כרוניקות רוסיות ישנות

כרוניקות רוסיות ישנות (ברוסית: Древнерусские летописи, באוקראינית: Давньоруські літописи) הן מקורות כתובים מן האזור של רוס שחוברו מן המאה ה-11 ועד לשלטון פיוטר הגדול במאה ה-18. כותבי הכרוניקות היו בעיקר אנשי כנסייה שישבו במנזרים, בחצר הקניאז (מאוחר יותר בחצר הצאר) ובמקום מושבו של הארכיבישוף המטרופוליטני.

רוב הכרוניקות המקוריות לא השתמרו אך העתקים שלהן הכוללים עיבוד חלקי נותרו. ההעתקים מכונים ברוסית רשימה (список) ונוצרו החל מן המאה ה-14. מספר העותקים הכולל ששרד נאמד ב-5,000.

הכרוניקות היו הסוגה המובילה בספרות הרוסית עד תקופת איואן האיום, באמצע המאה ה-16, כאשר נכנס סוג היסטורי שונה שנקרא ברוסית: כרונוגרף (хронограф), אך המונח כרוניקה עשוי להתייחס לשניהם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרוניקות הראשונות מתחילות באירועים מן המאה ה-9. הן מסודרות לפי שנים ואירועים ופותחות לרוב במילים "בשנת" (שנה לפי ספירת הנוצרים, שנה מבריאת העולם לפי הלוח הביזנטי). לרוב כל ערך הוא תיאור עובדתי קצר, אך לאירועים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר השתמש הכותב בנאראטיב ספרותי. בערך השנה עצמה שולבו דברים ודיאלוגים של הנסיכים, אפיתטים ואמצעים ספרותיים שונים.

כל כרוניקה הייתה אסופה (סְבוׁד свод) של כרוניקות קודמות שעברו שינויים, קיצורים או הוספות אליהן צירף הכותב את האירועים של תקופתו (עד עשרות שנים אחורה). ניכר שמדובר בהעתקה מאוספים קודמים משום שמוצאים אירועים דומים בגרסאות שונות ולעיתים משפטים שהועברו מגרסה אחת לגרסה אחרת. על פי מקום הכתיבה ומקום האירועים המתוארים חולקו הרשימות לקטגוריות: (קייב, נובגורוד, פסקוב, מוסקבה, סיביר וכו'). לעיתים הכרוניקות של מקום אחד סותרות את אלה של מקום אחר הן בעובדות והן בהערכת האירועים.

מחקרים חדשים הראו שחלק משמעותי של הכרוניקות נכתב מלכתחילה כספרי שנים (annales) כדוגמת אלה שהיו במערב וזאת לעומת הדעה הרווחת קודם של הפילולוג אלכסיי שחמאטוב, אבי הטקסטולוגיה הרוסית, שראה בכרוניקות בעיקר אוספים של כתבי יד קודמים עם תוספות של אירועים חדשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כרוניקות רוסיות ישנות בוויקישיתוף