לדלג לתוכן

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים.

חתימת התנ"ך העברי תרמה באופן משמעותי לאובדן כתבי יד רבים.

מחד, לא הוכנסו כתבים אלה לספר הקודש, ומאידך, כדי להבדיל את התנ"ך מספרים אחרים, אסרו חז"ל את קריאתם או העתקתם של כתבי יד אחרים. "הברית הישנה" כפי שקרוי התנ"ך בנוסח של הנוצרים, כוללת כתבי יד נוספים, אך גם חתימתה תרמה לאובדן כתבי יד רבים, משעה שאלה לא הוכנסו אליה. "הברית הישנה" מתבססת על "תרגום השבעים" של התנ"ך העברי לשפה היוונית, והיא שונתה מעט במרוצת הדורות. כמו כן, לכל זרם בנצרות יש נוסח אחר של "הברית הישנה", כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא קידושם של כתבי יד נוספים מעבר לאלה המצויים בתנ"ך העברי. ברם, תרגומים, בחלקם משובשים, אינם יכולים להחליף כתב יד בלשונו המקורית, ואנו רק יכולים לנסות ולשחזרם לפי שעה[דרוש מקור].

בכל זאת קיימים כתבי יד מתקופת המקרא שנחשבו אבודים עד הדורות האחרונים. אצל היהודים נאסר להשליך כתבי יד דתיים, גם אם אינם מקודשים ולכן גונזים אותם. בעת החדשה התגלו גנזכים רבים של יהודים, אולם רק שניים מאלה תרמו את מרבית הכתבים האבודים: מגילות מדבר יהודה שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה, וגניזת קהיר מבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בפוסטאט (קהיר העתיקה). נראה שהאקלים היבש המצוי בשני המקומות שימר כתבי יד אלו. בין כתבי יד אלו נמצא למשל רובו של המקור העברי לספר יהושע בן סירא, שהיה אבוד עד אז[דרוש מקור].

ספרים ששרדו בתרגום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ביקורת נוסח המקרא

"תרגום השבעים" שונה במידת מה מהתנ"ך העברי המצוי בידינו כיום (מלבד כך שהוא מכיל גם חלק מן הספרים החיצוניים). ייתכנו שלוש סיבות לאי התאמה שנמצאה במקומות מסוימים:

  • המקור ממנו תורגם התנ"ך ליוונית היה שונה במידת מה מנוסח המסורה של התנ"ך העברי. ייתכן אף שהיו כמה מקורות השונים זה מזה - במגילות מדבר יהודה נתגלו נוסחים לא אחידים של טקסטים מקראיים. דוגמה אחת היא תרגום השבעים לירמיהו הדומה מאוד למגילות מדבר יהודה.
  • תרגום משובש. בכלל, תרגום הוא ניסיון לשחזר את המקור בשפה אחרת, במידת הצלחה זו או אחרת, אך לעולם לא יהיה מקביל באופן מוחלט למקור.
  • שכתוב מנימוקים דתיים או מטעמים של סגנון.

נעשו ניסיונות אחדים לשחזר את הטקסט העברי מ"תרגום השבעים" ולפיהם קובעת דעת החוקרים בימינו ש"תרגום השבעים" נעשה ממקור עתיק יותר מן התנ"ך העברי המצוי בידינו כיום. לפי המקובל עליהם, התרגום נאמן למקור באופן כללי אך לא משועבד לו. סביר להניח שהתרגום המקורי שונה מזה שמצוי בידינו כיום, משום שהשתרבבו בו טעויותיהם של הסופרים המעתיקים במרוצת הדורות. במקרים מועטים סבורים החוקרים שנעשה שכתוב, וזאת לפי בדיקת מקורות עתיקים או בשל סגנון הכתיבה השונה מהמקובל. למשל, נראה שספר משלי שוכתב מטעמים של סגנון. ישנם כמה שכתובים שעליהם אין מחלוקת שנעשו מנימוקים דתיים בעת עבודת התרגום המקורית. תאוריות קשר אחדות טוענות שחלקים מ"תרגום השבעים" שוכתבו במתכוון מנימוקים דתיים מאות שנים לאחר הפצת התרגום המקורי, אך לטיעונים הללו אין כל ביסוס עובדתי. החוקרים לא סוברים שכל אי ההתאמות שנמצאו הן פרי שכתוב ולכן מניחים את קיומו של "התנ"ך הקדום"[דרוש מקור].

הספרים החיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.

חיבורים חז"ליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים חז"ליים שקיומם ידוע אך אין בידינו עותק:

חיבורים מתקופת הגאונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תוכן העניינים ועמודים מהספר (הקישור אינו פעיל, 13 בדצמבר 2023), וראו סקירה על הספר בהארץ