כתבי לוויה מצריים עתיקים
כתבי הלוויה המצריים העתיקים הם אוסף של מסמכים דתיים ששימשו במצרים העתיקה, בדרך כלל כדי לעזור לרוחו של האדם המעוניין להישמר בחיים שלאחר המוות.
הם התפתחו עם הזמן, החל מכתבי הפירמידות בתקופת הממלכה הקדומה דרך כתבי ארונות קבורה בתקופת הממלכה התיכונה ולמספר ספרים, כשהמפורסם ביותר הוא ספר המתים, בתקופת הממלכה החדשה ובזמנים מאוחרים יותר.
סוגי כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממלכה הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – כתבי הפירמידות
כתבי הלוויה של הממלכה הקדומה היו שמורים בתחילה למלך בלבד. לקראת סוף התקופה הופיעו הכתבים בקברי נשות המלוכה.
הממלכה התיכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – כתבי ארונות קבורה
אלו הם אוסף של לחשי קבורה מצריים עתיקים שנכתבו על ארונות קבורה החל מתקופת הביניים הראשונה. כמעט מחצית מהלחשים בכתבי ארונות קבורה נובעים מאלה בכתבי הפירמידות.[1]
הממלכה החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר המתים
- אמדואת
- לחש שתים עשרה המערות (אנ')
- ספר השערים
- ספר השאול
- ספר המערות (אנ')
- ספר האדמה (אנ')
- תחינת רע (אנ')
הממלכה החדשה המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרי השמיים
לאחר תקופת עמארנה (אנ'), החלו להשתמש בסט חדש של כתבי קבורה.[2] אלה מתמקדים בייצוגים של נות, אלת השמיים. הם מייצגים את המסע הלילי של השמש אל תוך גופה ודרכה, כשהיא יולדת את השמש המתחדשת בבוקר. מקברו של רעמסס הרביעי ואילך שניים מספרי השמים הללו הוצבו בדרך כלל זה ליד זה על תקרת קברי מלכות.
התקופה המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת ממלכת בית תלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת השלטון התלמי של מצרים וערבוב הדתות היווניות עם הדת המצרית העתיקה, הופיעה הקבוצה האחרונה הידועה של טקסטים לקבורה. לאחר מכן הצטמצם תפקידם של הטקסטים הללו עם כניסתה של הנצרות למצרים באמצע המאה הראשונה לספירה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Forman, Werner; Quirke, Stephen (1996). Hieroglyphs and the Afterlife in Ancient Egypt. University of Oklahoma Press. ISBN 978-0-8061-2751-4.
- Goelet, Jr., Ogden; Faulkner, Raymond O.; Andrews, Carol A. R.; Gunther, J. Daniel; Wasserman, James (2015). The Egyptian Book of the Dead: The Book of Going forth by Day, Twentieth Anniversary Edition. Chronicle Books. ISBN 978-1-4521-4438-2.
- Lichtheim, Miriam (1975). Ancient Egyptian Literature, vol 1. London, England: University of California Press. ISBN 0-520-02899-6.
- Hornung, E. (1999). The Ancient Egyptian Books of the Afterlife. Translated by Lorton, D. Newiriam: Cornell University Press. ISBN 0801485150.
- Smith, Mark (2017). Following Osiris: Perspectives on the Osirian Afterlife from Four Millennia. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-958222-8.