כרימה עבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרימה עבוד
كريمة عبّود
Karimeh Abbud.jpg
לידה 13 בנובמבר 1893
שפרעם, וילאייט ביירות, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באפריל 1940 (בגיל 46)
בית לחם
מקום לימודים האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צלמת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כרימה עבודערבית, كريمة عبّود; 13 בנובמבר 189327 באפריל 1940, בית לחם)[1], ידועה בכינויה "גברת הצילום" (בערבית, "مصورة شمس"; באנגלית, "Lady Photographer"), הייתה צלמת ואמנית ערביה-נוצרייה שחיה ועבדה בלבנון ובארץ ישראל-פלסטין בחצי הראשון של המאה העשרים[2].

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרימה עבוד נולדה בשפרעם לברברה באדר וסעאד עבוד, לזוג נולדו שישה ילדים[1]. אביה שהיה כומר פרוטסטנטי ובהמשך הצטרף לכנסייה הלותרנית והמשפחה עברה לבית ג'אלא בעקבות עבודתו של האב, בין השנים 1899–1905, ומשם לבית לחם, שם הוא מונה לכומר לקהילה הלותרנית המקומית. עבוד למדה בבית הספר שמידט, בית הספר הקתולי לבנות, בעיר העתיקה בירושלים יחד שתי בנות דודה[3].

קריירת צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליום הולדתה ה-17 בשנת 1913, עבוד קיבלה מצלמה מאביה. צילומיה הראשונים היו של משפחתה, חברים ובית לחם וסביבותיה. התמונה החתומה הראשונה שלה מתוארכת לאוקטובר 1919[2].

עבוד למדה ספרות ערבית באוניברסיטה האמריקאית בביירות ולמדה ספרות ערבית[3]. במהלך תקופה זו, היא נסעה לטיול בבעלבכ לצלם אתרים ארכאולוגיים. כסטודנטית היא הקימה אולפן ביתי, לפרנסתה, ובו צילמה נשים וילדים בחתונות וטקסים אחרים. מעבר לכך היא צילמה מבני ציבור בחיפה, נצרת, בית לחם וטבריה[2].

בשנות השלושים של המאה העשרים, עבוד נחשבה צלמת מקצועית בנצרת, שם משפחתה הייתה מוכרת. סבה היה רוקח בבית החולים האנגלי ואביה שימש כרועה רוחני בעיר. כאשר הצלם המקומי, פאדל סבּא, עזב לחיפה, עלה הביקוש לצילומיה של עבוד בחתונות וצילום פורטרטים. היא חתמה על עבודותיה באנגלית ובערבית: כרימה עבוד - גברת הצילום (Karimeh Abbud - Lady Photographer - كريمة عبود: مصورة شمس). החל אמצע שנות השלושים, היא החלה להציע עותקים מצוירים ביד של צילומי הסטודיו[2].

מותה של אמה ב-1940 טלטל את חייה וכרימה עבוד עזבה את נצרת, תחילה לירושלים ואז לבית לחם. לא ברור איפה הייתה וכיצד מלחמת העצמאות השפיעה על חייה. ידוע שהיא עזבה למקום הולדתו של אביה אל-ח'יאם בלבנון אך חזרה לנצרת ונפטרה שם בשנת 1955. רוב האוסף הצילומים שלה אבד[3].

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונה סלע מתארת את עבודותיה של עבוד כמתעדות את המציאות היומיומית של הקהילה שבה חייה: עבוד צילמה לפרנסתה אנשים ואירועים קהילתיים ואת המקומות שבהם חיה[4]. צילומים אלו הציגו את חיי הקהילה הנוצרית עד שנות הארבעים. בנוסף לתיעוד היומיומי, על פי סלע, עבוד הגדירה את עצמה בראיון שנתנה לעיתון חיפאי בערבית, הכרמל (الكرمل), ב-1924 כצלמת הלאומית היחידה[5].

אוסף תצלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עותקים מקוריים של אוסף התצלומים של עבוד נאספו על ידי ארכיון נצרת. ב-2006 הורחב האוסף לאחר שסוחר עתיקות ישראלי מצא מאות עבודות של עבוד בבית בשכונת קטמון בירושלים. הבית היה בבעלות ערבית עד שנת 1948. מנהל הארכיון בנצרת, אחמד מוראט, רכש את רוב העבודות[3]. אוסף בוקי בועז לצילום ישראלי כולל מאות בודדות של צילומי מקור של כרימה עבוד[דרוש מקור]. ב-18 בנובמבר 2016 הציגה גוגל "דודל" (שרבוט גוגל) מיוחד לציון יום הולדתה ה-123 של כרימה עבוד. הדודל הוצג במספר מדינות ערביות אך לא הוצג בישראל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כרימה עבוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Mahasen Nasser-Eldin, Restored Pictures, Mahasen Nasser-Eldin Films, ‏2012
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 .::JERUSALEM QUARTERLY… Karimeh Abbud Early Woman Photographer (1896-1955) ::., ‏2011-09-28
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Karimeh Abbud: Early Woman Photographer (1896-1955) | مؤسسة الدراسات الفلسطينية, www.palestine-studies.org (בערבית)
  4. ^ רונה סלע, צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים, מוזיאון הרצליה לאומנות, 2000
  5. ^ Rona Sela, Seized in Beirut: The Plundered Archives of the Palestinian Cinema Institution and Cultural Arts Section, Anthropology of the Middle East 12, 2017-01-01 doi: 10.3167/ame.2017.120107
  6. ^ Karimeh Abbud’s 123rd Birthday, www.google.com (באנגלית)