כריכת חבל הטבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריכת חבל הטבור
Nuchal Cord
איור של עובר עם כריכת חבל הטבור.
איור של עובר עם כריכת חבל הטבור.
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D053589
סיווגים
ICD-10 O69.1, P02.5
ICD-11 JB08.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריכת חבל טבורלועזית: Nuchal Cord) היא מצב רפואי בו חבל הטבור נכרך סביב צוואר העובר במהלך ההיריון. כריכת חבל הטבור היא תופעה שכיחה, ומתרחשת ב-5%–29% מההריונות (תלוי בשבוע ההריוני). מצב רפואי זה נחשב שפיר, ותחלואה או השפעות שליליות של התופעה נחשבות נדירות ולא הוכחו סטטיסטית[1][2]. האבחון יכול להתבצע בזמן ההיריון או במהלך הלידה[3].

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פענוח כריכת חבל הטבור באמצעות אולטרה סאונד יכול להתבצע טרם הלידה ותועד לראשונה בשנת 1982[4]. ב-2004 התפרסם מחקר שמטרתו הייתה לקבוע את דיוק וחשיבות האולטרה סאונד באבחון של כריכת חבל הטבור. המחקר נערך על 289 נשים במקביל, עליהן בוצעה בדיקת אולטרה סאונד בטנית זמן קצר לפני צירי הלידה. בהסתכלות על צוואר הילוד, זוהתה נוכחות של חבל הטבור, אך את עצם היותו כרוך ניתן היה לראות רק כאשר חבל הטבור נכרך סביב לפחות שלושה או ארבעה צדדים של צוואר הילוד. בפועל, כריכת חבל הטבור התרחש בלידות של 52 מתוך 289 הנשים שנבדקו, וב-35% מהמקרים הכריכה נמצאה טרם הלידה בבדיקת האולטרה סאונד שבוצעה לפני ובסמוך ללידה. בדיקת האולטרה סאונד איבחנה באופן שגוי 19% מהמקרים, בהם נמצאה כריכה של חבל הטבור למרות שבפועל היא לא הייתה קיימת. במחקר זה, לבדיקת האולטרה סאונד היו 35% דיוק במציאת כריכה בודדת של חבל הטבור סביב צוואר הילוד, ו-60% דיוק כאשר חבל הטבור נכרך יותר מפעם אחת[5].

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולד עם כריכת חבל טבור ייוולד לעיתים עם חבל הטבור כרוך סביב צווארו. תסמינים אפשריים שעלולים להופיע הם אפרוריות של עור הפנים, פטכיות מרובות על עור הפנים, דימומים בעיניים והמטומה מסביב לצוואר[6].

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת חבל הטבור מסווגת ל-2 סוגים[6]:

  • סוג A – חבל הטבור כרוך סביב צוואר העובר ויכול להחליק ממנו.
  • סוג B – חבל הטבור כרוך סביב צוואר העובר כך שאינו מסוגל להחליק ממנו.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בכריכת חבל הטבור מוכוון למניעת דחיסת חבל הטבור (מצב בו נחסמת אספקת הדם לעובר). טכניקת הטיפול בכריכת חבל הטבור משתנה בהתאם לעוצמת הליפוף מסביב לצוואר התינוק. במידה וחבל הטבור כרוך באופן רופף מסביב לצוואר העובר, ניתן להחליק את חבל הטבור מעל ראשו של העובר ובכך ליילד בצורה רגילה את העובר ולהניחו על בטן האם. אם חבל הטבור כרוך באופן הדוק מסביב לצוואר התינוק, המיילד יכול לנסות להחליק את חבל הטבור מעל אחת הכתפיים של התינוק וליילד את העובר בצורה זו, לאחר הלידה ניתן להתיר את חבל הטבור בצורה מלאה. במצב בו חבל הטבור כרוך בעוצמה רבה מכדי להחליקו מעל אחת הכתפיים, ניתן לבצע היפוך (המכונה somersault maneuver) על מנת לאפשר ליילד את העובר[7]. המיילד יכול לבחור גם בחיתוך של חבל הטבור במידה ושאר טכניקות הטיפול בכריכת חבל הטבור אינן אפשריות.

