כריס קולמן
.jpg) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 ביוני 1970 (בן 53) סוונסי, ויילס, הממלכה המאוחדת | |||
| שם מלא | כריסטופר פטריק קולמן | |||
| גובה | 1.88 מטר | |||
| עמדה | מגן | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
כריסטופר פטריק קולמן (באנגלית: Christopher Patrick Coleman; נולד ב-10 ביוני 1970, בסוונסי שבויילס, בריטניה). הוא כדורגלן עבר ולשי ומאמן כדורגל בהווה.
כשחקן, שיחק קולמן בדרך כלל כמגן, אם כי לפעמים הוצב גם בחלק ההתקפי. הוא החל את הקריירה במנצ'סטר סיטי. בשנת 1987, עזב והחל בקריירה בקבוצה בעיר בה נולד, סוונסי סיטי. בשנת 1991, הצטרף לקריסטל פאלאס, איתה שיחק בפרמייר ליג. לאחר מכן עבר לאלופת אנגליה, בלקברון רוברס בה שיחק עונה וחצי עד שעבר לפולהאם, איתה עלה מהליגה השלישית עד הליגה הראשונה.
קולמן גם הופיע 32 פעמים במדי נבחרת ויילס. קריירת המשחק שלו הסתיימה בגיל 32, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים בה שבר את הרגל ונאלץ לפרוש.
את קריירת האימון שלו החל בקבוצה בה פרש, פולהאם. בעונתו המלאה הראשונה כמאמן, הוליך את המועדון למקום התשיעי בפרמייר ליג. לאחר שעזב את פולהאם, מונה קולמן למאמן ריאל סוסיאדד הספרדית. הוא חזר לאנגליה ב-2008 על מנת לאמן את קובנטרי סיטי, אך פוטר במאי 2010 בעקבות רצף תוצאות לא טובות. לאחר מכן, אימן קולמן את לאריסה היוונית אך עזב לאחר חצי עונה בלבד. בשנת 2012, נכנס לתפקיד מאמן נבחרת ווילס לאחר פיטוריו של גארי ספיד, והוביל את הנבחרת ליורו 2016, הטורניר הגדול הראשון של הנבחרת מאז מונדיאל 1958.
שנותיו הראשונות וקריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן נולד בסוונסי, לאב אירי. הוא התחנך בבית הספר קתולי, סנט ג'וזף. לקולמן שתי אחיות.
סוונסי סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הקריירה המקצוענית שלו החל בגיל 16, במנצ'סטר סיטי, הוא לא שותף כלל והחליט לעבור ב-1987, לקבוצה שמייצגת את עיר הולדתו, סוונסי סיטי. בתחילה שיחק קולמן עבור קבוצת הנוער של המועדון עד גיל 17, אך במהרה השתלב גם בקבוצה הבוגרת וערך כמעט 200 הופעות עבור המועדון מדרום ווילס ב-4 שנים בהן שיחק ואף זכה עמה פעמיים בגביע המקומי.[1][2]
קריסטל פאלאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ארבע שנים בסוונסי, בשנת 1991 קולמן הוחתם על ידי קריסטל פאלאס, תמורת דמי העברה סביב ה-270,000 ליש"ט, כולל אחוזים מכל מכירה עתידית. פאלאס סיימה במקום העשירי בעונה הראשונה של קולמן בסלהרסט פארק, אך ירד עמה לליגה השנייה בסיום עונתו השנייה במועדון. (למרות זאת הגיעו לחצי גמר גביע הליגה). בעונה שלאחר מכן סיימו במקום הראשון בצ'מפיונשיפ ושבו לפרמייר ליג. הקבוצה שיחקה היטב בעונת 1994/95 והגיעה לשלב חצי גמר גביע ה-FA וגביע הליגה האנגלית כאשר קולמן אחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה. עם זאת, פאלאס שבה לליגת המשנה בסיום העונה, במידה רבה נוכח החלטתה של התאחדות הכדורגל האנגלית לצמצם את הפרמייר ליג מ-22 ל-20 קבוצות, פאלאס איישה את מקומה של היורדת הרביעית דבר שהוביל לעזיבתו.
