כריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנת כריין לבן
מנת כריין אדום מעל גפליטע פיש

כריין (צ'כית: křen, גרמנית: Meerrettich ,Kren, רומנית: hrean (חזרת בכל השפות)) הוא ממרח מתובל העשוי מחזרת הגינה. הכריין מוגש לצד מנות בשר או דגים והוא נפוץ במטבח האשכנזי, המטבח הישראלי וכן במטבח האוסטרי, הסלובני, הקרואטי, הבלרוסי, הצ'כי, הגרמני, הפולני, הרומני, הלטבי, הליטאי הרוסי והאוקראיני. שם המאכל באנגלית לקוח מן המילה המקבילה מיידיש שהיא בתורה אימצה את המילה מן השפות הסלאביות.

לכריין יש שתי צורות נפוצות במטבח האשכנזי ובמטבחים הסלאביים. כריין לבן - מכיל חזרת מגורדת, חומץ ולעיתים סוכר ומלח וכריין אדום - כריין לבן בתוספת סלק אדום. הכריין שונה ממנות אחרות המכילות חזרת, שכן הוא מסווג כפרווה ולכן מתאים הן למנות בשריות או מנות חלביות מבלי לפגוש בחוקי הכשרות. מחוץ למטבח האשכנזי, את הכריין מכינים עם גבינה או תוצרי חלב, כך למשל במטבח הרוסי נהוג להכין את הכריין עם שמנת חמוצה. לפי מתכונים אחרים ניתן להכין כריין עם תפוחים, חמוציות או תפוזים.

הכריין הוא מאכל ידוע ומוכר בקרב הקהילות האשכנזיות במשך זמן רב מאוד, הכריין מוזכר בכתבים עוד מהמאה ה-12. כאמור הכריין הוא תוספת למאכלי בשר או דגים, אך בן לוויתו הידוע ביותר הוא הגעפילטע פיש. במטבחי מזרח אירופה הכריין מוגש לצד מנות דגים ובשרים, לרוב לצד לשון בקר או מתאבני דגים.