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מחקרים שמצביעים על תחלואות שעלולת להיגרם לולד עם כריכת חבל הטבור כמו הלם, בעיות נשימתיות, ברדיקרדיה, אנמיה ואף לידה שקטה במקרים נדירים[6][2]. למרות זאת, במחקרים מקיפים שנעשו בתחום נמצא כי אין קשר סטטיסטי מובהק בין כריכת חבל הטבור (ליפוף בודד או ליפופים רבים) לבין תחלואה ופגיעות עתידיות בעובר (כולל תמותה) ולכן לרוב נחשב מצב זה כמצב שפיר[8][9][10][2]. ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין כריכת חבל הטבור לתחלואות שונות בטווח הקצר. עדיין לא ברור האם הסיבוכים שלאחר הלידה הם תוצאה ישירה של כריכת חבל הטבור, או שהם תוצאה של הטיפול בכריכה, המתבצע באמצעות חיתוך חבל הטבור לאחר הצמדת דפנותיו זו לזו[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריכת חבל הטבור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Nuchal Cord". Merck Manuals Consumer Version. June 2018. Retrieved 2 October 2018
  2. ^ 1 2 3 Comprehensive imaging review of abnormalities of the umbilical cord, Moshiri M, Zaidi SF, Robinson TJ, Bhargava P, Siebert JR, Dubinsky TJ, Katz DS. Radiographics. 2014 Jan-Feb;34(1):179-96
  3. ^ "Nuchal cord and its implications". Maternal Health, Neonatology and Perinatology. 3 (1): 28.
  4. ^ Jouppila, Pentti; Kirkinen, Pertti (February 1982). "Ultrasonic diagnosis of nuchal encirclement by the umbilical cord: A case and methodological report". Journal of Clinical Ultrasound. 10 (2): 59–62
  5. ^ Peregrine, E.; O’Brien, P.; Jauniaux, Eric (August 2005). "Ultrasound Detection of Nuchal Cord Prior to Labor Induction and the Risk of Cesarean Section". Obstetrical & Gynecological Survey. 60 (8): 506–507.
  6. ^ 1 2 3 Peesay, Morarji (6 December 2017). "Nuchal cord and its implications". Maternal Health, Neonatology and Perinatology. 3 (1): 28.
  7. ^ Reynolds, L (March 1999). "Practice tips. 'Somersault' maneuver for a tight umbilical cord". Canadian Family Physician. 45: 613.
  8. ^ Mastrobattista, Joan M.; Hollier, Lisa M.; Yeomans, Edward R.; Ramin, Susan M.; Day, Mary-Clare; Sosa, Alfred; Gilstrap, Larry C. (February 2005). "Effects of nuchal cord on birthweight and immediate neonatal outcomes". American Journal of Perinatology. 22 (2): 83–85.
  9. ^ Schäffer, Leonhard; Burkhardt, Tilo; Zimmermann, Roland; Kurmanavicius, Juozas (July 2005). "Nuchal cords in term and postterm deliveries—do we need to know?". Obstetrics and Gynecology. 106 (1): 23–28.
  10. ^ Sheiner, Sheiner; Abramowicz, Jacques S.; Levy, Amalia; Silberstein, Tali; Mazor, Moshe; Hershkovitz, Reli (May 2006). "Nuchal cord is not associated with adverse perinatal outcome". Archives of Gynecology and Obstetrics. 274 (2): 81–83.
  11. ^ Reed, Rachel; Barnes, Margaret; Allan, Jan (February 2009). "Nuchal cords: sharing the evidence with parents". British Journal of Midwifery. 17 (2): 106–109.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.