בלקברן רוברס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1995, קולמן נמכר לבלקברן רוברס, אלופת הליגה המכהנת, תמורת 2.8 מיליון ליש"ט.
בלקברן לא הצליחה לשמור על תואר האלופה בעונת 95/96 וסיימה במקום השביעי מיקום שגם לא נתן כרטיס לגביע אופ"א.
קולמן ערך 28 הופעות במועדון במהלך עונה וחצי. לאחר שהרבה לשבת על הספסל, לא מעט בעקבות פציעה טורדנית, החליט לעזוב לפולהאם אף על פי שזו שיחקה בליגה השנייה.
פולהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולהאם, שיחקה בליגה השנייה והייתה בבעלותו של מוחמד אל פאייד המצרי, האחרון החליט לשלם עבור קולמן סכום שיא בשביל המועדון, 2.1 מיליון לירות שטרלינג, בסוף עונת 1997. קולמן הפך במהירות למנהיג הקבוצה ולקפטן המועדון, והוביל את פולהאם תחת המנג'ר קווין קיגן בעונת 1998/1999 לליגה הראשונה. קולמן נשאר קפטן קבוע גם תחת המנהל החדש ז'אן טיגנה. את עונת 2000/2001 פתחה הקבוצה בצורה טובה בכיכובו של קולמן. עם זאת, הקריירה של קולמן הסתיימה למעשה באמצע העונה, לאחר ששבר את רגלו בתאונת דרכים ליד Bletchingley ב־2 בינואר 2001.[3] הוא מעולם לא התאושש מפציעה זו אף על פי ששיחק בקבוצת המילואים במרץ 2002, כשלמעשה המשחק שימש אינדיקציה לכך שהוא לעולם לא ישוב לשחק ברמות הגבוהות בכדורגל. הוא הודיע על פרישתו כשחקן באוקטובר 2002, אך נשאר במועדון כחלק מצוות האימון.[4]
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקולמן הייתה אפשרות לשחק עבור המדינה בה נולד, ויילס, אך באותה מידה היה יכול לבחור לשחק גם עבור נבחרת אירלנד מפני שאביו נולד בדבלין,[5] או בארצות הברית באמצעות סבו מצד אמו שהיה יליד המדינה.
קולמן בחר לייצג את מולדתו ויילס כבר בגילאי בית ספר, נבחרות הנוער, הנבחרת עד גיל 21 והנבחרת הבוגרת. הופעת הכדורגל התחרותית היחידה שלו לאחר הפציעה הקשה שבעקבותיה פרש הייתה בנבחרת ויילס ב-14 במאי 2002, אז נקרא לסגל כמחליף לדני גבידון, ונכנס כמחליף לדקות הסיום בניצחון 0–1 על גרמניה באצטדיון המילניום.[6]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן הצטרף לצוות האימון של פולהאם באוקטובר 2002 תחת טיגנה. באפריל 2003, ירש את הצרפתי כמאמן זמני והציל את פולהאם מסכנת ירידה. הוא מונה למאמן הקבוע של הקבוצה במאי 2003, מינוי שהפך אותו למאמן הצעיר ביותר בפרמייר ליג.[7]
בעונה הראשונה המלאה שלו בתפקיד, הוביל את פולהאם למקום התשיעי המפתיע, בעיקר כיוון שלדעת רבים היה קולמן עשוי להיות המאמן המפוטר הראשון לעונה.[8] רבים משחקני המפתח של פולהאם, כגון אדווין ואן דר סאר, לואיס סאהה, לואיש בואה מורטה ועוד, נמכרו בשנים הבאות ופולהאם לא הצליחה לשחזר את ההצלחות תחת קולמן אף על פי שנשאר עמה בליגה הבכירה ללא בעיות. הוא פוטר ב-10 באפריל 2007 במהלך שהפתיע רבים כיוון שפוטר לאחר שבעה משחקים בהם הקבוצה לא הפסידה ועמדה 4 נקודות מעל הקו האדום.[9]
