לדלג לתוכן

כריסטופר קרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר קרוס
Christopher Cross
לידה 3 במאי 1951 (בן 73)
סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
שם לידה כריסטופר צ'ארלס גפרט
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971
מקום לימודים תיכון אלאמו הייטס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי • זמר • פזמונאי • מלחין
סוגה רוקפופרוק קל
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירהגיטרה
חברת תקליטים Warner Bros. • Priority • CMC International
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
christophercross.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטופר קרוס (נולד ב-3 במאי 1951 בשם כריסטופר צ'ארלס גפרט; Christopher Charles Geppert) הוא זמר-יוצר וגיטריסט אמריקאי, שזכה בשנת 1979, בחמישה פרסי גראמי על אלבום הבכורה שלו.
הסינגלים "Sailing" ו-"Arthur's Theme (Best That You Can Do)", מתוך הסרט "ארתור" משנת 1981, הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי.[1] השיר "Sailing" זכה בשלושה פרסי גראמי בשנת 1980[2], ואילו "Arthur's Theme" זכה בשנת 1982 בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (יחד עם המלחינים ברט בכרך, קרול באייר סאגר ופיטר אלן).

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר קרוס, הוא בנו של רופא ילדים בצבא ארצות הברית, שהוצב בבית החולים הצבאי וולטר ריד בוושינגטון הבירה באמצע שנות החמישים. הוא למד בתיכון אלאמו הייטס בסן אנטוניו וסיים את לימודיו בשנת 1969. הוא עסק בכדורגל ובאתלטיקה. קרוס היה נשוי לרוזאן הריסון משנת 1973 עד שהשניים התגרשו בשנת 1982. הוא נישא בשנית בשנת 1988 ליאן באנץ', והתגרש בשנית בשנת 2007. יש לו שני ילדים, מדיסון וריין.

ב-3 באפריל 2020, פרסם קרוס דף הפייסבוק שלו כי הוא נמצא חיובי לנגיף הקורונה, וכי הוא חולה, אך מתאושש. מאוחר יותר דיווח קרוס בטוויטר כי איבד את היכולת להזיז את רגליו, אך רופאיו אמרו לו שיוכל להחלים לחלוטין.[3] נאמר לו שמחלתו גרמה לאפיזודה של תסמונת גייאן-בארה שגרמה לעצבים ברגליו להפסיק לתפקד כראוי. באוקטובר 2020, כבר היה מסוגל ללכת עם מקל, אך לדבריו הזיכרון והדיבור שלו נפגעו. בשנים 2021 ו-2022 הוא החל בסיבוב ההופעות שלו לציון 40 שנות קריירה.[4]

קריירה מוזיקלית מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו, נפגש עם הבסיסט אנדי סלמון והקלידן רוב מורר בסן אנטוניו. הם עברו לאוסטין, שם צירפו את המתופף טומי טיילור והקימו להקה בשם "כריסטופר קרוס". באוסטין הם ניגנו קאברים בזמן שהקליטו גרסאות דמו של שירים מקוריים, אותם שלחו לחברות תקליטים שונות.

חברת התקליטים וורנר רקורדס החתימו את הלהקה בתחילת 1979.[5]

למרות שהוא ידוע בעיקר בזכות השירה וכתיבת השירים שלו, קרוס הוא גם גיטריסט מיומן. דונלד פייגן ווולטר בקר מלהקת סטילי דן הזמינו את קרוס לנגן באלבומים שלהם, אך קרוס סירב.[6] קרוס גם החליף את ריצ'י בלקמור במהלך הופעה של דיפ פרפל בשנת 1970, כאשר בלקמור חלה.[5]

אלבום ראשון והצלחה מיידית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוס הוציא את אלבום הבכורה שלו, "Christopher Cross", ב-20 בדצמבר 1979.[7] האלבום כלל מספר להיטים, כגון "Ride Like the Wind", "Sailing", "Never Be the Same" ו-"Say You'll Be Mine".

השיר "Ride Like the Wind" הגיע למקום השני במצעד בילבורד הוט 100, בעוד שהשיר "Sailing" עמד בראש המצעד במשך שבוע אחד.

השיר "Never Be the Same" הגיע למקום הראשון במצעד Adult Contemporary. קרוס, האלבום והשיר "Sailing" היו מועמדים לשישה פרסי גראמי בשנת 1980 וזכו בחמישה. קרוס היה האמן הראשון בתולדות הגראמי שזכה בכל ארבעת הפרסים בטקס אחד: תקליט השנה ("Sailing"), אלבום השנה (כריסטופר קרוס), שיר השנה ("Sailing") והאמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-23.[2] הישג זה לא נשבר במשך 39 שנים, עד שבילי אייליש זכתה בכל ארבעת הפרסים בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-62 בשנת 2020. בנוסף, "Sailing" זכה בפרס העיבוד הטוב ביותר לזמר/ים נלווים. האלבום "Christopher Cross" הגיע למעמד פלטינה חמש פעמים בארצות הברית, ומכר מעל 5 מיליון עותקים.[7]

מאוחר יותר בשנת 1981, קרוס הוציא לאור את השיר "Arthur's Theme (Best That You Can Do)", שנכתב במשותף על ידי ברט בכרך, קרול באייר סאגר ופיטר אלן, שהיה הנושא המרכזי של הסרט ארתור משנת 1981. השיר זכה באוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר בשנת 1981, והיה מועמד לשלושה פרסי גראמי, אך לא זכה. בארצות הברית, השיר הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 ובמצעד Hot Adult Contemporary באוקטובר 1981, ונשאר בראש מצעד הוט 100 במשך שלושה שבועות, בעוד הוא היה להיט בעשירייה הראשונה במספר מדינות אחרות. השיר הפך ללהיט האמריקאי השני והאחרון של כריסטופר קרוס.[8]

אלבומו השני של קרוס, Another Page (1983),[9] הניב את השירים "All Right", "No Time for Talk" ו-"Think of Laura".
השיר "Think of Laura" הופיע באופרת הסבון "General Hospital" (אנ') של רשת ABC.

