כריסטופר פאוליני
 | |
| כריסטופר פאוליני, 2018 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1983 (בן 41) קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| לאום |
 ארצות הברית |
| מקום לימודים |
בית הספר האמריקאי בהתכתבות |
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| יצירות בולטות | סדרת הירושה |
| תקופת הפעילות |
מ-2002 |
| האתר הרשמי של פאוליני | |
| חתימה |
 |
  | |
כריסטופר ג'יימס פאוליני (באנגלית: Christopher James Paolini; נולד ב-17 בנובמבר 1983) הוא סופר אמריקאי. ידוע כמחבר סדרת הספרים "הירושה", הכוללת את הספרים: "אראגון", "הבן הבכור", "בריסינגר" ו"הירושה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטופר פאוליני נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה וגדל בפרדייס ואלי (Paradise Valley) שבמונטנה. הוריו הם קנת' פאוליני וטליטה הודג'קינסון, ולו אחות בשם אנג'לה. פאוליני סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 15 דרך קורס מוסמך בהתכתבות של בית הספר האמריקאי בהתכתבות בלנסינג, אילינוי. לאחר סיום לימודיו החל לכתוב את הנובלה "אֶראגון", הראשונה בסדרת הספרים המתרחשת בארץ הדמיונית אלאגַייזיה.
ב-2002 פורסם "אראגון" על ידי "החברה הבינלאומית של פאוליני", החברה של הוריו של פאוליני. במטרה לקדם את ספרו ביקר פאוליני במעל 135 בתי ספר וספריות, דיבר על כתיבה וקריאה בזמן שהוא לבוש ב"תחפושת אדומה מימי הביניים: חולצה אדומה, מכנסיים שחורים גליים, מגפיים שרוכים וכובע שחור מהודר אך קליל". פאוליני יצר את העטיפה של הגרסה הראשונית של "אראגון", שהציגה את עינה של סאפירה (דרקונית בסיפור). בנוסף, הוא צייר את המפות בעטיפות הפנימיות של ספריו.
בקיץ 2002 מצא בנו החורג של קרל היאסן את הספר בחנות ספרים. היאסן הביא את הספר לתשומת לבו של המו"ל אלפרד א. קנופף. לאחר מכן הציע קנופֹף להוציא לאור את "אראגון" ואת שאר סדרת ספרי "הירושה". המהדורה השנייה של הספר יצאה לאור תחת קנופּף באוגוסט 2003, והספר נכנס לרשימת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס". בדצמבר 2006 יצא לאקרנים הסרט "אראגון", המבוסס על הספר.
מאמרו של פאוליני, "הכל התחיל עם ספרים" ("It All Began with Books"), נכלל במקראה "Guys Write for Guys Read" באוגוסט 2005.
"הבן הבכור", הספר השני בסדרה, יצא לאור ב-23 באוגוסט 2005. הספר השלישי בסדרה, "בריסינגר", יצא לאור ב-20 בספטמבר 2008. אף על פי שסדרת הספרים "הירושה" תוכננה להיות טרילוגיה, באוגוסט 2011 יצא לאור הספר הרביעי בסדרה, "הירושה". את ההחלטה לכתוב ארבעה ספרים במקום שלושה נימק פאוליני באומרו שכאשר כתב את הספר השלישי בסדרה הבין כי כדי להשלים את עלילת הספרים הקודמים באופן מיטבי אין לו ברירה אלא לכתוב עלילה שתהיה ארוכה מכדי להיכתב בספר אחד. התרגום העברי יצא ב-2012.
לאחר מכן כתב את הספר "המזלג, המכשפה והדרקון", העוסק בהמשך עלילות אראגון. הספר תורגם לעברית.
ב-2020 פרסם פאוליני ספר מדע בדיוני בשם To Sleep in a Sea of Stars (בעברית: לישון בים של כוכבים) העוסק במפגשים בין האנושות למספר גזעים חייזריים.
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאוליני הושפע ספרותית מעבודותיו של ג'.ר.ר. טולקין, אריק ראקר אדיסון והמחבר של השיר האפי "ביאוולף". פאוליני אמר ש"אראגון" "הושפע בצורה ספציפית" מעבודתו של ברוס קוביל. השפעות ספרותיות אחרות כוללות את דייוויד אדינגס, אנדרה נורטון, בריאן ג'אק, אן מק'קפרי, ריימונד פייסט, מרווין לורנס פיק, אורסולה לה-גווין ופרנק הרברט. מחברים אחרים אהובים על פאוליני הם ג'יין יולן, פיליפ פולמן וגרת' ניקס.
הטבע משפיע רבות על כתיבתו של פאוליני. בריאיון משולש שכלל את פיליפ פולמן וטמורה פירס, פאוליני אמר שפרדייס ואלי, מונטנה, מקום מגוריו, הוא "אחד מהמקורות הראשיים" שלו להשראה.
בספרו "הבן הבכור" הוא מתאר את האלפים כצמחוניים. כשנשאל על כך, ענה, "לא, אני לא צמחוני, אף על פי שאני נוטה לכיוון הזה".
בחלק ה"תודות" של בריסינגר מודה פאוליני ל"אמנות יצירת החרבות היפניות של לאון והירוקו קאפ" (Leon and Hiroko Kapp's The Craft of the Japanese Sword) על תיאור החרב של אראגון. בנוסף, הוא הודה כי הוא מעריץ של הסדרה "דוקטור הו", שהייתה השראה להתייחסות שלו ל"אל הבודד" (הכינוי שניתן לדוקטור על ידי "הפנים של בו" בפרק "New Earth").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כריסטופר פאוליני (באנגלית)
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית פייסבוק
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כריסטופר פאוליני, ברשת החברתית Goodreads
כריסטופר פאוליני (1983-), דף שער בספרייה הלאומית
| "הירושה" מאת כריסטופר פאוליני | ||
|---|---|---|
| ספרים | אראגון (2003) • הבן הבכור (2005) • בריסינגר (2008) • הירושה (2011) | |
| עיבודים | אראגון (סרט) • אראגון (משחק) | |
| דמויות | הירושה - דמויות | |