ריאל סוסיאדד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב -4 ביולי 2007, קולמן עבר לאמן בליגה הספרדית השנייה, בריאל סוסיאדד.[10] כשהקבוצה ממוקמת במקום החמישי ואחרי שהפסיד פעם אחת בלבד באחד-עשר משחקים, התפטר קולמן ב-16 בינואר 2008.[11]
קובנטרי סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן מונה למאמן קובנטרי סיטי ב-19 בפברואר 2008, וחתם על חוזה לשלוש וחצי שנים. הוא החליף את אייין דאוי, שפוטר על ידי הבעלים החדש ריי רנסון. הקבוצה שיחקה באותם ימים בצ'מפיונשיפ.[12]
ב-4 במאי 2010, קולמן פוטר בעקבות עונה חלשה אותה סיים עם הקבוצה במקום ה-19. המיקום הנמוך ביותר של המועדון מזה 45 שנה.[13]
לאריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־26 במאי 2011, מונה קולמן למאמן בקבוצת לאריסה היוונית.[14] בינואר 2012, קולמן הודיע כי בגלל בעיות כספיות אליה המועדון, הוא עוזב את תפקידו.[15]
נבחרת ויילס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בינואר 2012 מונה קולמן למאמנה של נבחרת ווילס, כשירש את חברו, גארי ספיד שפוטר בנובמבר 2011.[16]
למרות משחק ידידות שנערך בחודש פברואר, קולמן נתן לעוזר המאמן של ספיד, אוסיאן רוברטס, להדריך באותו משחק, ואת הופעת הבכורה שלו על הקווים ערך קולמן ב-27 במאי בניו ג'רזי באצטדיון מטלייף נגד מקסיקו והפסיד 0–2.
המשחק הרשמי הראשון של ווילס בהדרכת קולמן היה ב-7 בספטמבר 2014 נגד בלגיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014. קולמן ונבחרתו הפסידו 0–2 במשחק שנערך בבלגיה. ארבעה ימים לאחר מכן בנובי סאד, ווילס הובסה 1–6 לסרביה, קולמן אמר באוקטובר 2015 כי שקל לעזוב את תפקידו לאחר התבוסה.[17] לאחר שהפך למאמן הנבחרת הראשון שהפסיד בכל חמשת המשחקים הראשונים שלו, קולמן השיג את הניצחון הראשון שלו ב-12 באוקטובר 2014, ניצחון 1–2 על נבחרת סקוטלנד. ב־26 במרץ 2015, מול קרואטיה בגביע המדינה באצטדיון ליברטי בווילס, ווילס הובילה 0–1 ברוב שלבי המשחק מפנדל של גארת' בייל, אך שני שערים מאוחרים של היריבה גנזו כל סיכוי של הנחרת להעפיל למונדיאל 2014 ונבחרתו של קולמן סיימה במקום החמישי והמאכזב.
באוקטובר 2015 הוביל קולמן את ויילס למקום הטוב ביותר אי פעם בדירוג העולמי של פיפ"א, המקום השמיני.[18] ב-10 באוקטובר הבטיחה הנבחרת את השתתפותה בטורניר יורו 2016, הטורניר הגדול הראשון של הנבחרת מאז 1958. הקבוצה עלתה שלב נוסף, כשהיא מעפילה מהמקום הראשון בבית אליו הוגרלה בטורניר שנערך בצרפת, תוך שהיא מקדימה נבחרות כמו אנגליה ורוסיה, בשלב הבא הדיחה את צפון אירלנד ובשלב רבע הגמר את בלגיה החזקה. רק בחצי הגמר הודחה נבחרתו של קולמן לאחר הפסד 0–2 לפורטוגל, שלבסוף גם זכתה בתואר. קולמן קיבל התעניינות ממספר מועדונים עקב ניהולו המוצלח בטורניר, אך החליט להישאר כמאמן הנבחרת.
