כשל קטלני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כֶשֶׁל קטלני (fail deadly) הוא תכונה של מנגנון. התכונה מתארת מנגנון שנבנה באופן שאם המנגנון יִכְשֹׁל במשימתו, אז הוא יגיב אוטומטית באופן קטלני שיפגע באחרים ו/או בעצמו. כֶשֶׁל-קטלני היא תכונה מנוגדת לתכונת אל כשל (fail safe) אשר בה המנגנון לא רק שלא מגיב בצורה קטלנית אלא פועל באופן אוטומטי על מנת להקטין את הנזק שנגרם מהכֶשֶׁל.

באסטרטגיה צבאית גרעינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללת דולפין AIP אח"י רהב, מרץ 2016. על פי פירסומים זרים צוללות דולפין AIP מותאמות לשיגור טילים גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת מכה שנייה גרעינית, שהיא דוגמא ליישום עקרון הכשל הקטלני.

השימוש במושג כֶשֶׁל קטלני בדרך כלל נעשה בהתייחס לאסטרטגיה צבאית גרעינית שמטרתה ליצור הרתעה שתגרום לאויב לפחד להפעיל התקפה גרעינית. באסטרטגיה זו מדינה בונה מנגנון אוטומטי שיבטיח הפעלת 'מתקפת נגד' (תגובה) קטלנית כלפי האויב, בתרחיש שבו המדינה כבר הותקפה בכלי נשק גרעיניים של האויב, וכבר נִכְשְׁלָה מלמנוע את המתקפה הגרעינית הזו של האויב כנגדה. המנגנון מבטיח ש'מתקפת הנגד' (התגובה) הקטלנית תצא לפועל אוטומטית, גם בתרחיש, שבמהלך כִּישָּׁלוֹן של המדינה, האויב כבר חיסל את כל האנשים שהיו יכולים להוציא לפועל 'מתקפת נגד' לא אוטומטית.[1]

כלומר, כשל קטלני הוא דוגמא לאסטרטגיית מכה שנייה. במקרה זה, עקרון הכשל הקטלני מרתיע את האויב מפני שיגור מכה ראשונה. אלמנט חיוני באסטרטגיית המכה השנייה, אשר מושג בכשל קטלני, הוא שמדיניות ונהלים השולטים במתקפת התגמול מאפשרים שיגור כלי נשק גרעיניים, גם אם מבנה הפיקוד והשליטה הקיים כבר נוטרל על ידי מכה ראשונה. היעילות ההרתעתית של מערכת כזו תלוי בכך שמדינות אחרות החמושות בנשק גרעיני יידעו אותה מראש.

דוגמאות לכשל קטלני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברית המועצות השתמשה במערכת קטלנית לכשל המכונה 'היד המתה' (אנ'). לאחר קריסת ברית המועצות, רוסיה שמרה על השיטה (למרות שכיום היא מופעלת רק בעתות משבר).
  • המדיניות הקטלנית של בריטניה מאצילה סמכות פגיעה למפקדי צוללות במקרה של אובדן פיקוד (באמצעות מכתבי המוצא האחרון), ומבטיחה שגם כאשר המהלך לא מתואם, ניתן לבצע תגמול גרעיני.[2]
  • על פי פירסומים זרים[3] צוללות דולפין AIP מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי)[4][5], שניתן לחמש אותם גם בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .McDonnell, Timothy Shoot First or Fail Deadly: Transforming US Nuclear Posture Under Eisenhower. 2019, MIT Political Science Department Research Paper
  2. ^ Scott, Len (2000). Planning Armageddon. Amsterdam: Overseas Publishers Association. p. 301. ISBN 9058230066.
  3. ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
  4. ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  5. ^ Popeye Turbo
  6. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 ביוני 2012‏