-1953 הפכה המחלבה לחברת "טנא נגה" כאשר לפרנקנטל חברה אגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית. בשנת 1949 תיאר מאמר בדבר את היישוב^[7]:

"לכאורה מראה חקלאי למושבה. משקים, רפתות, לולים - אך למעשה רק חלק קטן מתושביה הגשימו את החזון ... חזון ההפיכה מאיש העיר לעובד אדמתו. רובם לא עמדו בניסיון הגדול וחזרו לאמנותיהם הקודמות. ... חלקם עזבו את הכפר ועקרו העירה, ויש שהגרו לחוץ לארץ, לאמריקה. גם את חזונם המשותף הפרו ... חשבו ליצור צורה חדשה של התיישבות בארץ, מין מיזוג בין המושב והמושבה ... וכך הפך המושב הנאה למושבה רגילה שברגילות, ללא חזון."

חבר ועד הכפר הציג את הדברים כך^[8]:

"אמנם רק 50 אחוז מתושבי המקום הם בעלי משקים המתפרנסים על חקלאות, שאר התושבים הם פועלים שכירים, בעלי מלאכה העובדים בכפר ומחוצה לו, אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים שתעסוקתם היא בעיר. יש גם אמידים המתקיימים על הכנסות הונם, מקומות קיט ופנסיונים מספר, אף על פי כן החקלאות היא השולטת מבחינה כלכלית שליטה גמורה בכל חיי הכפר המתנהלים על יסודות קואפרטיביים."

בשנת 1949 קלט הכפר עולים חדשים בעלי אמצעים וחסרי אמצעים וכדי להתרחב ביקש שיוקצו לו קרקעות נוספות.^[8] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950^[9]. באותה תקופה סופחו ליישוב שטחים מהכפר הערבי אל-חרם, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות ושהבעלות על אדמותיו נשללה מהם בחוק נכסי נפקדים.

תחילה היה ליישוב אופי חקלאי, אך ככל שחלפו השנים וביתר שאת, לאחר הסכם השילומים עם גרמניה ב-1958, התחזק אופיה העירוני של המועצה. זאת משום שרוב תושבי הכפר היו גרמנים שעלו לפני מלחמת העולם השנייה והיו זכאים לרנטה גבוהה יחסית. הסכם השילומים הביא לכך שמרבית תושבי הכפר נשענו על הכנסה קבועה של רנטה מגרמניה ואט אט זנחו את החקלאות לטובת מקצועות חופשיים בעלי אופי עירוני יותר. כיום, כמעט כל בתי כפר שמריהו הם וילות יוקרתיות. למעלה ממחצית מתושבי כפר שמריהו אינם צאצאים של ראשוני היישוב אלא תושבים חדשים.

בשנת 1962 הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, מהראשונות בישראל. הקהילה התקשתה למצוא מקום לתפילה בגלל התנגדות של ועד היישוב להימצאותה בכפר^[10]. לקראת שמחת תורה חייב בג"ץ את המועצה להשכיר לקהילה הרפורמית את אולם ההתעמלות לצורך תפילה^[11].

כרבה של המועצה המקומית כיהן עד פטירתו בשנת 2005, הרב שמואל אבידור הכהן, שרבנותו נשאה אופי פלורליסטי. אחרי פטירתו, משך ארבע שנים, מילא את מקומו ברבנות הכפר בנו, הרב יעקב דוד הכהן, ומסר מדי שבוע שיעור ביהדות שמשך אליו קהל משתתפים רב, מכל גוני הציבוריות הישראלית. כיום רב הכפר הוא הרב אורי איינהורן.

ראש המועצה המקומית עד לשנת 2018 היה דרור אלוני, לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב ובנה של שולמית אלוני (שהתגוררה אף היא בכפר שמריהו עד מותה), שנבחר פעם נוספת, כמועמד יחיד, בבחירות 2013.

בבחירות לראשות המועצה בשנת 2018 נבחר לתפקיד סרג' קורשיא.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטין קלימן – 1950-1951
ברוך וייל – 1951-1965
ישראל דונסקי – 1965-1983
שרגא מילשטיין – 1983-1998
שמואל בן-טובים – 1998-2005
דרור אלוני – 2005-2018
סרג' קורשיא – 2019 (מכהן)

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכפר שמריהו 1,891 תושבים (מקום 249 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכפר שמריהו דירוג של 10 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 15,624 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[12]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המועצה הישן שכן בתחנה של משטרת היישובים העבריים, הממוקמת מאחורי המרכז המסחרי, בדרומו של היישוב.