ב-23 במאי 2016, הוכרז במסיבת עיתונאים של התאחדות לכדורגל מוויילס כי קולמן חתם על הארכת חוזה לשנתיים נוספות וידריך את הנבחרת בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018. ההפסד הביתי של ויילס 1–0 לאירלנד ב-9 באוקטובר 2017 חיסל את סיכויי הנבחרת להעפיל לטורניר וקולמן התפטר מתפקידו בעקבות הכישלון ב-17 בנובמבר.[19]
סנדרלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בנובמבר 2017 מונה קולמן למאמנה של סנדרלנד מהצ'מפיונשיפ, קולמן החליף את סיימון גרייסון שפוטר. גרייסון פוטר לאחר שהקבוצה הידרדרה למיקום שעלול להוביל אותה לירידת ליגה נוספת. קולמן הוחתם על מנת להציל את הקבוצה מירידת ליגה נוספת בתוך שנתיים.[20] המשחק הראשון של קולמן כמאמן היה בהפסד 2–1 לאסטון וילה, יומיים לאחר מינויו. עד לסיום שנת 2017 סנדרלנד בהדרכתו צברה 11 נקודות, מתוך עשרים וארבע אפשריות, כמות שעזרה לה קצת להתרומם מעל האזור המוביל לירידת ליגה.
במהלך חלון ההעברות בחורף, התבשר קולמן כי יו"ר המועדון אליס שורט מסרב להשקיע כסף בהבאת שחקנים, כאשר איש העסקים האמריקאי הודיע על כוונותיו למכור את המועדון. אמנם הקבוצה החתימה מספר שחקנים אך כולם באו בעברה חופשית ללא עלות. דברים אלו אומתו בסדרה התיעודית על הקבוצה "סנדרלנד עד המוות", בה משתתף גם קולמן.
לאחר סיום חלון ההעברות, המשיכה סנדרלנד להיות באזור המסוכן לירידת ליגה. בששת משחקי הליגה האחרונים רשמה הקבוצה שלוש תוצאות תיקו ושלושה הפסדים וירדה ליגה נוספת. ב-29 באפריל 2018 פוטר קולמן זמן קצר לאחר מכירת המועדון.[20]
חביי צ'יינה פורצ'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 ביוני 2018 מונה קולמן למאמן במועדון הסיני "חביי צ'יינה פורצ'ן",[21] כיורשו של מנואל פלגריני שעזב על מנת לאמן את וסטהאם יונייטד. המועדון הפך למתוקשר במהלך השנה בעקבות החתמתו במועדון של חבייר מסצ'ראנו. הקבוצה סיימה את העונה במקום השישי.
קבוצתו של קולמן נקלעה למאבקי תחתית עם ניצחון אחד בתשעה מחזורים פוטר קולמן ב-15 במאי 2019.[22]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן נשוי לעיתונאית ומגישת הטלוויזיה שרלוט ג'קסון, לזוג נולד בן בסוף 2014.[23][24]
בחודש יוני 2010, במהלך מונדיאל 2010, קולמן עבד כפרשן עבור ITV, הוא עבד גם כפרשן בסקיי ספורט.
