כריסטופר דוראנג
לידה |
2 בינואר 1949 מונטקלייר, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
2 באפריל 2024 (בגיל 75) Pipersville, ארצות הברית ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
מקום מגורים |
מחוז באקס ![]() |
שפות היצירה |
אנגלית ![]() |
השכלה |
|
פרסים והוקרה |
|
www | |
![]() ![]() |
כריסטופר פרדיננד דוראנג (2 בינואר 1949 – 2 באפריל 2024) היה מחזאי אמריקני שנודע בכתיבתה קומית-אבסורדית שלעיתים קרובות עוררה מחלוקת.
המחזה 'Sister Mary Ignatius Explains It All For You' היווה את הפריצה בקריירה שלו שהביאה לו פרסום משמעותי וזיכתה אותו בפרס אובי למחזאי הטוב ביותר (1980). המחזה 'וניה וסוניה ומאשה וספייק' זכה בפרס טוני למחזה הטוב ביותר לשנת 2013. דוראנג היה בעבר מנהל שותף יחד עם לילה אצ'סון וואלאס של התוכנית האמריקנית למחזאות בבית הספר ג'וליארד.
חיים מוקדמים וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוראנג נולד ב-2 בינואר 1949 במונטקלייר, ניו ג'רזי, בנם היחיד של שני ותיקי מלחמת העולם השנייה, האדריכל פרנסיס פרדיננד דוראנג ג'וניור ופטרישיה אליזבת דוראנג (לבית מנספילד), מזכירה. בילדותו סבלה אימו מדיכאון. עם זאת, היא גם חשפה אותו לתיאטרון ולקחה אותו למספר הצגות מדי שנה[1] הוא גדל בברקלי הייטס, ניו ג'רזי, ולמד בבתי ספר קתולים:[2] Our Lady of Peace School (New Providence) ודלבארטון (מוריסטאון).רכש תואר B.A. באנגלית ממכללת הרווארד(אנ') בשנת 1971 ותואר M.F.A. בכתיבה מחזאית מבית הספר לדרמה של ייל בשנת 1974.[1]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתו של דוראנג עוסקת לעיתים קרובות בביקורתיות בנושאים של התעללות בילדים, דוגמות דתיות ובפרט בקתוליות, תרבות והומוסקסואליות. בן ברנטלי סיכם נושאים מרכזיים ממחזותיו של דוראנג בביקורת שנכתבה ב-1994: נרקיסיזם; פחד מקיום בעולם מלא סכנות; האופי החונק של קשרי המשפחה; בלבול מיני והקלישות של זהות הפרט. לרשימה זו ניתן להוסיף גם את השימוש בכוח פוגעני מצד בעלי סמכות.
המחזות והמחזמרים שכתב הוצגו ברחבי ארצות הברית לרבות בברודוויי ובאוף-ברודוויי. מלבד המחזות כתב גם שורה של מערכונים פארודיים שנועדו להופיע בערב אחד תחת השם 'דוראנג/דוראנג'. בין השנים 1984-2016 ניהל יחד עם מרשה נורמן את התוכנית האמריקנית למחזאות על שם לילה אצ'סון וואלס בבית הספר ג'וליארד בין השנים 1984 ל-2016.[1] בין תלמידיו במסגרת זו ניתן למנות את המחזאים ג'ושוע הרמון ונואה היידל, ואת זוכה פרס פוליצר דייוויד לינדזי-אבייר.
דוראנג הופיע גם כשחקן תיאטרון וקולנוע. בין היתר כתב ושיחק בהפקה הסאטירית Das Lusitania Songspiel יחד עם עמיתתוסיגורני ויבר באוף-ברודוויי. בהמשך השתתף במחזותיו שלו בתור מאט ב"נישואהם של בט ובו", ובהפקה המקורית של מחזהו 'לצחוק בפראות'.
מחזהו Beyond Therapy עובד בשנת 1987 לקולנוע על ידי רוברט אלטמן אולם דונאג מתח ביקורת חריפה על העיבוד והאשים את אלטמן בכך ששכתב לחלוטין את התסריט "כך שכל הפסיכולוגיה תזרק מהחלון, והדמויות מסתובבות ומתנהגות בטירוף אבל בלי שום היגיון התנהגותי מוביל".
דוראנג הופיע כשחקן בקומדיה "סוד ההצלחה שלי" משנת 1987, בסרט Mr. North ב-1988, ב-Penn & Teller Get Killed מ-1989, ב-In the Spirit מ-1990, ב-Housesitter מ-1992 וב-The Cowboy Way מ-1994.
דוראנג כתב מספר תסריטים שלא הופקו, בהם The Nun Who Shot Liberty Valance ו-The House of Husbands (שכתב יחד עם וונדי וסרשטיין), ו-The Adventures of Lola.
