כריסטיאן ציגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריסטיאן ציגה
Narrow portrait photograph of Christian Ziege.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 1 בפברואר 1972 (בן 44)
מקום לידה ברלין שבגרמניה
גובה 1.86 מטר
עמדה קשר שמאלי/מגן שמאלי
מועדוני נוער
1978 - 1981
1981 - 1985
1985 - 1990
FC 08 סודשטרן ברלין
TSV רודוב ברלין
הרטה 03 צלנדורף
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1990 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2000
2000 - 2001
2001 - 2004
2004 - 2005
באיירן מינכן
מילאן
מידלסברו
ליברפול
טוטנהאם הוטספר
בורוסיה מנשנגלדבך
185 (35)
39 (4)
29 (6)
16 (1)
47 (7)
13 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
1993 - 2004 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 72 (9)
קבוצות כמאמן
2006 - 2008
2010
2011 - 2014
2014 - 2015
2015 -
בורוסיה מנשנגלאדבך (תפקידי אימון שונים)
ארמיניה בילפלד
נבחרות גרמניה הצעירות
אונטרהאכינג
אתלטיקו בלארס

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

כריסטיאן ציגה (גרמנית: Christian Ziege; נולד ב-1 בפברואר 1972 בברלין) הוא כדורגלן עבר גרמני, אשר שיחק כמגן שמאלי וכקשר שמאלי. ציגה היה בסגל הנבחרת הגרמנית שזכתה ביורו 1996, וערך 72 הופעות בינלאומיות.

ציגה כיום הוא מאמנה של אתלטיקו בלארס מהליגה הספרדית השלישית.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציגה החל לשחק בבוגרים של באיירן מינכן בעונת 1990/91. בעונתו הראשונה בקבוצה, ערך ציגה 13 הופעות, ובעונתו השנייה, 1991/92, הפך לשחקן הרכב ושיחק כקשר, כשהוא משתף פעולה בקישור עם שטפן אפנברג, אולף תון, מנפרד שוואבל, מנפרד בנדר ומיכאל שטרנקופף. בעונה זו הבקיע ציגה שני שערים, אך הקבוצה סיימה במקום העשירי המאכזב. בעונת 1992/93 הבקיע ציגה תשעה שערי ליגה, ובאיירן מינכן סיימה במקום השני בבונדסליגה, מרחק נקודה מהאלופה ורדר ברמן. בעונת 1993/94 הודחו ציגה ובאיירן מינכן מגביע אופ"א כבר בסיבוב השני על ידי נוריץ' סיטי, לאחר שעברו בסיבוב הראשון את טוונטה אנסחדה ההולנדית בתוצאה המצטברת 3–7, עם שלוש הבקעות של ציגה. למרות האכזבה בגביע אופ"א, זכה ציגה עם באיירן מינכן באליפות הראשונה שלו בתום עונה זו, מרחק נקודה אחת מהסגנית קייזרסלאוטרן, כשהוא מבקיע שלושה שערי ליגה. בעונת 1994/95 הבקיע ציגה 12 שערי ליגה, כאשר שיתוף הפעולה שלו בקישור היה עם מהמט שול, כריסטיאן נרלינגר, דיטמר האמאן, אלן סוטר ודיטמר פריי. עונה זו הסתיימה באכזבה עבור באיירן מינכן, שסיימה במקום השישי בליגה. בליגת האלופות הגיעו באיירן מינכן וציגה לחצי הגמר בעונה זו, שם הובסו על ידי אייאקס אמסטרדם בתוצאה 2–5 במשחק הגומלין, לאחר 0-0 במשחק הראשון. בעונת 1995/96 הבקיע ציגה שלושה שערים בבונדסליגה, בה סיימה באיירן במקום השני, מרחק שש נקודות מהאלופה בורוסיה דורטמונד. באותה עונה זכה ציגה עם באיירן מינכן בגביע אופ"א, לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר על בורדו בתוצאה המצטברת 1–5. בדרך אל הגמר, הבקיע ציגה שער בניצחון החוץ 1–5 על נוטינגהאם פורסט. עונת 1996/97 הייתה האחרונה של ציגה בבאיירן מינכן. בעונה זו, כשלה באיירן מינכן בגביע אופ"א כאשר הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי ולנסיה לאחר הפסד 0–3 במסטאייה וניצחון 0–1 באולימפיהשטדיון, בו הבקיע ציגה את שער הניצחון שלא הספיק לבאיירן מינכן. בבונדסליגה הבקיע ציגה בעונה זו שבעה שערי ליגה, והיה חלק משמעותי בזכייה של באיירן מינכן באליפות הבונדסליגה, בפעם השנייה בקריירה שלו. בתום העונה, עזב ציגה את באיירן מינכן לאחר שבע עונות, בהן הבקיע 38 שערי ליגה, וחתם במילאן.

