כרטוס משותף (תחבורה ציבורית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כרטוס משותף הוא שיטה למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית, בה קונה הנוסע כרטיס נסיעה אחד על מנת להשתמש במספר אמצעי תחבורה, בין אם אמצעים אלו מופעלים על ידי חברה אחת ובין אם הם מופעלים על ידי מספר חברות שונות.

השיטה נועדה להקל על הנוסע המעוניין להשתמש באמצעי התחבורה הציבורית, ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה בת קיימא.

השימוש בתחבורה הציבורית דורש לעיתים החלפת מספר אמצעי שינוע על מנת להגיע מנקודת המוצא אל היעד במהירות וביעילות. לדוגמה, נוסע המעוניין להגיע מביתו הממוקם בעיר אחת אל יעדו הנמצא בעיר אחרת, יצטרך לרוב להשתמש בשלושה אמצעי תחבורה:

  1. תחבורה עירונית מביתו אל תחנה מרכזית בעירו.
  2. תחבורה בין עירונית אל תחנה מרכזית בעיר היעד.
  3. תחבורה עירונית אל מקום היעד.

בשיטת הכרטוס המשותף נוסע זה יצטרך לקנות כרטיס נסיעה אחד על מנת לבצע נסיעה זו.

כרטוס משותף בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו פעלה עד יוני 2011 רק במקומות בודדים. במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן שהונהגה ב-1 ביולי 2011, אוחדו קודי הנסיעה של חברות אגד, דן, קווים ומטרופולין, וניתן מעבר בין אוטובוסים בתוך אזורי הנסיעה במשך 90 דקות.

במטרופולין ירושלים, עם הפעלת הרכבת הקלה הונהג כרטוס משותף לרכבת ולאגד.

לצורך מימוש הכרטוס המשותף בגוש דן, חייב הנוסע להצטייד בכרטיס רב-קו. בחודש ינואר 2017 הצטרפה הכרמלית בחיפה למערך התחבורה הציבורית, וכעת נסיעה בה נכללת במערך הכרטוס המשותף באזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.