כריסיפוס מסולי
 | |
| לידה |
281 לפנה״ס סולי, קיליקיה  |
|---|---|
| פטירה |
208 לפנה״ס (בגיל 73 בערך) אתונה, אתונה העתיקה |
| שם לידה |
Χρύσιππος |
| זרם |
האסכולה הסטואית |
| עיסוק |
פילוסוף, סופר, מתמטיקאי |
| מדינה |
סולי |
  | |
כריסיפוס מסולי (ביוונית: Χρύσιππος ὁ Σολεύ; בערך 280 לפנה"ס - בערך 207 לפנה"ס) היה פילוסוף סטואי יווני.
ילדותו של כריסיפוס לוטה בערפל, אך ידוע שגדל בעיר סולי שהייתה בחבל קיליקיה בדרום מזרח אסיה הקטנה. הגיע לאתונה כדי ללמוד פילוסופיה אחרי שאיבד את ירושתו בגין תביעה משפטית. באתונה היה תלמידו של קלאנתס שעמד בראש האסכולה הסטואית, מיסודו של זנון מקיטיון. אחרי מות קלאנתס הפך כריסיפוס לראשה של אסכולה זו.
אם כי זנון היה מייסדה של האסכולה הסטואית, כריסיפוס היה המלומד והפורה שבאנשיה. הוא נתן את הצורה ההיסטורית לאסכולה זו שאחרי מותו התפשטה בכל רחבי העולם העתיק כחלק של התרבויות היוונית והרומית. הוא סיווג את התורה הסטואית ללוגיקה (תורת ההיגיון), לפיזיקה (מדעי הטבע) ולאתיקה (תורת המוסר).
כריסיפוס נהג לכתוב הרבה (אומרים שלא פחות מחמש מאות שורות ליום), אך מתוך כ-700 חיבוריו לא שרד דבר מלבד קטעים אחדים הנכללים בכתביהם של קיקרו, של סנקה ושל סופרים אחרים. הוא נטה לוויכוחים ולפעמים החזיק בשני הצדדים של הוויכוח, וניסה להוכיח דבר והיפוכו. בהשפעת תורתו של הרקליטוס טען כריסיפוס שאין כל משמעות לטוב ללא הרוע, וליום ללא הלילה, המהווים חלק של הסדר שביקום שביסודו מונחת התבונה האלוהית (לוגוס).
מחשבתו של כריסיפוס הושפעה בתחילה מן הפילוסופים ארקסילאוס (שנמנה עם זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית) ואריסטו מכיוס (שהיה תלמידו של זנון מקיטיון), אך לבסוף פיתח את עיקרי תורתו של מורהו קלאנתס. כריסיפוס האמין כי המידות הטובות קשורות קשר בל יינתק עם נפשו וגופו של האדם, וכי נדרשת הרמוניה של גוף ונפש ומידות טובות כדי לחיות חיים בריאים. לדעתו, על האדם לטפח את התכונות המבדילות אותו מן החיות כמו: המתינות, התבונה, הגבורה והכנות.
כריסיפוס חשב כי האצילות נרכשת באמצעות המידות הטובות, ולא ייחס כל חשיבות לתוארי אצילות העוברים בירושה. הוא בז לתהילה ואמר שכל התהילה שבעולם אינה שווה שאדם בעל בינה ינקוף אצבע למענה. היות שלדעתו כל בני אדם מוצאם ממקור אלוהי, הוא הטיף לאהבת הזולת ולטיפוח החברה האנושית כדי להגיע לשיווי משקל חברתי. האסכולה הסטואית דגלה בחזון אחרית הימים של מדינה אוניברסלית שבה לא יהיו אומות ומעמדות, שבה ישלטו הפילוסופים, וכל בני האדם יהיו אחים כילדיו של אלוהים, שהוא היקום וההיגיון הצרוף.
יש שני סיפורים על מותו, ושניהם קשורים ליין. לפי אחד מהם, כריסיפוס שתה יין במשתה קרבן, נהיה מטושטש ומת לאחר חמישה ימים. לפי סיפור אחר, הוא ראה חמור אוכל תאנים, וביקש מאישה זקנה להשקות את החמור כדי "לשטוף את התאנים", ומת מצחוק זמן קצר לאחר מכן.
חייו מתוארים בספר השביעי של "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים" מאת דיוגנס לארטיוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסיפוס מסולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)