כריס היפקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריס היפקינס
Chris Hipkins
Hon Chris Hipkins.jpg
לידה 5 בספטמבר 1978 (בן 44)
ולינגטון, ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא כריסטופר ג'ון היפקינס
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
השכלה אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון
מפלגה מפלגת הלייבור של ניו זילנד
chrishipkins.org.nz
ראש ממשלת ניו זילנד ה־41
25 בינואר 2023 – מכהן
(11 ימים)
מונרך בתקופה צ'ארלס השלישי
יושב ראש מפלגת הלייבור של ניו זילנד ה־18
22 בינואר 2023 – מכהן
(14 ימים)
חבר הפרלמנט של ניו זילנד
8 בנובמבר 2008 – מכהן
(14 שנים)
מחוז בחירה רמוטאקה
שר החינוך של ניו זילנד ה־47
26 באוקטובר 201725 בינואר 2023
(5 שנים ו־13 שבועות)
תחת ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן
→ ניקי קיי
ג'ן טינטי ←
השר לשירותים ציבוריים של ניו זילנד ה־19
26 באוקטובר 201725 בינואר 2023
(5 שנים ו־13 שבועות)
תחת ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן
→ פולה בנט
גראט רוברטסון ←
שר המשטרה של ניו זילנד ה־41
14 ביוני 202225 בינואר 2023
(32 שבועות ויומיים)
תחת ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן
→ פוטו ויליאמס
סטיוארט נאש ←
שר התגובה לקורונה של ניו זילנד ה־1
6 בנובמבר 202014 ביוני 2022
(שנה ו־31 שבועות)
תחת ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן
אירועים בתקופתו מגפת הקורונה בניו זילנד
איישה וראל ←
שר הבריאות של ניו זילנד ה־41
2 ביולי 20206 בנובמבר 2020
(18 שבועות ויומיים)
תחת ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן
→ דייוויד קלארק
אנדרו ליטל ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטופר ג'ון היפקינסאנגלית: Christopher John Hipkins; נולד ב-5 בספטמבר 1978) הוא פוליטיקאי ניו זילנדי מטעם מפלגת הלייבור, המכהן כראש ממשלת ניו זילנד. קודם לכן כיהן כשר החינוך, שר המשטרה, שר השירותים הציבוריים וראש הפרלמנט של ניו זילנד. הוא הפך לדמות ציבורית בולטת בתקופת מגפת הקורונה בניו זילנד, כאשר כיהן כשר הבריאות מיולי עד נובמבר 2020, וכשר לתגובה לקורונה מנובמבר 2020 עד יוני 2022.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפקינס נולד בהאט ואלי שבפרוורי וליגנטון בשנת 1978.[1] הוא למד בבית הספר היסודי ווטרלו וחטיבת הביניים האט. הוא היה החל ללמוד בהאט ואלי ממוריאל קולג' ב-1996. היפקינס המשיך והשלים תואר ראשון באמנות עם התמחות בפוליטיקה וקרימינולוגיה באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, שם היה נשיא אגודת הסטודנטים בשנים 2000–2001.[2] בספטמבר 1997, כשהיה סטודנט שנה א', היפקינס היה אחד מכמה עשרות שנעצרו בעת שהפגינו בפרלמנט כנגד הצעת חוק. עניין מעצרם של חבריו ושלו עבר בבתי המשפט, וכעבור 10 שנים פורסמה התנצלות של המשטרה ופיצויים של למעלה מ-200,000 דולר שחולקו בין 41 המפגינים. השופט קבע כי למרות טענות המשטרה כי המפגינים היו אלימים, המחאה הייתה שלווה ולא הייתה עילה למעצר.[2]

לאחר שסיים את לימודיו החזיק היפקינס במספר משרות, כולל עבודה כיועץ המדיניות של הפדרציה להכשרת התעשייה וכמנהל הדרכה של תאגיד טוד אנרג'י בטראנאקי. היפקינס עבד גם בפרלמנט, כיועץ לטרוור מלארד והלן קלארק.[3]

חבר פרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפקינס נבחר לנציג הלייבור במחוז הבחירה רימוטאקה (ששמו שונה לרמוטאקה ב-2020) בבחירות הכלליות של 2008, לאחר פרישתו של חבר הפרלמנט המכהן פול סוויין. בבחירות הראשונות שלו זכה היפקינס זכה במושב ברוב של 753 קולות ושמר על ציבור הבוחרים בכל ניסיון להיבחר שוב לאחר מכן.[4][5][6][7] בבחירות הכלליות של 2020 היה לו הרוב הגבוה ביותר מכל מועמד, מלבד ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן.[8]

