כריסטינה נסטלינגר

כריסטינה נסטלינגר
Christine Nöstlinger
לידה	13 באוקטובר 1936; וינה, אוסטריה הפדרלית
פטירה	28 ביוני 2018 (בגיל 81); וינה, אוסטריה
מקום קבורה	Hernalser Friedhof
מדינה	אוסטריה
שפות היצירה	גרמנית
בן זוג	Ernst Nöstlinger
ילדים	Christiana Nöstlinger, Barbara Waldschütz
פרסים והוקרה	Friedrich-Bödecker-Preis (1972); פרס אסטריד לינדגרן (2003); Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2008); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2003); Wildweibchenpreis (2002); Ehrenpreis des österreichischen Buchhandels für Toleranz in Denken und Handeln (1998, 1998); Willy and Helga Verkauf-Verlon Preis (2009); אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2011); Zehn besondere Bücher zum Andersentag (2011); Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2010); פרס ברונו קרייסקי (2011); פרס קורין (2011); פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (2014); Steirische Leseeule (1997); Mildred L. Batchelder Award (1979); חרט הכסף (1982); פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (1974); דויטשר יוגנדליטרטורפרייס (1973); La vache qui lit (1990); פרס אנדרסן (1984); פרס ספרות לילדים ונוער של וינה (1987); טבעת יוהאן נסטרוי (1986); Austrian Art Prize for Children's and Youth Literature (1989); פרס קייט לייכטר (2016); בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו ;
	אתר רשמי

כריסטינה נסטלינגר (בגרמנית: Christine Nöstlinger;‏ 13 באוקטובר 1934 – 28 ביוני 2018) הייתה סופרת ילדים אוסטרית, שכתבה יותר מ-150 ספרים, שתורגמו ליותר מ-30 שפות שונות, ואף זכתה בפרסים רבים במהלך חייה, וביניהם פרס אנדרסן, פרס אסטריד לינדגרן עם מוריס סנדק ועוד פרסים רבים.

ביוגרפיה

כריסטינה נסטלינגר נולדה בווינה למשפחה של סוציאליסטים שהיו פעילים פוליטית. אביה היה שען ואימה ניהלה גן ילדים. משפחתה הפכה לחסרת בית לאחר שבעלות הברית תקפו את וינה במהלך מלחמת העולם השנייה.^[1] לאחר המלחמה, למדה נסטלינגר גרפיקה בבית הספר לאומנות ועיצוב באוסטריה. יש הטוענים שבמקביל ללמודים, הייתה מעצבת גרפית של עיתונים,^[2] ואחרים – שבאותה תקופה עבדה ברדיו.^[2] נסטלינגר עזבה את בית הספר לאומנות ועיצוב לאחר נישואיה השניים, כדי לגדל את שתי בנותיה, קריסטין וברברה, שהיוו השראה לאיורים של דמויות רבות בספריה.^[1] נסטלינגר עסקה בעיקר באיור.

בהתבסס על אחד האיורים שאיירה, בשנת 1970 כתבה ספר ילדים ראשון.^[2] הספר, "Fiery Frederica", זכה לשבחים רבים, בעיקר על כתיבתו ופחות על איוריו, וזכה בפרס The German Friedrich Bodecker Prize. הספר ייצג קול חדש בספרות הילדים בשפה הגרמנית באותה תקופה.^[1] שלושים שנה לאחר מכן, יצא במהדורה חדשה.^[2] בעקבות ההצלחה, החלה נסטלינגר בכתיבת ספרי ילדים, ובמהרה הפכה לאחת מהסופרים המפורסמים ביותר הכותבים בגרמנית לילדים ולנוער.

בשנת 1973, כתבה נסטלינגר את סיפרה הידוע ביותר, "Fly Away Home", המבוסס על ילדותה במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלות הברית ניסו לכבוש את וינה.^[1] נסטלינגר פרסמה יותר ממאה חמישים ספרים, שתורגמו ליותר משלושים שפות והופצו בכל רחבי העולם, וחלקם אף עובדו לסרטים. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים, והגדול מביניהם הוא הפרס הבינלאומי לספרות ילדים על שם הנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1984.^[1] בצד ספרי ילדים, פרסמה נסטלינגר כתבות במגזינים פופולריים, אוספי שירים, ספרי בישול ועוד. נסטלינגר אף פרסמה מאמרים רבים, בהם עמדה על חשיבות הספרות לילדים ועל השפעתה על קהל היעד.^[2]