מילאן ומידלסברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1997 עבר ציגה למועדון הסרייה א' האיטלקית מילאן שם שיחק שתי עונות, ושיתף פעולה עם בן ארצו אוליבר בירהוף ובהמשך גם עם ינס להמן. בעונת 1997/98 עבר ציגה עם מילאן עונה מאכזבת, בה הקבוצה סיימה במקום העשירי בליגה. בעונת 1998/99 זכו מילאן וציגה באליפות הסרייה א', מרחק נקודה אחת מהסגנית לאציו. בכל אחת משתי העונות הבקיע ציגה שני שערים, אך לא הצליח להשתלב כראוי בקבוצה. בקיץ 1999 עזב ציגה את מילאן וחתם במידלסברו מהפרמייר ליג. ציגה שיחק במידלסברו בעונת 1999/00, בה הבקיע שישה שערים, וקבוצתו סיימה במקום ה-12 בפרמייר ליג. בתום עונה אחת במידלסברו, עזב ציגה את הקבוצה וחתם בליברפול, שרכשה אותו תמורת 5.5 מיליון פאונד.

ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2000 חתם ציגה כאמור בליברפול, שם שיתף פעולה בליברפול עם בני ארצו מרקוס באבל ודיטמר האמאן. ציגה ערך את הופעת הבכורה שלו בליברפול במשחק הניצחון הביתי 2–3 נגד מנצ'סטר סיטי ב-9 בספטמבר 2000, אחרי שנכנס כמחליף במקומו של סטיבן ג'רארד במהלך המחצית השנייה של המשחק. ציגה זכה בעונה זו בגביע ה-FA, בו לא שותף בגמר, ובגביע הפוטבול ליג, בו נכנס כמחליף בגמר מול בירמינגהאם סיטי במהלך ההארכה שהסתיימה בתיקו 1-1, והבקיע את הפנדל שלו בבעיטות ההכרעה, בהן ניצחה ליברפול. ציגה היה שותף גם לזכייה בגביע אופ"א בפעם השנייה בקריירה שלו, לאחר שזכה בגביע זה גם עם באיירן מינכן, כאשר ליברפול ניצחה בגמר את דפורטיבו אלאבס בתוצאה 4–5 לאחר הארכה, בגמר בו ציגה לא שותף. אף על פי שהקהל המקומי אהב את הופעותיו של ציגה, סדרה של פציעות בברך והתחרות על המקום בהרכב מול ג'יימי קראגר, גרמו לכך שליברפול מכרה אותו כבר בסוף עונתו הראשונה בלבד במועדון. לאחר 32 משחקים בכל המסגרות עבור ליברפול, חתם ציגה בטוטנהאם הוטספר.