במשך תשע השנים הראשונות של הקריירה הפרלמנטרית של היפקינס, הלייבור היה באופוזיציה. בקדנציה הראשונה שלו היה היפקינס דובר הלייבור לענייני פנים וחבר בוועדות הפרלמנט למִנהל ממשלתי, שלטון מקומי וסביבה ותחבורה ותשתיות.[9] במאי 2010, הצעת התיקון שלו לחוק החשמל, של העדפת אנרגיה מתחדשת, הוצאה מההצבעה של חברי הפרלמנט.[10] הצעת החוק הייתה אמורה להחזיר את האיסור על ייצור תרמי של חשמל שהוטל על ידי ממשלת הלייבור בספטמבר 2008 ובוטלה על ידי הממשלה הלאומית הנכנסת בדצמבר 2008.[11]

בקדנציה השנייה של היפקינס הוא קודם לממשלת הצללים של הלייבור כדובר שירותי המדינה והחינוך תחת המנהיג החדש דייוויד שירר. הוא גם הפך לראשונה למצליף המפלגה.[12] הוא המשיך כדובר החינוך תחת המנהיגים דייוויד קנליף, אנדרו ליטל וארדרן.[12] תחת ליטל וארדרן, היפקינס היה בנוסף גם מנהיג הצללים של בית הנבחרים.

כחבר פרלמנט בכיר של הלייבור, היפקינס היה דמות מפתח בממשלת הלייבור השישית של ניו זילנד. בין 2017 ל-2023 הוא כיהן כשר החינוך, שר השירות הציבורי וראש הבית. מאוחר יותר קיבל אחריות נוספת כשר הבריאות והשר לתגובת לקורונה במהלך מגפת הקורונה בניו זילנד, ולאחר מכן גם כשר המשטרה. הוא התגלה כ"מועמד הקונצנזוס" של מפלגת הלייבור בבחירות למנהיגות בינואר 2023 שהופעלו בעקבות פרישתה של ארדרן.

שר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדנציה ראשונה, 2017–2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפקינס נבחר כשר בקבינט על ידי חברי מפלגת הלייבור לאחר הקמת הממשלת הלייבור שנתמכה על ידי הירוקים.[13] מאוחר יותר הוכרז כי יכהן כשר החינוך.[14]

היפקינס בעצרת השביתה של NZEI מחוץ לפרלמנט, 15 באוגוסט 2018

כשר החינוך תמך היפקינס בביטול של תקנים לאומיים ובתי ספר צ'רטר, בתי ספר המקבלים תקציב מהמדינה אך כפופים לפחות כללים ותקנות מבתי ספר ממלכתיים אחרים. הוא גם הורה על סקירה של מערכת התעודות הלאומית להישגים חינוכיים (NCEA). עם זאת, היפקינס הבהיר כי משרד החינוך ימשיך לממן את מחקר הניטור הלאומי של אוניברסיטת אוטגו להישגי סטודנטים ואת כלי ההתקדמות והעקביות (PaCT). הודעת הממשלה כי תסגור את בתי ספר הצ'רטר גררה ביקורת מצד מפלגות האופוזיציה, המפלגה הלאומית ו-ACT.[15][16] בתחילת 2018 הציג היפקינס חקיקה המונעת יצירת בתי ספר צ'רטר חדשים, ומאפשרת הסבה של בתי ספר קיימים לבתי ספר בעלי אופי מיוחד.[17] עד ספטמבר 2018, כל 12 בתי ספר הצ'רטר בניו זילנד הפכו לבתי ספר משולבים ממלכתיים ומיוחדים.[18][19]

בפברואר 2019 הציע היפקינס למזג את 16 המכונות הטכנולוגיים במדינה למכון אחד, על מנת להתמודד עם גירעונות וירידה במספר הנרשמים. בעוד שאיגוד ההשכלה התיכונית, איגוד המעסיקים והתעשיינים ולשכת המסחר של המעסיקים בקנטרברי הביעו תמיכה בהצעת הממשלה, היא ספגה ביקורת מצד המפלגה הלאומית וראשי ערים.[20][21][22][23]

