כשל הפתרון המושלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כשל הפתרון המושלם, המכונה גם כשל הנירוונה, הוא כשל לוגי שבו משווים בין דברים ממשיים לחלופות לא מציאותיות, אידיאליות.[1] הוא מתאר את הנטייה להניח שיש פתרון מושלם לבעיה מסוימת, ושיש לדחות כל פתרון שאינו מושלם, מכיוון שחלק מהבעיה עדיין יתקיים לאחר יישומו. הכשל נוסח בידי וולטר במשפט "הטוב יותר הוא אויבו של הטוב".

אדם המשתמש בכשל הפתרון המושלם יכול לתקוף כל אפשרות מציאותית באמצעות הצגת ברירה כוזבת בינה לבין אפשרות אחרת, עדיפה אך בלתי מציאותית. הבחירה איננה בין פתרונות בעולם האמיתי, אלא בין פתרון בר השגה לבין פתרון טוב יותר שאינו מציאותי. לפיכך, די בקיומו של הפגם הקל ביותר בפתרון המציאותי המוצע כדי לדחותו או להכפישו.

זוהי דוגמה לחשיבה בשחור-לבן, בה אדם אינו מצליח לראות את יחסי הגומלין בין מרכיבי מצב או בעיה, וכתוצאה מכך מצמצם בעיה מורכבת לבחירה בין שני קצוות. ניתן לשלב את הכשל הזה עם ראיות אנקדוטליות, כאשר כישלון מסוים של הפתרון מתואר בפירוט ובאופן רגשי תוך התעלמות מהסתברויות ותוך שימוש בהיוריסטיקת הזמינות.

הרעיון של פתרון מושלם הוא אשליה. לפיכך, כשל זה מאפשר להצדיק עמדה של קיפאון או אי-עשייה. דרך ההתמודדות עם הכשל היא לחפש את הפתרון הפחות גרוע מבין הקיימים .[2]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעון (עם כשל): "חיסונים אינם יעילים ב-100% ויש להם תופעות לוואי, ולכן אין בהם טעם."[2]

  • הפרכה: האלטרנטיבה של לא לחסן גרועה הרבה יותר, ולכן אין בחוסר השלמות של החיסונים כדי לשלול מהם את יתרונותיהם לפרט ואת תכונות המגן שלהם ברמת האוכלוסייה.

טיעון (עם כשל): "כלכלנים לא הצליחו לחזות את משבר 2007–2009, מה שמראה שמודלים של כלכלה הם חסרי תועלת."[2]

  • הפרכה: רק מכיוון שתחזית נכשלה, אין פירוש הדבר כי יש לנטוש את המודל. אם אין מודל טוב יותר זמין, מודל לא מושלם הוא לרוב טוב יותר מאשר לולא היה מודל כלל.

טיעון (עם כשל): "אין טעם ליישם מדיניות חברתית X בשל חשש להונאות."[2]

  • הפרכה: אנשים יבצעו הונאות ללא קשר למדיניות.

טיעון (עם כשל): "עטיית מסכה שאינה רפואית לא תגן עליי או על אחרים מפני מחלת נגיף הקורונה."

  • הפרכה: אמנם עטיית מסכה אינה מספקת הגנה של 100%, אך היא מספקת הגנה מסוימת.[3][4] הגנה מסוימת טובה יותר מכלום, במיוחד כאשר הנגיף אינו תחת שליטה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ H. Demsetz, "Information and Efficiency: Another Viewpoint", Journal of Law and Economics 12 (April 1969): 1, quoted in Kirzner, Israel M. (1978). Competition and Entrepreneurship. p. 231. ISBN 0-226-43776-0.
  2. ^ 1 2 3 4 Sophisme de la solution parfaite ⚙️ – L'Économiste Sceptique (בצרפתית)
  3. ^ Nancy H. L. Leung, Daniel K. W. Chu, Eunice Y. C. Shiu, Kwok-Hung Chan, Respiratory virus shedding in exhaled breath and efficacy of face masks, Nature Medicine 26, 2020-05, עמ' 676–680 doi: 10.1038/s41591-020-0843-2
  4. ^ C. Raina MacIntyre, Abrar Ahmad Chughtai, A rapid systematic review of the efficacy of face masks and respirators against coronaviruses and other respiratory transmissible viruses for the community, healthcare workers and sick patients, International Journal of Nursing Studies 108, 2020-8, עמ' 103629 doi: 10.1016/j.ijnurstu.2020.103629