מדיה וקבצים בנושא בית המועצה הישן בוויקישיתוף

בית ראשונים ברחוב הזורע 24 הוא אחד מבנייני המגורים הבודדים בכפר שנשמר כפי שהיה עם הקמתו. הבית היה ביתם של יוסטין ולילי קלימן שנמנו עם ראשוני העולים מגרמניה אשר יסדו את היישוב. יוסטין קלימן שימש כראש המועצה הראשון בין השנים 1950-1951, ובערוב ימיה תרמה אותו לילי קלימן למועצה, למען הנצחת דור המייסדים ומורשתם. הבית שלא הורחב ואשר בו ריהוט וחפצים מקוריים, שופץ יחד עם הרפת ובית אמון הצמודים לו, וביום העצמאות תשס"ז נחנך במקום מוזיאון לתולדות הכפר. בחצר מוצגים כלים חקלאיים.

מדיה וקבצים בנושא בית הראשונים בוויקישיתוף

בית לוין הקרוי על שמו של שמריהו לוין - לאחר שהוחלט לקרוא ליישוב על שם שמריהו לוין, החליטו ידידיו להקים לזכרו בית עם וארכיון לזכרו.^[13] ידידיו אספו את הכסף ונבנה מבנה גדול על גבעה במרכז גן כפר שמריהו שהתפרש על 12 דונם. המבנה נבנה מבטון מזוין, בשל מיקומו על גבעה חשופה לירי. הבית היה בין שתי קומות והקומה הראשונה נחנכה, עוד טרם שהקומה השנייה הושלמה, בדצמבר 1939.^[14] במקום התקיימו קורסים של ההגנה והוא שימש כתחנת מעבר למעפילים. כיום שוכנת בבניין המועצה המקומית, ובחזיתו פרוטומה של שמריהו לוין ושלט לאמור "הבית הזה, והכפר הזה, זיכרון הם, לשמריהו לוין". חזית המבנה מופיעה במרכזו של סמל המועצה המקומית.

מדיה וקבצים בנושא בית לוין בוויקישיתוף

אנדרטת הבנים - האנדרטה לזכר תושבי הכפר אשר נפלו במלחמות ישראל שוכנת ב"גן הזיכרון" בצפונו של היישוב. צורתה כשל חצי עיגול, היא בנויה אבן וחקוקים בה שמות הנופלים.

מדיה וקבצים בנושא אנדרטת הבנים בוויקישיתוף

מערות שמריהו בצפונו של היישוב הוא אתר ארכאולוגי ובו ריכוז מרשים של כ-100 מערות קבורה עתיקות, שמחצית מהן סתומות. בשנת 1940 נחקר האתר על ידי פרופ' אלעזר ליפא סוקניק ונמצאו בו רצפות פסיפס, ארונות קבורה וסרקופג שלם. האתר מתוארך למאה ה-5, ושימש כבית הקברות השומרוני של אפולוניה הסמוכה בתקופה הביזנטית. השימוש במקום פסק לאחר המרד השומרוני. בהתאם לעונה פורחים באתר פרחי סתוונית היורה, אירוס ארץ-ישראלי, תורמוס ההרים, ציפורנית, פרג אגסני וחרצית עטורה.

מדיה וקבצים בנושא מערות שמריהו בוויקישיתוף

בריכת כפר שמריהו - בריכה עונתית ממזרח למסילת הרכבת ובקרבת רחוב המעפילים. בריכה זו היא המשך צפוני של בריכת החורף "הבאסה" בהרצליה, ומקיימת מגוון צמחייה ובעלי חיים.
מרכז וייל לתרבות ולקהילה שוכן בצפונו של היישוב. הוא הוקם במימון עזבונו של ד"ר ברוך וייל ששימש כראש המועצה בין השנים 1951-1965, ונחנך בשנת 1994. במקום ספרייה, אודיטוריום שבו 275 מקומות ישיבה, אוסף פסלוני שנהב שנתרמו על ידי לילי וזלמן דנקנר וגן פסלים המציג את פסליה של קטה אפרים מרכוס. סמוך למרכז וייל שוכן בית סניור הבנוי בצורת משושה והמשמש כמועדון. המבנה קרוי על שמו של ליאון סניור, טייס שנפל עם מטוסו במלחמת העולם השנייה ואחיו של בוריס סניור