לאחר 1984 דעכה הצלחתו המסחרית של קרוס. ככל שערוץ הטלוויזיה MTV הפך לדומיננטי, סגנון המוזיקה של קרוס לא התאים לרשת, והוא צנח בפופולריות שלו.[10] שני אלבומיו הבאים של קרוס, "Every Turn of the World" מ-1985 ו-Back of My Mind מ-1988 לא הניבו אף להיט בטופ 40 ולא הגיעו למעמד זהב או פלטינה.

עם זאת, השיר שלו "Swept Away" הופיע בסיטקום האמריקאי "Growing Pains" (אנ').

קרוס הוציא שלושה אלבומים נוספים בשנות ה-90, ואף על פי שחלק מאלבומיו זכו לביקורות טובות, הוא לא הצליח למשוך את הקהל הרב ממנו נהנה בעבר.[11]

בשנת 2002 יצא האלבום "...Very Best of" ובשנת 2007 יצא אלבום חג מולד בשם "A Christopher Cross Christmas". בשנת 2008 הקליט קרוס אלבום אקוסטי חדש של להיטיו בשם "The Cafe Carlyle Sessions".[12]

תמונה של כריסטופר קרוס מ-2008

בשנת 2011 הוציא קרוס אלבום אולפן חדש בשם "Doctor Faith". בשנת 2013 הוציא אלבום הופעה חיה בן 2 תקליטורים בשם "A Night in Paris", שהקליט וצילם באפריל 2012 בתיאטרון Le Trianon בפריז, צרפת.

השיר "Ride Like the Wind" הופיע בפסקול הסרט האמריקאי "חדשות בהפרעה", שיצא בשנת 2013.

בספטמבר 2014 הוציא את האלבום "Secret Ladder", ובנובמבר 2017 את "Take Me as I Am".

בסוף 2019 יצא קרוס לסיבוב הופעות עם חברי להקת הרוק האירית באדפינגר (אנ'), לכבוד מופע חגיגות ה-50 ל"אלבום הלבן" של הביטלס.[13]

במהלך השנים 2021–2022, ערך קרוס סיבוב הופעות לציון 40 שנות קריירת המוזיקה שלו.[4]

אחד המאפיינים הנפוצים בעטיפות האלבומים של קרוס הוא דמות של פלמינגו. לדברי קרוס, אין משמעות לכך מלבד שזהו הציור שנבחר לעטיפת אלבומו הראשון, ומאז הוא משמש כמוטיב חוזר בכל אלבומיו.[14]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי אולפן
שנה שם האלבום זכיות
1979 Christopher Cross 5×פלטינה (RIAA)

2×פלטינה (ARIA) 1×פלטינה (BPI)

1983 Another Page 5×זהב (RIAA)

1×זהב (BPI)

1985 Every Turn of the World
1988 Back of My Mind
1992 Rendezvous
1994 Window
1998 Walking in Avalon
1999 Red Room
2007 A Christopher Cross Christmas
2008 The Café Carlyle Sessions
2010 Christmas Time Is Here
2011 Doctor Faith
2012 A Night in Paris
2014 Secret Ladder
2017 Take Me As I Am

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטופר קרוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Christopher Cross", Billboard, ‏28 ביולי 2022
  2. ^ 1 2 "23rd Annual GRAMMY Awards | GRAMMY.com", grammy.com, ‏19 בפברואר 2024
  3. ^ Lisa Respers France, Christopher Cross says Covid-19 paralyzed him temporarily, CNN, ‏16 באוקטובר 2020
  4. ^ 1 2 Peter Blackstock, 'Where it all started': Christopher Cross is grateful to have sailed back into Austin, Austin American Statesman, ‏2 בנובמבר 2021
  5. ^ 1 2 Margaret Moser, The Reluctant Celebrity, The Austin Chronicle, ‏20 בינואר 2012
  6. ^ Robyn Flans, Classic Tracks: Christopher Cross’s “Ride Like the Wind”, Mixonline, ‏21 ביולי 2022
  7. ^ 1 2 Gold & Platinum, RIAA, ‏28 ביולי 2022
  8. ^ Christopher Cross, AllMusic
  9. ^ Another Page - Christopher Cross, RIAA
  10. ^ Christopher Cross has his first of two #1 hits with “Sailing”, history.com
  11. ^ Christopher Cross, Classicbands.com, ‏11 באוקטובר 2011
  12. ^ Interview with Christopher Cross, Noted.blogs.com, ‏2 באוקטובר 2008
  13. ^ Dolenz, Rundgren, Molland Begin Beatles Tribute Tour, Best Classic Bands, ‏30 ביולי 2015
  14. ^ FAQ's, Christopher Cross Official Website