תקופה קצרה לפני מותה, נסטלינגר הפסיקה לכתוב לנוער ולילדים, מפני שלתחושתה אבד לה הקשר עם הנוער של היום.^[1] נסטלינגר נפטרה ב-28 ביוני 2018 עקב מחלת ריאות כרונית, שנבעה מעישון כבד לאורך 60 שנה.^[3] לאחר מותה אמר נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן שהמדינה איבדה את אחת הסופרות הבין לאומיות החשובות ביותר.^[1]

סגנון כתיבה

נסטלינגר נהגה לכתוב מנקודת המבט של ילדים. באופן יוצא דופן לספרות ילדים, רבים מספריה מאופיינים בדמויות ריאליסטיות: גיבוריה אינם מושלמים ומרבים לטעות, מאפיין שסייע לקוראים להזדהות עם הדמויות. דמויותיה מתאפיינות בתכונות כמו אומץ, הגינות ושנינות. סיפורים רבים שכתבה אינם מסתיימים בסוף טוב. לנסטלינגר יש סגנון כתיבה ייחודי, שנון "ושובב", מלא בפיתולים אירוניים, אך בכל זאת נגיש לקוראים. היא נהגה לשלב שפה וינאית גבוהה עם סלנג יום-יומי של הנוער, ואיכות הכתיבה שלה נחשבת לגבוהה ביותר. נסטלינגר בחרה לחדש בתבניות סיפוריה מספר לספר, גם אם זו דרך קשה ופחות פופולרית בקרב סופרים רבים.^[2]

ספרים

בין ספריה המפורסמים של נסטלינגר, שתורגמו לעברית:^[4]

"מצפצפים על המלך מלפפון" תרגום: נירה צפריר, הוצאת עם עובד, 1986.
"דברים שקרו באמת" הוצאת מסדה, 1987.
"עופי חיפושית סיון" תרגום: נירה צפריר, הוצאת מסדה, 1988.
"שמריהו, או הילד מקופסת השימורים" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1991.
"קליקונת" תרגום: ירדנה הדס, הוצאת מטר, 1992.
"חוש הבילוש של יעקב הבן של השכנים" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1994.
"לתלות פודינג על מסמר" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1996.

פרסים

בין הפרסים בהם זכתה נסטלינגר:

פרס פרידריך בדקר (גר')^[5]
הפרס הגרמני לספרות ילדים (אנ') עבור ספרה "מצפצפים על המלך מלפפון"^[5]^[6]
פרס אסטריד לינדגרן^[1]
פרס אנדרסן^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטינה נסטלינגר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של כריסטינה נסטלינגר (בגרמנית)
כריסטינה נסטלינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

כריסטינה נסטלינגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

כריסטינה נסטלינגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)

כריסטינה נסטלינגר, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

1 2 3 4 5 6 7 8 9 Harrison Smith, author-austrian-fiction-a8464456.html Christine Nistlinger: Awared- Winning Austrian Author Who Championed Children In Fiction And Real Life, INDEPENDENT, 2018
1 2 3 4 5 6 E. Metcalf, First Astrid Lindgren Memorial Award for Christine Nostlinger and Maurice Sendak. Bookbird, 2003
↑ Harrison Smith, Christine Nöstlinger, Award-Winning Children’s Writer From Austria, Dies At 81" the Washington Post, The Washington Post, 2018
↑ הסופרת כריסטינה נסטלינגר - סימניה, באתר סימניה
1 2 The World's Largest Children's Literature Award, WaybackMachine, WAYBACK MACHINE, ‏19.10.2012
↑ Wir pfeifen auf den Gurkenkönig, Arbeitskreis Jugendliteratur (בגרמנית)

[הערה_מספר_20190119165809:0-1] 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Harrison Smith, author-austrian-fiction-a8464456.html Christine Nistlinger: Awared- Winning Austrian Author Who Championed Children In Fiction And Real Life, INDEPENDENT, 2018

[הערה_מספר_20190119165809:1-2] 1 2 3 4 5 6 E. Metcalf, First Astrid Lindgren Memorial Award for Christine Nostlinger and Maurice Sendak. Bookbird, 2003

[3] Harrison Smith, Christine Nöstlinger, Award-Winning Children’s Writer From Austria, Dies At 81" the Washington Post, The Washington Post, 2018

[4] הסופרת כריסטינה נסטלינגר - סימניה, באתר סימניה

[הערה_מספר_20190119165809:2-5] 1 2 The World's Largest Children's Literature Award, WaybackMachine, WAYBACK MACHINE, ‏19.10.2012

[6] Wir pfeifen auf den Gurkenkönig, Arbeitskreis Jugendliteratur (בגרמנית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]