כריסטיאן הורנר

כריסטיאן הורנר
לידה	16 בנובמבר 1973 (בן 50); ליאמינגטון ספא, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Christian Edward Johnston Horner
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	אוניברסיטת הרווארד; Arnold Lodge School ;
תקופת הפעילות	מ-2005
בן או בת זוג	ג'רי האליוול ; ג'רי האליוול (מרץ 2014–15 במאי 2015) ;
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מפקד במסדר האימפריה הבריטית

כריסטיאן אדוארד ג'ונסטון הורנר (באנגלית: Christian Edward Johnston Horner, נולד ב-16 בנובמבר 1973, בלימינטון, ווריקשייר, אנגליה) הוא מנהל קבוצת הפורמולה 1 רד בול מאז שנת 2005. בשנת 1997 הקים את קבוצת Arden ואף התחרה בה כנהג מרוצים בקטגוריית ה-F3000. לאחר 2 עונות פרש מנהיגה והתמקד בניהול הקבוצה.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורנר החל להתחרות כנער במרוצי קארטינג. בשנת 1991 זכה למלגה עבור השתתפות בתחרויות פורמולה רנו. שנה לאחר מכן השתתף באליפות בריטניה בפורמולה רנו. את עונת הבכורה סיים עם ניצחון אחד והמיקום הגבוה ביותר עבור רוקי באותה עונה. שנה לאחר מכן עבר להתחרות בקבוצת P1 באליפות הפורמולה 3 הבריטית. במהלך העונה ניצח 5 מרוצים. במהלך שלוש השנים הבאות החליף קבוצה מידי עונה והתחרה עבור פורטק, ADR ו-TOM'S. במהלך עונת 1996 התחרה במקביל גם בפורמולה 2 הבריטית^[1].

בשנת 1997 הקים את קבוצת Arden באמצעות כסף שלווה מאביו. הוא רכש עבור הקבוצה קרון משומש שנמכר לו על ידי הלמוט מרקו. מרקו, ששימש באותם ימים כמנהל האקדמיה לפיתוח נהגים צעירים של קבוצת רד בול, היה אחד המתחרים המובילים של הקבוצה בקטגוריית ה-F3000. במהלך שתי העונות בהן התחרה צבר נקודה אחת בלבד. בסיום עונת 1998 החליט לפרוש מנהיגה והתמקד בניהול ופיתוח הקבוצה.

כמנהל קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מנהיגה בגיל 25 החתים את ויקטור מסלוב ומארק גוסנס כנהגים בקבוצת Arden לקראת עונת 1999. לפני פתיחת העונה רכשה חברת פרודרייב 50% ממניות הקבוצה עבור חברת לוקאויל הרוסית, שהייתה בבעלותו של אביו של מסלוב. בסיום העונה רכש הורנר בחזרה את מלוא השליטה בקבוצה. דרן מאנינג החליף את גוסנס לקראת עונת 2000, באותה שנה השתתפה הקבוצה גם באליפות איטליה בקטגוריית F3000.

בשנת 2002 החליף הורנר את שני הנהגים בקבוצה והחתים את תומאס אנג' וביורן וירדהיים. הקבוצה ניצחה חמישה מרוצים וזכתה באליפות הקבוצתית. אנג', שניצח ארבעה מרוצים זכה באליפות, אך התואר נשלל ממנו לאחר שנכשל בבדיקת סמים והורד למקום השלישי בטבלה. בשנת 2003 זכה וירדהיים באליפות ושנה לאחר מכן היה זה ויטנטוניו לואיצי שהוכתר כאלוף. במקביל זכתה הקבוצה באליפות הקבוצתית בפעם השנייה והשלישית ברציפות.

לאחר רצף ההצלחות החליט הורנר לעבור לקטגוריה הבכירה - הפורמולה 1. הוא היה במגעים עם אדי ג'ורדן לרכישת קבוצת המרוצים שלו, אך השניים לא הצליחו להגיע להסכמה על המחיר. בנובמבר 2004 רכשה חברת המשקאות רד בול את קבוצת המרוצים של יגואר. בינואר 2005 מונה למנהל הקבוצה, המנהל הצעיר ביותר בתולדות האליפות^[2]. למרות שהיו לקבוצה רק שמונה שבועות להתארגות עד לפתיחת העונה היא הצליחה להשיג תוצאות טובות ובמהלכה צברה 34 נקודות, בהשוואה ל-9 נקודות שנצברו בעונה הקודמת.

בסיום העונה גייס הורנר את אדריאן ניואיי שמונה למנהל הטכני של הקבוצה^[3]. כשניואיי החל את עבודתו בקבוצה הדגם בו התחרתה הקבוצה בעונת 2006 כבר היה מתוכנן. בנוסף, באותה שנה החליפה הקבוצה את קוסוורת' כספקית המנועים ועברה לעבוד עם מנועי פרארי, שהתגלו כלא אמינים וסבלו מהתחממות יתר. למרות כל זאת הצליחה הקבוצה להשיג פודיום ראשון בגרנד פרי של מונקו בו סיים דייוויד קולטהרד במקום השלישי. בחגיגות לאחר המרוץ קפץ הורנר לבריכה, כשהוא לא לובש כלום מלבד גלימה של סופרמן^[4]^[5].

המפנה הגדול בהישגי הקבוצה חל בעונת 2009. צמד נהגי הקבוצה סבסטיאן פטל ומארק ובר סיימו במקומות השני והרביעי, בהתאמה. הקבוצה סיימה במקום השני בדירוג הקבוצתי. עונה לאחר מכן זכתה הקבוצה לראשונה באליפות הקבוצתית, כשנותר עוד מרוץ אחד לסיום העונה. פטל הבטיח את הזכייה באליפות במרוץ האחרון, הוכתר לאלוף הצעיר בתולדות האליפות והורנר למנהל הצעיר ביותר שזוכה באליפות. בשלוש השנים הבאות זכתה הקבוצה עוד שלוש פעמים בתואר הכפול - אליפות הנהגים ואליפות היצרנים.

בשנת 2013 הוענק להורנר תואר קצין במסדר האימפריה הבריטית על תרומתו לקידום הספורט המוטורי^[6].