טוטנהאם הוטספר ובורוסיה מנשנגלאדבך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציגה חתם בקיץ 2001 בטוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג. בעונת 2001/02 סיים ציגה עם הקבוצה במקום התשיעי בפרמייר ליג, והבקיע חמישה שערי ליגה. בעונה זו הגיע ציגה לגמר גביע הפוטבול ליג מול בלקבורן רוברס. טונטהאם הפסידה בגמר זה 1–2, כאשר ציגה הבקיע את השער השוויון הזמני לטוטנהאם. החל מעונת 2002/03 סבל ציגה מפציעות רבות, דבר שהתבטא בכך שערך רק 12 הופעות ליגה בעונה זו, ורק שמונה הופעות ליגה בעונת 2003/04, ובסופו של דבר חוזהו עם טוטנהאם הופר הדדית בתום עונת 2003/04. בקיץ 2004 חזר ציגה לבונדסליגה, כאשר חתם בבורוסיה מנשנגלאדבך. ציגה ערך 13 הופעות במהלך עונת 2004/05, אך נפצע בצורה חמורה בקרסול בשלב מוקדם של העונה, ובאוקטובר 2005 נאלץ להודיע על פרישתו ממשחק, אחרי שלא שיחק כ-10 חודשים בעקבות פציעה זו.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציגה שיחק 72 פעמים עבור נבחרת גרמניה, והבקיע במדיה תשעה שערים. את הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים ערך ציגה ביוני 1993 בתיקו 3-3 מול נבחרת ברזיל במשחק ידידות. הטורניר הגדול הראשון אליו זומן ציגה היה יורו 1996 שנערך באנגליה, בו פתח ציגה בכל ששת משחקיה של גרמניה בטורניר ולא החמיץ ולו דקה אחת. ציגה הבקיע את השער הראשון של גרמניה ביורו 1996, במשחק הראשון בשלב הבתים מול נבחרת צ'כיה, בו ניצחה גרמניה 0–2. בחצי הגמר מול נבחרת אנגליה, שהסתיים בתיקו 1-1 והוכרע בבעיטות הכרעה, הבקיע ציגה את הפנדל שלו. במשחק הגמר, ציגה היה חלק מהניצחון של גרמניה 1–2 על נבחרת צ'כיה משער זהב של אוליבר בירהוף, וזכה עם הנבחרת בטורניר.

בשנת 1998 השתתף ציגה עם גרמניה במונדיאל 1998 שנערך בצרפת. בשלב הבתים פתח ציגה במשחק מול נבחרת יוגוסלביה שהסתיים בתיקו 2-2, ונכנס כמחליף בניצחונות על נבחרות ארצות הברית ואיראן. בשמינית הגמר נכנס כמחליף בניצחון 1–2 על נבחרת מקסיקו. ברבע הגמר, בו הובסה גרמניה 0–3 על ידי נבחרת קרואטיה, ציגה לא שיחק כלל. בשנת 2000 השתתף ציגה עם גרמניה ביורו 2000, בו כשלה הנבחרת והודחה כבר לאחר שלב הבתים עם נקודה אחת בלבד. ציגה שיחק 90 דקות בתיקו 1-1 מול נבחרת רומניה ובהפסד 0–1 לנבחרת אנגליה, ולא שותף בתבוסה 0–3 לנבחרת פורטוגל.

בשנת 2002 השתתף ציגה עם גרמניה במונדיאל 2002, ושיחק 90 דקות בכל שלושת המשחקים של גרמניה בשלב הבתים. ציגה החמיץ את הניצחון על נבחרת פרגוואי בתוצאה 0–1 בשמינית הגמר בגין צבירת כרטיסים צהובים, וחזר לרבע הגמר מול נבחרת ארצות הברית, בו שיחק 90 דקות, בניצחון 0–1. בחצי הגמר, בו ניצחה גרמניה 0–1 את נבחרת קוריאה הדרומית, לא שותף ציגה. במשחק הגמר, בו הפסידה גרמניה 0–2 לנבחרת ברזיל, נכנס ציגה כמחליף בדקה ה-84 במקום מרקו בודה, אך לא הצליח לעשות שינוי, וברזיל זכתה במונדיאל זה. משחק זה היה האחרון של ציגה במדים הלאומיים עד לחודש מאי 2004, בו השתתף במשחק הכנה ליורו 2004 מול נבחרת מלטה, בו ניצחה גרמניה בתוצאה 0–7. ציגה זומן על ידי המאמן רודי פלר לסגל הגרמני ליורו 2004 במקומו של כריסטיאן ראן שנפצע ונופה מהסגל, אך לא שותף בטורניר, בו הודחה גרמניה בשלב הבתים. בדיעבד, ההופעה מול מלטה הייתה ה-72 והאחרונה של ציגה במדים הלאומיים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם באיירן מינכן:

עם מילאן:

עם ליברפול:

עם נבחרת גרמניה:

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שפרש ממשחק באוקטובר 2005, ציגה שימש במספר משרות מנהלה ואימון בקבוצת בורוסיה מנשנגלאדבך, כולל משרת המאמן הראשי במועדון. לאחר מכן אימן ציגה בארמיניה בילפלד ובנבחרות גרמניה עד גיל 18 ועד גיל 19. בשנת 2014 מונה ציגה כמאמן אונטרהאכינג, תפקיד אותו מילא כשנה. החל משנת 2015 ציגה מאמן את אתלטיקו בלארס מהליגה הספרדית השלישית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן ציגה בוויקישיתוף


נבחרת גרמניה - אלופת אירופה 1996 (תואר שלישי)

1 קפקה | 2 רויטר | 3 בודה | 4 פרוינד | 5 הלמר | 6 זאמר | 7 מולר | 8 שול | 9 בוביץ' | 10 הסלר | 11 קונץ | 12 קאן | 13 באסלר | 14 באבל | 15 קולר | 16 שניידר | 17 ציגה | 18 קלינסמן | 19 שטרונץ | 20 בירהוף | 21 איילטס | 22 רק | 23 טוט | מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - מונדיאל 1998

1 קפקה | 2 וורנס | 3 היינריך | 4 קולר | 5 הלמר | 6 תון | 7 מולר | 8 מתאוס | 9 קירסטן | 10 הסלר | 11 מארשל | 12 קאן | 13 ירמיס | 14 באבל | 15 פרוינד | 16 האמאן | 17 ציגה | 18 קלינסמן | 19 רויטר | 20 בירהוף | 21 טרנאט | 22 להמן | מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - יורו 2000

1 קאן | 2 באבל | 3 רהמר | 4 לינקה | 5 בודה | 6 נובוטני | 7 שול | 8 הסלר | 9 קירסטן | 10 מתאוס | 11 רינק | 12 להמן | 13 באלאק | 14 האמאן | 15 ווש | 16 ירמיס | 17 ציגה | 18 דייסלר | 19 יאנקר | 20 בירהוף | 21 ראמלו | 22 בוט | מאמן: ריבק

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - מונדיאל 2002 (מקום שני)

1 קאן | 2 לינקה | 3 רהמר | 4 באומן | 5 ראמלו | 6 ציגה | 7 נויביל | 8 האמאן | 9 יאנקר | 10 ריקן | 11 קלוזה | 12 להמן | 13 באלאק | 14 אסמואה | 15 קל | 16 ירמיס | 17 בודה | 18 בומה | 19 שניידר | 20 בירהוף | 21 מצלדר | 22 פרינגס | 23 בוט | מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - יורו 2004

1 קאן | 2 הינקל | 3 פרידריך | 4 וורנס | 5 נובוטני | 6 באומן | 7 שוויינשטייגר | 8 האמאן | 9 בוביץ' | 10 קוראני | 11 קלוזה | 12 להמן | 13 באלאק | 14 ברדריץ' | 15 קל | 16 ירמיס | 17 ציגה | 18 ארנסט | 19 שניידר | 20 פודולסקי | 21 לאם | 22 פרינגס | 23 הילדברנד | מאמן: פלר

גרמניהגרמניה