בתחילת מאי 2019 הודיע היפקינס כי הממשלה תשקיע 95 מיליון דולר ניו זילנדי כדי להכשיר 2,400 מורים חדשים באמצעות מלגות מוגברות, תוכניות חדשות להכשרת מורים מבוססות תעסוקה ומלגות מבוססות iwi במהלך ארבע השנים הבאות כדי לטפל במחסור בצוותי ההוראה. צעדים אלה ספגו ביקורת כלא מספקים על ידי איגוד המורים העל-יסודיים ודוברת החינוך של המפלגה הלאומית, ניקי קיי.[24][25][26]

ב-1 באוגוסט 2019 אישר היפקינס מחדש את תוכנית הממשלה למזג את כל המכונים הטכנולוגיים לישות אחת באפריל 2020.[27] בנוסף, הוא הודיע כי הממשלה תחליף את כל 11 ארגוני ההכשרה התעשייתית (ITOs) בבין 4 ל-7 מועצות לפיתוח כוח אדם שיוקמו עד 2022 כדי להשפיע על החינוך וההכשרה המקצועית. בעוד שהמכונות הטכנולוגיים הביעו אופטימיות זהירה לגבי השינויים, למרות החששות מאובדן האוטונומיה שלהם, ה-ITOs התנגדו לשינויים הללו, בטענה שהם יפגעו במערכת ההכשרה המקצועית ויגרמו לאובדן מקומות עבודה.[28][29][30] עד שנת 2022 החל המיזוג לעורר קשיים, לרבות מספר נרשמים נמוך, גירעונות גדולים והתפטרות של עובדים בכירים.[31]

לאחר התפטרותו של דייוויד קלארק מתפקיד שר הבריאות ב-2 ביולי 2020, מינתה ראש הממשלה ארדרן את היפקינס לשר הבריאות הזמני עד לבחירות הכלליות ב-2020 באוקטובר.[32][33]

קדנציה שנייה, 2020–2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפקינס נבחר מחדש למושב רמוטאקה במהלך הבחירות הכלליות בניו זילנד 2020. הוא ניצח את המועמד הלאומי מארק קרופסקי בהפרש של 20,497 קולות.[7]

בתחילת נובמבר 2020 הוכרז כי היפקינס ימשיך לכהן כשר החינוך. הוא גם הוגדר כשר התגובה לקורונה וכשר לשירות הציבורי.[34]

ב-31 בינואר 2022 התמודד היפקינס בתפקידו כשר התגובה לקורונה עם פרשת העיתונאית שארלוט בליס. בליס הייתה עיתונאית באל-ג'זירה שעזבה את קטר לאפגניסטן לאחר שנכנסה להיריון בעקבות החוק במדינה שאוסר על היריון מחוץ לנישואים, אך לא יכלה לחזור לניו זילנד עקב ההגבלות המחמירות על הכניסה למדינה.[35] היפקינס פרסם הצהרה לפיה הממשלה הציעה לבליס מקום במסגרת הקריטריונים להקצאת חירום בתוך תקופה של 14 ימים. עם זאת, הוא גם טען כי בליס ציינה שהיא לא מתכוונת לנסוע עד סוף פברואר וכי MIQ, מערכת הבידוד של המדינה, המליצה לה לשקול לדחות את תוכניות הנסיעה שלה. הוא גם אישר כי הסיוע הקונסולרי של ניו זילנד הציע מוקדם יותר פעמיים לעזור לה לחזור מאפגניסטן בדצמבר 2021.

היפקינס ספג ביקורת מעורך דינה של בליס על כך שהפר לכאורה את פרטיותה של העיתונאית על ידי שיתוף פרטים אישיים על נסיבות המקרה שלה, וציין כי הוא שוקל "אפשרויות משפטיות". בתגובה, בליס הצהירה שהיא לא נתנה להיפקינס הסכמה לחלוק את המידע שלה וחלקה על העובדות בהצהרתו. חברי הפרלמנט מהאופוזיציה מתחו גם הם ביקורת על מעשיו של היפקינס, וקבעו שהם "לא הולמים" שר של הכתר.[36] ב-22 ביוני 2022 התנצל היפקינס בפומבי על פרסום מידע אישי ללא הסכמתה של בליס והעיר הערות לא מדויקות על כך שבליס נסעה לאפגניסטן והוצע לה סיוע קונסולרי. היפקינס התנצל קודם לכן באופן פרטי בפני בליס באמצע מרץ 2022.[37]