הביקור של וונדה, אחד מששת המערכונים בדוראנג/דוראנג, נכתב במקור עבור סדרת PBS Trying Times. באותה הפקה, שיחק דוראנג את תפקיד המלצר. דוראנג הופיע בתור עצמו בפרק של סאטרדיי נייט לייב ב-11 באוקטובר 1986, בהנחיית ידידתו סיגורני וויבר. בפרק, דוראנג ו-וויבר ערכו פרודיה על יצירותיו של ברטולט ברכט, ושניהם רואיינו בהופעת הבכורה של המערכון החוזר Church Chat, עם דוראנג בתור עצמו.
מערכון "ההלוויה" של דוראנג משנת 1987, שנכתב עבור ספיישל טלוויזיוני של קרול ברנט, מציג אלמנה אבלה (ברנט) המוטרדת בעקבות התעוררות בעלה שגולם על ידי רובין וויליאמס.
פרסים והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוראנג זכה בפרסי אובי עבור Sister Mary Ignatius Explains It All For You,[3] The Marriage of Bette ו-Boo and Betty's Summer Vacation. היה מועמד לפרס טוני עבור העלילה הטובה ביותר במחזמר עבור A History of the American Film,[3] וזכה בפרס טוני למחזה הטוב ביותר בשנת 2013 על מחזהו וניה וסוניה ומאשה וספייק.[4]
דוראנג זכה למלגות רבות ומענקים משמעותיים בהם גוגנהיים, קרן רוקפלר, מלגת המחזאים של CBS, מענק קרן Lecomte du Nouy ופרס מחזאות התיאטרון של פסטיבל קניון.
דוראנג היה חבר במועצה של גילדת הדרמטיסטים האמריקנית(אנ') ונבחר לקבל ממנה פרס מפעל חיים לשנת 2024.[3] בשנת 2006 היה בין הפיינליסטים לפרס פוליצר לדרמה עבור מחזהו Miss Witherspoon.[4] ב-17 במאי 2010, הוענק לו פרס ה-Luminary הראשון של פרסי התיאטרון החדשני של New York Independent Theater Awards על עבודתו באוף-אוף-ברודוואי. ב-2012 זכה בפרס לאורה פלס לתיאטרון(אנ') של ארגון הסופרים הבינלאומי, ובאותה שנה נכנס להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי(אנ').
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוראנג התגורר בפיפרסוויל, פנסילבניה, עם בן זוגו, השחקן והמחזאי ג'ון אוגוסטין. הם החלו את מערכת היחסים שלהם ב-1986 והתחתנו ב-2014.
דוראנג נרתע בהתחלה מלדון בפומבי על ההומוסקסואליות שלו, חושש מכך שהוא יצטמצם על ידי התווית "מחזאי הומו". אבל ב-1988, הוא אמר ל-The Advocate שהוא חש צורך להיות פומבי יותר לגבי זהותו ההומואית לאור ההומופוביה העזה סביב משבר האיידס ופסק דין באוורס נגד הארדוויק.
בשנת 2016, אובחן דוראנג עם מחלת Logopenic progressive aphasia (אנ'), הנחשבת כנגרמת על ידי סוג של מחלת אלצהיימר; יכולתו לעבד שפה נפגע ולאחר מכן גם הזיכרון לטווח הקצר שלו. דוראנג פרש בהדרגה מהחיים הציבוריים לפני שמצבו הוכרז בפומבי ב-2022. דוראנג מת מסיבוכים של אפזיה בביתו בפנסילבניה ב-2 באפריל 2024, בגיל 75.[1][4]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזות
- 1974: The Idiots Karamazov
- 1974: Titanic
- 1975: Death Comes To Us All, Mary Agnes
- 1975: The Nature and Purpose of the Universe
- 1976: The Vietnamization of New Jersey
- 1978: Dentity Crisis
- 1979: Sister Mary Ignatius Explains It All For You
- 1981: Beyond Therapy
- 1981: The Actor's Nightmare
- 1983: Baby with the Bathwater
- 1985: The Marriage of Bette and Boo
- 1987: Laughing Wild
- 1988: Naomi in the Living Room
- 1994: For Whom the Southern Belle Tolls
- 1996: Sex and Longing
- 1999: Betty's Summer Vacation
- 2005: Miss Witherspoon
- 2009: Why Torture is Wrong, and the People Who Love Them
- 2012: Vanya and Sonia and Masha and Spike
- 2018: Turning Off the Morning News
מחזמרים
- 1978: A History of the American Film
- 1979: Das Lusitania Songspiel
- 2002: Mrs. Bob Cratchit's Wild Christmas Binge
- 2007: Adrift in Macao
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של כריסטופר דוראנג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Alexis Soloski, Christopher Durang, Playwright Who Mixed High Art and Low Humor, Dies at 75, The New York Times, 3 באפריל 2024
- ^ LucyAnn Dunlap, A Play That Asks, ‘What Happens After?’, Princeton Info
- ^ 1 2 3 Deadline, Christopher Durang Dies: Playwright With A Genius For The Absurd Was 75, Greg Evans
- ^ 1 2 3 Ruthie Fierberg, Tony-winning playwright Christopher Durang diagnosed with aphasia; Sigourney Weaver and more share why the writer has faded from public view, Broadway News, 19 ביולי 2022