כשל לודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל לודי הוא סוג של הטיה קוגניטיבית, שהוגדר על ידי נאסים טאלב בספרו הברבור השחור. השם מגיע מהמילה הלטינית לודוס שפירושה משחק. הכשל מוגדר כשימוש שגוי במשחקים בתור מודל למצבים מציאותיים. טאלב קורא לזה: בלבול בין המפה לשטח האמיתי.

הכשל הוא חלק מהטענה המרכזית של הספר נגד ההצעות למודלים מתמטיים שאמורים לנבא את העתיד ונגד היומרה לכפות מודלים סטטיסטיים פשטניים על מצבים מורכבים. טאלב טוען כי, המודלים הסטטיסטיים יכולים לעבוד רק במסגרות מאוד מסוימות כגון קזינו, בהם הסיכויים פשוטים וברורים. הוא מציין מספר בעיות עקרוניות שלמודלים המשמשים לניבוי יש נטייה להתעלם מהן:

  • בלתי אפשרי לדעת את כל האינפורמציה.
  • שינויים מזעריים במשתנה אחד עלולים לגרור השפעה משמעותית (אפקט הפרפר).
  • תאוריות ומודלים המבוססים על מידע אמפירי שגויים מיסודם כי הם לא לוקחים בחשבון אירועים שעדיין לא קרו.

טאלב טוען כי הכשל הוא חלק מבעיה גדולה יותר אותה הוא מכנה פלטוניות (על שם האידאות של אפלטון). פלטוניות היא התמקדות באובייקטים דמיוניים מובחנים ומוגדרים היטב כמו משולשים וקווים ישרים, או מושגים חברתיים כגון חברות ואהבה, תוך התעלמות מאובייקטים פחות מוגדרים בעלי אופי מעורפל יותר הקיימים במציאות.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוגמה אחת המובאת בספר היא אודות ניסוי מחשבתי: ישנם שני אנשים, ד"ר ג'ון המוחזק כאיש מדע בעל חשיבה לוגית וטוני השמן המוחזק כאדם הפועל על פי תחושת הבטן ואינטואיציה. אדם שלישי מציג בפניהם מטבע ומסביר כי יש בהטלתו סיכוי של 50/50 לקבל עץ או פלי. המטבע מוטל 99 פעמים ובכל פעם מתקבל עץ. שני האנשים נדרשים להגיד מהו הסיכוי לקבל עץ בפעם המאה. ד"ר ג'ון מסביר כי הסיכויים אינם מושפעים מתוצאות העבר והם נשארים 50/50. טוני השמן מסביר כי הסיכוי לקבלת 99 הטלות רצופות של עץ באמצעות מטבע הוגן הוא כל כך נמוך, עד כי יש להסיק שההנחה בדבר ההוגנות של המטבע שגויה.

הכשל הלודי במקרה זה הוא להאמין כי המציאות מתנהגת כמו המודל ההיפותטי אותו מציג ד"ר ג'ון. כל בר דעת לא היה מהמר "שחור" על רולטה שיצאה 99 פעמים "אדום" ברצף, אלא מסיק כי מדובר במשחק מכור.

  • אדם שוקל ללכת לראיון עבודה. המרואיין למד סטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטה והצליח במבחנים. הוא מנסה לחשב את הסיכוי להתקבל ולהעמידו מול העלות של בזבוז הזמן שהראיון ידרוש. האדם שוכח כי החיים מורכבים יותר מהמודל הסטטיסטי. גם עבור סיכויים קלושים לעתים משתלם ללכת לראיון עבור עבודה מאוד טובה. ייתכן כי האדם יהנה מעצם קיום הראיון, ואלי אף ירוויח משהו מכך. אולי הזדמנויות נוספות ייפתחו בפניו הודות לפגישה עם המראיין. ייתכן כי בחברה יש אפשרות להתקדם לעבודה עם תגמול משתלם במיוחד אותו לא דמיין. וכן הלאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]