בחלוקת התיקים המחודשת של יוני 2022 הועבר היפקינס מתיק התגובה לקורונה והחליף את פוטו ויליאמס כשר המשטרה.[38]

ראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ניו זילנד ומנהיגת המפלגה, ג'סינדה ארדרן, הודיעה על התפטרותה משני התפקידים במסיבת עיתונאים ב-19 בינואר 2023.[39][40][41]

היפקינס אושר כמועמד היחיד להחליף את ארדרן זמן קצר לאחר סגירת המועמדויות ב-21 בינואר.[42][43] הפגישה הרשמית בה אושר היפקינס כמנהיג המפלגה נערכה ב-22 בינואר 2023.[41]

ב-25 בינואר 2023 נכנס לתפקידו כראש ממשלת ניו זילנד.[44]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפקינס נשוי ואב לשני ילדים. חתונתו נערכה ב-2020 בפרמייר האוס, מעונו הרשמי של ראש ממשלת ניו זילנד שבוולינגטון, וסגן ראש ממשלת ניו זילנד, גרנט רוברטסון, היה השושבין שלו.[45] כשלקח חופשת לידה ממושכת ללידת ילדו השני ב-2018, הוא היה אחד השרים הבכירים הראשונים בממשלה שעשו זאת.[46]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריס היפקינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Young, Audrey (1 בספטמבר 2018). "Education Minister Chris Hipkins plans to take parental leave from Beehive for baby No. 2". The New Zealand Herald. נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Bhonsule, Priyanka (4 באוגוסט 2009). "Parliament to say sorry to protestors". Stuff (באנגלית). ארכיון מ-10 בפברואר 2022. נבדק ב-10 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Chris Hipkins – Profile". 12 בדצמבר 2007. ארכיון מ-21 במאי 2010. נבדק ב-6 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Official Count Results – Rimutaka". ElectionsNZ. 22 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2020. נבדק ב-6 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Commission, New Zealand Electoral. "Official Count Results – Rimutaka". www.electionresults.govt.nz. נבדק ב-26 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Election Results – Rimutaka". Electoral Commission.
  7. ^ 1 2 "Remutaka – Official Result". Electoral Commission. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "2020 General Election Results of the Official Count". New Zealand Gazette. נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "New Zealand Parliament – Hipkins, Chris". New Zealand Parliament. נבדק ב-6 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Electricity (Renewable Preference) Amendment Bill". New Zealand Parliament. נבדק ב-26 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Electricity (Renewable Preference) Amendment Bill 150-1 (2010), Members Bill – New Zealand Legislation". www.legislation.govt.nz. נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "New Zealand Parliament – Hipkins, Chris". אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-30 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Who's in? Who's out?". Radio NZ. 20 באוקטובר 2017. ארכיון מ-20 ביולי 2018. נבדק ב-20 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Jacinda Ardern releases Cabinet lineup". Stuff. 24 באוקטובר 2017. ארכיון מ-25 באוקטובר 2017. נבדק ב-25 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Collins, Simon (30 באוקטובר 2017). "Labour's education plans revealed: Primary school league tables axed, big NCEA shakeup". The New Zealand Herald. ארכיון מ-16 באוגוסט 2018. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Moir, Jo (6 בנובמבר 2017). "Education minister to review all charter schools after threatening some with closure". Stuff. ארכיון מ-20 בינואר 2019. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Charter schools: Minister has a fight on his hands". Radio New Zealand. 12 בפברואר 2018. ארכיון מ-13 באוגוסט 2018. נבדק ב-8 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Bracewell-Worrall, Anna (17 בספטמבר 2018). "All NZ charter schools now approved to become state integrated". Newshub. ארכיון מ-7 בדצמבר 2018. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Collins, Simon (28 באוגוסט 2018). "Charter school hold-outs approved as state schools". The New Zealand Herald. ארכיון מ-4 בינואר 2019. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Collins, Simon (13 בפברואר 2019). "Polytechnic mega-merger will take over apprentices and industry trainees". The New Zealand Herald. ארכיון מ-15 בפברואר 2019. נבדק ב-15 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Hunt, Tom; Richmond, Adele (14 בפברואר 2019). "Government proposes merging 16 polytechnics and technology institutes into single entity". Stuff. ארכיון מ-15 בפברואר 2019. נבדק ב-15 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Stolley, Giordano (2 במרץ 2019). "Hostile southern reception for Hipkins". Otago Daily Times. אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2019. נבדק ב-21 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Savory, Logan (1 במרץ 2019). "Education Minister Chris Hipkins grilled by concerned Southern Institute of Technology backers". Stuff. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2019. נבדק ב-21 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Kirk, Stacey; Cooke, Henry (2 במאי 2019). "Budget 2019: Government pours $95 million over four years into teaching resources". Stuff. ארכיון מ-3 במאי 2019. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Cheng, Derek (2 במאי 2019). "$95 million in Budget package for thousands of new teachers". The New Zealand Herald. ארכיון מ-3 במאי 2019. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Small, Zane (2 במאי 2019). "Budget 2019: Government sets aside $95 million to hire more teachers". Newshub. ארכיון מ-3 במאי 2019. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Government confirms polytechnics will merge as single entity in 2020". 1 באוגוסט 2019. ארכיון מ-1 בספטמבר 2020. נבדק ב-26 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Gerritsen, John (1 באוגוסט 2019). "Government confirms major overhaul of polytechnics, apprenticeships". Radio New Zealand. ארכיון מ-1 באוגוסט 2019. נבדק ב-2 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Small, Zane; Macdonald, Laura (1 באוגוסט 2019). "Government confirms polytechnics will merge as single entity in 2020". Newshub. ארכיון מ-1 באוגוסט 2019. נבדק ב-2 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Devlin, Collette (1 באוגוסט 2019). "16 institutes of technology and polytechnics being replaced by one mega polytech". Stuff. ארכיון מ-1 באוגוסט 2019. נבדק ב-2 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Ward, Stephen (27 ביולי 2022). "Minister rules out Te Pukenga commissioner 'at his time'". Stuff. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-23 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Manch, Thomas (2 ביולי 2020). "Education Minister Chris Hipkins shunted into health job as David Clark resigns". Stuff. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2020. נבדק ב-2 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Molyneux, Vita (2 ביולי 2020). "Why Jacinda Ardern chose Chris Hipkins as temporary Health Minister". Newshub. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2020. נבדק ב-2 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Ministerial List for Announcement on Monday" (PDF). Department of the Prime Minister and Cabinet. 2 בנובמבר 2020. ארכיון (PDF) מ-3 בנובמבר 2020. נבדק ב-4 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Corlett, Eva (31 בינואר 2022). "New Zealand defends strict Covid quarantine after pregnant journalist 'had to turn to Taliban' for help". The Guardian. ארכיון מ-31 בינואר 2022. נבדק ב-1 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Neilson, Michael (1 בפברואר 2022). "Covid 19 Omicron: Pregnant Kiwi journalist Charlotte Bellis considering legal options after Chris Hipkins' alleged privacy breach". The New Zealand Herald. ארכיון מ-1 בפברואר 2022. נבדק ב-1 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Neilson, Michael (22 ביוני 2022). "Covid 19 Omicron: Chris Hipkins formally apologises over Charlotte Bellis emergency MIQ saga". The New Zealand Herald. ארכיון מ-22 ביוני 2022. נבדק ב-23 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Manch, Thomas (13 ביוני 2022). "Labour's new Cabinet – who's in, who's out, as Trevor Mallard and Kris Faafoi resign". Stuff (באנגלית). ארכיון מ-15 ביוני 2022. נבדק ב-13 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן הודיעה על התפטרותה: "לא נותר בי כוח", באתר ynet, 19 בינואר 2023
  40. ^ "Jacinda Ardern resigns as prime minister of New Zealand". The Guardian (באנגלית). 19 בינואר 2023. נבדק ב-19 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ 1 2 "Prime Minister Jacinda Ardern announces resignation". The Beehive (באנגלית). נבדק ב-19 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Mathias, Shanti (21 בינואר 2023). "The beginner's guide to Chris Hipkins, our next prime minister". The Spinoff. נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Whyte, Luke Malpass and Anna (20 בינואר 2023). "Chris Hipkins set to become New Zealand's next prime minister". Stuff (באנגלית). נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ AP, כריס היפקינס הושבע לראש ממשלת ניו זילנד: "האחריות הגדולה בחיי", באתר ynet, 25 בינואר 2023
  45. ^ "Labour MP Chris Hipkins shares his beautiful wedding photos". Newshub (באנגלית). נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Mathias, Shanti (21 בינואר 2023). "The beginner's guide to Chris Hipkins, our next prime minister". The Spinoff (באנגלית). נבדק ב-21 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)