מדיה וקבצים בנושא מרכז וייל בוויקישיתוף

הסקייט פארק של כפר שמריהו- ובו מסלולי אופניים ומסלולי גלישה אתגרית בסקייט בורד. הפארק נבנה בשנת 2017 ומומן בעזרת מפעל הפיס. נמצא ליד הקאנטרי של כפר שמריהו
קאנטרי כפר שמריהו- ובו בריכה, מגרשי טניס ומיני מרקט. בקאנטרי מקיימים שיעורי שחייה וטניס במסגרת בית הספר, בקיץ מקיימים שם קייטנות קיץ בחופש.
המרכז המסחרי- המרכז המסחרי בכפר שמריהו הוא מרכז מסחרי בשטח הכפר, במרכז יש חנויות בתי קפה מסעדות ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כפר שמריהו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של כפר שמריהו

פרופיל כפר שמריהו נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

מערות שמריהו באתר הטיולים iNature
בית הספר גשר כפר שמריהו
ב.צ. אופן, בכפר שמריהו שקט וסדר, דבר, 3 במרץ 1960
אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין בכפר שמריהו באתר TheMarker

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
^ ליאור דטל, היישובים העשירים בישראל: סביון, כפר שמריהו ועומר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009
^ ישוב חדש – כפר שמריהו, על שם שמריהו לוין, דבר, 21 במאי 1937.
^ כפר שמריהו, דבר, 2 בפברואר 1937
^ כפר שמריהו, דבר, 12 בדצמבר 1938
^ אמתי עציוני, כפר שמריהו בן י"ב, דבר, 22 בפברואר 1949
^ ¹ ² כפר שמריהו, דבר, 26 בדצמבר 1949
^ מעמד מועצה מקומית לכפר שמריהו, דבר, 28 בפברואר 1950
^ נחום פונדק, הריפורמיים בכפר שמריהו בנו בית תפילתם במו ידיהם, דבר, 19 באוקטובר 1962
^ ביהמ"ש העליון מנמק את הצו בעניין השכרת אולם ל"יהדות המתקדמת" בכפר שמריהו, דבר, 1 בינואר 1963
^ פרופיל כפר שמריהו באתר הלמ"ס
^ בית שמריהו לוין, דבר, 12 באוקטובר 1937
^ חנוכת בית שמריהו לוין בכפר שמריהו, דבר, 17 בדצמבר 1939

בית ראשונים
מראה במערות שמריהו
המרכז המסחרי בכפר
מרכז וייל וגן הפסלים שבחזיתו

[U-1] ¹ ² הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[3] ליאור דטל, היישובים העשירים בישראל: סביון, כפר שמריהו ועומר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009

[4] ישוב חדש – כפר שמריהו, על שם שמריהו לוין, דבר, 21 במאי 1937.

[5] כפר שמריהו, דבר, 2 בפברואר 1937

[6] כפר שמריהו, דבר, 12 בדצמבר 1938

[7] אמתי עציוני, כפר שמריהו בן י"ב, דבר, 22 בפברואר 1949

[ועד-8] ¹ ² כפר שמריהו, דבר, 26 בדצמבר 1949

[9] מעמד מועצה מקומית לכפר שמריהו, דבר, 28 בפברואר 1950

[10] נחום פונדק, הריפורמיים בכפר שמריהו בנו בית תפילתם במו ידיהם, דבר, 19 באוקטובר 1962

[11] ביהמ"ש העליון מנמק את הצו בעניין השכרת אולם ל"יהדות המתקדמת" בכפר שמריהו, דבר, 1 בינואר 1963

[12] פרופיל כפר שמריהו באתר הלמ"ס

[13] בית שמריהו לוין, דבר, 12 באוקטובר 1937

[14] חנוכת בית שמריהו לוין בכפר שמריהו, דבר, 17 בדצמבר 1939

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

השרון
ערים	הוד השרון • הרצליה • טייבה • טירה • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • נתניה • קלנסווה • ראש העין • רמת השרון • רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר • מועצה אזורית לב השרון • מועצה אזורית חוף השרון • מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	זמר • אבן יהודה • אליכין • פרדסיה • קדימה-צורן • תל מונד • כפר שמריהו • ג'לג'וליה • כפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר	מועצה אזורית השרון התיכון • מועצה אזורית הירקון • מועצה אזורית מפעלות אפק • מועצה אזורית השרון הצפוני • מועצה אזורית הדר השרון

מחוז תל אביב
נפות	נפת תל אביב חופפת את שטח המחוז
ערים	אור יהודה • בני ברק •בת ים • גבעתיים • הרצליה • חולון • קריית אונו • רמת גן • רמת השרון • תל אביב-יפו
מועצות מקומיות	אזור • כפר שמריהו