כתבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כתבה היא ידיעה, פרסום, עדכון או סקירה המתפרסמת באמצעי תקשורת מגוונים כגון רדיו, טלוויזיה, עיתון, אתר אינטרנט ועוד.

הכתבה בדרך כלל מתייחסת לנושא ממוקד, הכולל זמן, התרחשות ומקום ההתרחשות.

לעיתים קרובות הכתבה היא ידיעה הכתובה בצורה ארוכה יותר, המתארת אירוע בסגנון סיפורי ובצורה מעמיקה יותר מאשר ידיעה פשוטה בחדשות. כתבות אחרות לא מתרכזות באירועים עצמם, אלא בהתפתחויות ובמאורעות שהובילו לאותן התרחשויות ובתוצאות של האירועים האלה. הכתבה מיועדת לקורא שאינו נחפז (לעומת ידיעה קצרה), ומוכן להקדיש זמן רב יותר לקריאת הכתבה.

סוגי כתבות עיתונאיות: רֶפּוֹרְטָזָ'ה (גר'), כתבת תחקיר, כתבת צבע (אנ'), כתבה פרסומית.

מבנה הכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכתבה כולל שלושה חלקים שונים; כותרת, פתיחה וגוף.

כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד הכותרת הוא להציג את נושא הכתבה. אורך הכותרת יכול לנוע בין מילה אחת ועד למשפט, רצוי שכמה שפחות ארוך. תפקיד נוסף של הכותרת הוא למשוך את העין של הקורא ולסקרן את הקורא לקרוא את הכתבה, הכותרת ממלאת תפקיד חשוב מאוד בכתבה, והיא פרט הכרחי בכתבה. דוגמאות לכותרת (ממספר כתבות):

  • מכשיר ה-LG Q8 Plus עתיד להגיע כגרסה צנועה ל-LG V30. מכתבה באתר Gadgety.
  • אישום נגד שרה נתניהו: "פעלה להשיג במרמה ארוחות במאות אלפי שקלים". מכתבה באתר ynet.
  • "אנחנו על סף מלחמה קרה. השעון מתקתק, וכולנו עומדים להפסיד". מכתבה באתר כלכליסט.
  • חיל האוויר תקף תשתית לשיגור עפיפוני תבערה בדרום הרצועה. מכתבה באתר וואלה! NEWS.
  • זעזוע באינטל: המנכ"ל התפטר בעקבות מערכת יחסים עם עובדת. מכתבה באתר The Marker.

אפשר גם להוסיף, בחלק של גוף הכתבה, כותרות משניות. מטרתן היא לחלק את הכתבה לנושאים ולהקל על הקריאה וההבנה של הכתבה.

פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק הפתיחה, הנקרא גם "פתיח", "מבוא" או "הקדמה" הוא החלק הפותח את הכתבה, והוא צריך להכיל כמה משפטי פתיחה, המסבירים על הנושא המדובר. לעיתים המשפטים נותנים פירוט על הנושא ולעיתים נותנים פחות פירוט, ואת הפירוט נראה בחלקים הבאים של הכתבה. מטרתה העיקרית של הפתיחה היא להציג את הנושא בצורה מעניינת כדי לכבוש את לב הקורא, לעניין אותו ו"לשכנע" אותו לקרוא הלאה את המשך הכתבה.

גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הוא החלק שמכיל את התיאור העיקרי של הדברים והנושאים בהם הכתבה מתעסקת. בחלק זה הכתב מפרט את הנושא, מסתמך על מקורות ועל דברי אנשים שראיין או שמע, ונותן תיאור נרחב, הסברים, נימוקים, דוגמאות ועוד. זהו החלק החשוב ביותר בכתבה. הגוף מתמקד בעיקר בחלקים המרכזיים של הכתבה, שהם; זמן, התרחשות, ומקום ההתרחשות. הגוף צריך להיות החלק הארוך ביותר בכתבה, היות שהוא חלקה העיקרי ומביא את הנושאים בפירוט נרחב ובהסברים ונימוקים רבים. גוף הכתבה קשור בצורה ישירה לחלקים האחרים, שמטרתם היא לכתוב אותו בקצרה או לסכם את הנקודות העיקריות שבו. הגוף צריך להכיל משפטים קולחים וברורים ככל האפשר כדי שהקורא יוכל לקרוא את הכתבה בענייניות ולהבין את כל מה שנכתב מבלי "להיתקע" בקריאה. בניגוד לידיעה חדשותית, אסור, ברוב הפעמים, לקצר כתבות על ידי החסרת הסוף. רוב הכותבים נוהגים לסיים את הגוף ב"שורת מחץ", בסיום חזק ולעיתים אף שנון, כדי להותיר רושם חזק אצל הקורא.

חמש המ"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 5 שאלות עיקריות שעל פיהן בונים כתבה, ורוב הכתבות צריכות להכיל תשובות לחמש השאלות, השאלות הן: מי? מה? מתי? מדוע? באיזה מקום? כיוון שחמש השאלות מתחילות באות מ"ם, הן נקראות "חמש המ"מים".

  • מי? - התשובה על השאלה הזאת היא נושא הכתבה, כלומר, הדמות \ הדבר המרכזי\ת שהכתבה מתעסקת בו\בה. דוגמה: גן הילדים.
  • מה? - מה קרה? מה היא ההתרחשות? התשובה לשאלה הזו היא תיאור של ההתרחשות, שהיא החלק המרכזי ביותר של הכתבה. דוגמה: (גן הילדים) החליט לשבות.
  • מתי? - באיזה זמן התרחש המקרה המתואר בכתבה? דוגמה: (גן הילדים החליט לשבות) ביום ראשון.
  • מדוע? - מדוע המקרה המתואר בכתבה התרחש? דוגמה: (גן הילדים החליט לשבות ביום ראשון) כיוון ששכר הגננת והצוות היה נמוך במיוחד.
  • באיזה מקום? - באיזה מקום התרחש האירוע המתואר בכתבה? דוגמה: (גן הילדים) הנמצא ברחוב ארלוזורוב בפתח תקווה (החליט לשבות...)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]