כריסטיאן השני, נסיך אנהלט-ברנבורג
 | |
| לידה |
11 באוגוסט 1599 אמברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1656 (בגיל 57) ברנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
Schlosskirche St. Aegidien (Bernburg) |
| מדינה |
האימפריה הרומית הקדושה |
| כינוי |
Der Unveränderliche |
| תארים |
דוכס |
| בן או בת זוג |
Eleonora Sophie af Slesvig-Holsten-Sønderborg (1625 – ?) |
| ילדים |
Anhalt-Bernburg, Fürst Beringer, Angelika von Anhalt-Bernburg, Anna of Anhalt-Bernburg, Karl Ursinus von Anhalt-Bernburg, Ferdinand Christian von Anhalt-Bernburg, Marie von Anhalt-Bernburg, Anna Elisabeth of Anhalt-Bernburg, Sofie von Anhalt-Bernburg, Joachim Ernst von Anhalt-Bernburg, Christian von Anhalt-Bernburg, Anhalt, Fürst Erdmann Gideon, Bodislaw von Anhalt-Bernburg, Victor Amadeus, Prince of Anhalt-Bernburg, Anhalt-Bernburg, Fürstin Eleonore Hedwig, Anhalt-Bernburg, Fürstin Ernesta Augusta |
  | |
כריסטיאן השני, נסיך אנהלט-ברנבורג (11 באוגוסט 1599 – 22 בספטמבר 1656), היה נסיך גרמני מבית אסקניה ושליט נסיכות אנהלט-ברנבורג.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטיאן נולד ב-11 באוגוסט 1599 באמברג והיה בנם השני (אך הבכור שנותר בחיים) של כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג ואנה מבנהיים-טקלנבורג, בתו של ארנולד השלישי, הרוזן מבנהיים-שטיינפורט-טקלנבורג-לימבורג.
כריסטיאן קיבל השכלה מצוינת בשנותיו הראשונות ויכל לדבר צרפתית ואיטלקית שוטפת. במהלך השנים 1608–1609 למד בז'נבה אצל בן דודו יוהאן קזימיר, נסיך אנהלט-דסאו בליווי שני מורים, מרקוס פרידריך האוול ופטר פון סבוטנדורף. זמן קצר לאחר מכן, החל את הטיול הגדול שלו בצרפת, איטליה ואנגליה.
בשנת 1618, בגיל תשע עשרה, כריסטיאן תיעד את אימת תחילת מלחמת שלושים השנים; ביומנו כתב כי חובתו להילחם היא "גורל ייעודו". מבחינתו, המלחמה החלה בקרב ההר הלבן (1620), כאשר אביו הובס והורחק מהקיסרות. כריסטיאן נלקח בשבי עם שני הרגימנטים שבפיקודו. אף על פי כן, עד מהרה הוא זכה לחסדו של הקיסר פרדיננד השני, שהתיר לו לחזור לברנבורג בשנת 1621.
דודו לודוויג מאנהלט-קתן הפך אותו לחבר באגודה מניבת הפירות.
לאחר מותו של אביו בשנת 1630 ירש אותו כריסטיאן באנהלט-ברנבורג, שבאותה תקופה נהרסה מהמלחמה. במהלך השנה הראשונה למלכותו, ברנבורג נבזזה על ידי כוחות תחת הגנרל הדני היינריך אולק ומגפת קדחת הרגה כמעט 1,700 תושבים. בשנת 1636 כמעט ונכבש שלוס ברנבורג על ידי הכוחות הלוחמים, אך אומץ לבו הגדול של ההופמארשל בורקהארד פון ארלאך בן השבעים מנע זאת.
ב-22 בספטמבר 16566 מת כריסטיאן בברנבורג, ובנו ויקטור אמדאוס, נסיך אנהלט-ברנבורג ירש את נחלותיו ותאריו.
24 כרכי יומניו נשמרו; הם מספקים מקור מידע רב ערך על מהלך מלחמת שלושים השנים.[1][2]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בפברואר 1625 כריסטיאן התחתן עם בת דודתו אלאונורה סופיה משלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג, בתם של יוהאן השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג ואגנס הדוויג מאנהלט (אחותו של אביו כריסטיאן הראשון), ממנה נולדו לו חמישה עשר ילדים:
- ברינגר (1626–1627).
- סופיה (1627).
- יואכים ארנסט (1629).
- כריסטיאן, נסיך הכתר של אנהלט-ברנבורג (1631).
- ארדמן גידון, נסיך הכתר של אנהלט-ברנבורג (1632–1649).
- בוגיסלב (1633–1634).
- ויקטור אמדאוס, נסיך אנהלט-ברנבורג (1634–1718).
- אלאונורה הדוויג (1635–1685).
- ארנסטינה אוגוסטה (1636–1659).
- אנגליקה (1639–1688).
- אנה סופיה (1640–1704), התחתנה עם גאורג פרידריך, רוזן זולמס-זוננוואלדה; בתם סופיה אלברטינה התחתנה עם קרל פרידריך, נסיך אנהלט-ברנבורג.
- קארל אורזינוס (1642–1660).
- פרדיננד כריסטיאן (1643–1645).
- מריה (1645–1655).
- אנה אליזבת (1647–1680), התחתנה עם כריסטיאן אולריך הראשון, דוכס וירטמברג-אלס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטיאן השני, נסיך אנהלט-ברנבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tagebuch Christians des jüngeren At the HATHI Trust site
- ^ "WDB - Wolfenbütteler Digitale Bibliothek - edoc/ed000228". diglib.hab.de. נבדק ב-2020-01-27.