סטטיסטיקות כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-10 במרץ 2019
| קבוצה | מאז | עד | מאזן | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מ | נצ | ת | הפ | % נצ | |||
| פולהאם | 17 באפריל 2003 | 10 באפריל 2007 | 176 | 61 | 44 | 71 | 34.7 |
| ריאל סוסיאדד | 4 ביולי 2007 | 16 בינואר 2008 | 21 | 8 | 7 | 6 | 38.1 |
| קובנטרי סיטי | 19 בפברואר 2008 | 4 במאי 2010 | 117 | 34 | 37 | 46 | 29.1 |
| לאריסה | 26 במאי 2011 | 10 בינואר 2012 | 12 | 6 | 4 | 2 | 50.0 |
| נבחרת ויילס | 19 בינואר 2012 | 17 בנובמבר 2017 | 50 | 19 | 13 | 18 | 38.0 |
| סנדרלנד | 19 בנובמבר 2017 | 29 באפריל 2018 | 29 | 5 | 8 | 16 | 17.2 |
| חביי צ'יינה פורצ'ן | 10 ביוני 2018 | 15 במאי 2019 | 21 | 7 | 6 | 8 | 33.3 |
| סך הכל | 426 | 140 | 119 | 167 | 32.9 | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Welsh Football Data Archive: Preserving our football heritage, web.archive.org, 30 במרץ 2012
- ^ Welsh Football Data Archive: Preserving our football heritage, web.archive.org, 16 באפריל 2014
- ^
Thomas Harding, Fulham captain Coleman shatters leg in car crash, The Telegraph, 4 January 2001
- ^ WalesOnline, Coleman retires after losing injury battle, walesonline, 2 באוקטובר 2002
- ^ "Wales boss Coleman's Irish connection". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2017-03-16. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Earnshaw seals historic win" (באנגלית בריטית). 2002-05-14. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman named Fulham boss" (באנגלית בריטית). 2003-05-15. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman gets new deal" (באנגלית בריטית). 2004-07-07. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman out as Sanchez takes over" (באנגלית בריטית). 2007-04-10. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman appointed Sociedad boss" (באנגלית בריטית). 2007-07-04. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman resigns as Sociedad boss" (באנגלית בריטית). 2008-01-16. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman unveiled as Coventry boss" (באנגלית בריטית). 2008-02-19. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Coleman sacked as Coventry boss" (באנגלית בריטית). 2010-05-04. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Greek side Larissa appoint Chris Coleman as manager". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2011-05-26. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Chris Coleman leaves troubled Greece club Larissa". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2012-01-09. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Chris Coleman unveiled as Wales manager". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2012-01-19. נבדק ב-2020-06-23.
- ^ Laurie Whitwell, Wales on brink of Euro 2016 after Coleman reveals he was ready to quit, Mail Online, 2015-10-09
- ^ "Wales one behind Brazil in Fifa rankings; Northern Ireland 35th". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2015-10-01. נבדק ב-2020-06-23.
- ^ FAW / FAW Statement: Chris Coleman, www.faw.cymru (באנגלית)
- ^ 1 2 Coleman named new manager, Sunderland Association Football Club, 19 בנובמבר 2017 (באנגלית)
- ^ Chris Coleman appointed manager of Chinese club Hebei China Fortune, the Guardian, 10 ביוני 2016 (באנגלית)
- ^ "Chris Coleman: Ex-Wales manager sacked by Hebei China Fortune". BBC Sport (באנגלית בריטית). 15 במאי 2019. נבדק ב-2020-06-23.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ruth Mosalski, Wales manager Chris Coleman ties the knot, walesonline, 17 במאי 2015
- ^ Sky Sports presenter Charlotte Jackson and Wales manager Chris Coleman welcome baby daughter, independent (באנגלית)
| נבחרת ויילס – יורו 2016 | ||
|---|---|---|
|
1 הנסי • 2 גאנטר • 3 טיילור • 4 דייוויס • 5 צ'סטר • 6 א. ויליאמס • 7 אלן • 8 קינג • 9 רובסון-קאנו • 10 ראמזי • 11 בייל • 12 פון ויליאמס • 13 ויליאמס • 14 אדורארדס • 15 ריצ'רדס • 16 לדלי • 17 קוטריל • 18 ווקס • 19 קולינס • 20 ג'. ויליאמס • 21 וורד • 22 ווהן • 23 קראוץ' • מאמן: קולמן |
| |