כריסטופר פריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר פריסט
Christopher Priest
לידה 14 ביולי 1943
צ'ידל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 2024 (בגיל 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות עולם הפוך, The Separation, היוקרה, The Affirmation, The Islanders עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–2024 (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ג'יימס גראהם באלארד, הרברט ג'ורג' ולס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ליזה טאטל (19811987)
  • לי קנדי (19882011)
  • נינה אלן (20112 בפברואר 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1995)
  • פרס עולם הפנטזיה לרומן הטוב ביותר (1996)
  • פרס הדמיון הגדול (2006)
  • פרס הדמיון הגדול (2015)
  • פרס ארתור סי. קלרק (2003)
  • פרס הדמיון הגדול (2002)
  • פרס בוב מורן (2014)
  • פרס דיטמאר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כריסטופר פריסט

כריסטופר פריסטאנגלית - Christopher Priest; ‏14 ביולי 19432 בפברואר 2024) היה סופר מדע בדיוני בריטי, הידוע, בין היתר, בשל יצירתו "היוקרה" שעובדה בשנת 2006 לסרט קולנוע מצליח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסט נולד בצ'ידל שבצ'שייר שבאנגליה והחל לכתוב מייד עם סיום לימודיו. מ-1968 התפרנס פריסט מכתיבה. פרט לספריו, הוא התפרנס אף מכתיבה עיתונאית (בין היתר לעיתונים טיימס, הגרדיאן והאינדפנדנט) משיתוף פעולה תסריטאי, ומכתיבת תסכיתים לרדיו.[1]

פריסט התגורר בהייסטינגס שבאנגליה. הוא נישא פעמיים. עד 1987 היה נשוי לליזה טאטל (Lisa Tuttle) ומ-2011 ללי קנדי (Leigh Kennedy) שהיא אם שני ילדיו. שתי נשותיו הן סופרות מדע בדיוני בעלות שם בזכות עצמן.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין "לונדון קולינג" שיוצא בהוצאת ה-BBC תיאר את כתיבתו של פריסט במילים: "תוך שימוש במגוון דימויים מתחום המדע הבדיוני, וסגנון אנגלי רגוע ומובחן, פריסט יוצר נובלות המותחות את הגבולות בין מדע בדיוני, פנטזיה, וכתיבה ספרותית מן הזרם המרכזי".[2]

ספריו עוסקים במגוון של מצבים תודעתיים, תעתועי מחשבה, ואשליות, תוך כדי שמירה על רקע מדעי אלטרנטיבי. למשל, ספרו "עולם הפוך" מתאר עולם עתידני בו חיים הגיבורים בחברה המבחינה בין ה"עבר" המצוי במזרח וה"עתיד" המצוי במערב, תוך תנועה בלתי פוסקת מערבה, ובו סובלים הגיבורים מתעתועי הכרה ועיוותים בשדה הזמן והחלל, כאשר לבסוף מסתבר כי המדובר בעולם בו חיים הגיבורים בעיר הנעה על פסי מתכת ענקיים במשך מאות ואלפי שנים לכיוון מערב, על מנת לנצל שדה אנרגיה טבעי שהתגלה, הזז מספר מטרים מערבה מדי יום, כאשר קיומו של שדה האנרגיה והתלות בו יוצרים מצב שהתרחקות מנקודת ה"אופטימום" יוצרת את תעתועי ההכרה מהם סובלים הגיבורים. ספרו הידוע ביותר, "היוקרה" עוסק בתחרות בין שני קוסמים בלונדון של המאה ה-19, שלבסוף מסתבר שאחד מהם הצליח ליצור מצב של טלפורטציה בהתבסס על המצאותיו של ניקולא טסלה בשדה החשמל.

כתיבתו של פריסט, המתרחשת בחלקה בתקופה הוויקטוריאנית, שימשה כהשראה לזרם של סופרים אמריקאים כטים פאוורס, ק. וו. ג'טר וג'יימס בליילוק, המכונה "סטימפאנק", המתאר את החברה הוויקטוריאנית בנוסח ספרי הסייברפאנק המתארים חברות קיברנטיות עתידיות.[3]

פריסט סיפר כי הוא הושפע רבות מכתיבתו של ה. ג. ולס, והוא משמש כסגן יושב ראש אגודת ה.ג. ולס הבריטית. ולס מופיע כגיבור בספרו "מכונת החלל", המתאר בין היתר את מכונת הזמן שהמציא ולס בספריו, ואת מלחמתו בחייזרים ממאדים אותם תיאר ולס בספריו.

יצירתו בתחום הקולנוע והטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסט נוהג לשתף פעולה עם כותבים שונים בתחום הקולנוע והטלוויזיה. כך, בשנת 1999 כתב את הספר המבוסס על סרטו של דייוויד קרוננברג, אקזיסטנז. תסריטו של קרוננברג כלל נושאים מספריו "החלום בטירת מיידן" ו"The Extremes". פריסט כתב מספר ספרים מסוג זה, שהוזמנו על ידי מפיקי סרטים לאחר הצלחת הסרט, במטרה לנסות ולהשיג לסרט קהלים נוספים. בכתיבה זו משתמש פריסט לעיתים בשם עט כגון "ג'ון לותר נובאק" (John Luther Novak) או קולין וודג'לוק (Colin Wedgelock).

במהלך העונה ה-18 וה-19 של הסדרה "דוקטור הו" פנו המפיקים לפריסט שישתף פעולה בכתיבת שני פרקים בסדרה, אך הדבר לא הסתייע.

שיתוף הפעולה הידוע ביותר של פריסט בתחום הקולנוע הוא הסרט "יוקרה" המבוסס על ספרו הנושא את אותו השם. הסרט, שיצא אל האקרנים בשנת 2006 בבימויו של כריסטופר נולן ובכיכובם של יו ג'קמן, כריסטיאן בייל ומייקל קיין, היה הצלחה קופתית וביקורתית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתו של פריסט זכתה לשבחים ולפרסים רבים. בין היתר זכה בפרס המדע הבדיוני הבריטי BSFA ארבע פעמים בקטגוריית הספר הטוב ביותר, על ספריו "עולם הפוך" (1974), "The Extremes" ‏(1998), "The Separation"‏ (2002) ו-"The Islanders"‏ (2011). כן זכה פריסט בפרס הסיפור הקצר במסגרת זו בשנת 1979 על הסיפור הקצר "Palely Loitering". ספרו "היוקרה" (The Prestige) שיצא לאור בשנת 1995 זכה בפרס הפנטזיה הבינלאומי (World Fantasy Award) ובפרס ג'יימס טייט בלאק, (James Tait Black Memorial Prize) בשנת 1996. פריסט היה מועמד לפרס הוגו מספר פעמים בקטגוריות שונות, אך לא זכה בו.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטופר פריסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הבית של כריסטופר פריסט
  2. ^ ריאיון עם כריסטופר פריסט, באתר מגזין "לונדון קולינג"
  3. ^ דותן דימט, המקטורן במראה, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה