כתב דרום-ערבי עתיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב דרום-ערבי עתיק
כתובת אבן בכתב דרום-ערבי עתיק (מוסנד) במוזאון הלאומי של תימן בצנעא
כתובת אבן בכתב דרום-ערבי עתיק (מוסנד) במוזאון הלאומי של תימן בצנעא: " [...] נטינ אל ח'זמ כּל [...]מ קדמ מבּני ח'זמ"
סוג כתב: אבג'ד
תקופה: בערך המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-6 לספירה
כיוון כתיבה: מימין לשמאל
שפות: געז, שפות דרום-ערב העתיקות
כתבים קשורים
כתב-אב:

הכתב הפרוטו-סינאי

כתב-בן:
כתב-אח:
תקנים
ISO 15924: Sarb, 105, Old South Arabian
טווח יוניקוד: U+10A60–U+10A7F

הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה. הוא שימש לכתיבה של שפות דרום-ערב העתיקותשבאית, קתבאנית, חצ'רמותית, מעינית (והניב שלה, חסאית) – ושל השפה האתיופית געז באזור דעמת. הכתובות המוקדמות ביותר בכתב זה מתוארכות למאה ה-9 לפני הספירה באזור צפון הים האדום, לאורך חוף אריתריאה.[3] כיוון ששבאית היא השפה הנפוצה ביותר בממצאים, הוא לעיתים קרוי גם "האלפבית השבאי".

כמו רוב הכתבים במרחב השֵמי, זהו כתב עיצורי (אבג'ד), כלומר האותיות משקפות עיצורים בלבד. להבדיל מהניקוד בכתב העברי והתשכיל בכתב הערבי, בכתב הדרום-ערבי אין מערכת דיאקריטית לסימון התנועות, אלא הן מסומנות באמצעות אמות קריאה (כמו אותיות אהו"י בעברית). הכתב התפתח לצורתו הסופית סביב שנת 800 לפני הספירה, והשימוש בו נמשך עד המאה ה-6 לספירה, כולל כתובות בשפות צפון-ערב העתיקות בגרסאות שונות, כאשר הן נדחקו בידי האלפבית הערבי,[4] עם התפשטות האסלאם.

השפה נכתבה בידי חלק מהשבטים בתימן העתיקה, כולל חמיר, חאשד (حاشد), צרוואח (صرواح), חמלאן (حملان), ע'ימאן (غيمان) ורדמאן (ردمان). בעוד שדוברי געז, אמהרית ושפות צפון-ערב העתיקות השתמשו באותו כתב כמו שפות דרום-ערב העתיקות,[5][6] בתחילה התפתו להסיק מכך שכל השפות האלה משתייכות לאותו ענף במשפחה השמית, אך למעשה געז ואמהרית משתייכות לענף האתיו-שמי,[7][8] ואילו שפות צפון-ערב משתייכות לענף השמי המרכזי.

באתיופיה ובאריתריאה הוא השתלשל מאוחר יותר לכתב געז, התפתחות שנמשכה מאות שנים וכללה הוספת סימונים לתנועות על גבי האותיות העיצוריות, לכדי יצירת כתב הברתי, וכן הוספת אותיות לצלילים שקיימים בשפות האתיופיות ולא בשפות דרום-ערב. כתב געז קיבע את כיוון הכתיבה משמאל לימין, ומשמש עד היום לכתיבת שפות אתיו-שמיות (אמהרית, תיגרינית ותיגרה) וכן לשפות כושיות ולנילו-סהריות.

מאפייני הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "ויקיפידיה" כתובה בכתב דרום-ערבי עתיק: בשורה הראשונה מימין לשמאל, ובשנייה משמאל לימין. שימו לב שהאותיות בכתב ראי.
  • כיוון הכתיבה: הכתב הדרום-ערבי בדרך כלל נכתב מימין לשמאל. בניגוד לרוב כתבי השפות השמיות (מלבד געז), מוסנד ניתן לכתיבה גם משמאל לימין, ואז התווים מתהפכים בכתב ראי (ראו בתמונה של לוגו ויקיפדיה למטה). בנוסף, לעיתים הוא נכתב בצורת חריש השור, כלומר מימין לשמאל ומשמאל לימין לסירוגין בכל שורה.
  • ריווּח: הפרדה בין המילים מתבצעת באמצעות קו אנכי " | ".
  • חיבור: האותיות אינן מתחברות זו לזו, בניגוד לכתב הערבי.
  • ניקוד: הוא אינו משתמש בסימנים דיאקריטיים, בשונה מהכתב העברי המנוקד ומהכתב הערבי המודרני.

אותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לאותיות שבאיות בעמוד 274 בספר "Illustrirte Geschichte der Schrift" ("היסטוריה מאוירת/מוּערת של הכתב") מאת קרל פאולמן, 1880
דוגמאות לאותיות שבאיות בעמוד 275 בספר "Illustrirte Geschichte der Schrift" מאת קרל פאולמן, 1880

טבלת האותיות

אות שם יוניקוד[9] תעתיק שמי הצליל המיוצג באות (אפ"ב) האות המקבילה בכתבים שמיים אחרים
תמונה טקסט פיניקית געז עברית ערבית סורית
Himjar ha.PNG 𐩠 he h /h/ 𐤄 ה ه ܗ
Himjar lam.PNG 𐩡 lamedh l /l/ 𐤋 ל ܠ
Himjar ha2.PNG 𐩢 heth /ħ/ 𐤇 ח ܚ
Himjar mim.PNG 𐩣 mem m /m/ 𐤌 מ ܡ
Himjar qaf.PNG 𐩤 qoph q /q/ 𐤒 ק ܩ
Himjar wa.PNG 𐩥 waw w /w/ 𐤅 ו ܘ
Himjar shin.PNG 𐩦 shin s² (ś, š) /ɬ/ 𐤔 ש ܫ
Himjar ra.PNG 𐩧 resh r /r/ 𐤓 ר ܪ
Himjar ba.PNG 𐩨 beth b /b/ 𐤁 ב ܒ
Himjar ta2.PNG 𐩩 taw t /t/ 𐤕 ת ܬ
Himjar sin.PNG 𐩪 sat s¹ (š, s) /s/
Himjar kaf.PNG 𐩫 kaph k /k/ 𐤊 כ ܟ
Himjar nun.PNG 𐩬 nun n /n/ 𐤍 נ ܢ
Himjar kha.PNG 𐩭 kheth /x/
Himjar sad.PNG 𐩮 sadhe // 𐤑 צ ص ܨ
Himjar za.PNG 𐩯 samekh s³ (s, ś) // 𐤎 ס س ܤ
Himjar fa.PNG 𐩰 fe f /f/ 𐤐 פ ف ܦ
Himjar alif.PNG 𐩱 alef A /ʔ/ 𐤀 א ܐ
Himjar ajin.PNG 𐩲 ayn A /ʕ/ 𐤏 ע ܥ
Himjar za2.PNG 𐩳 dhadhe /ɬˤ/ ض
Himjar djim.PNG 𐩴 gimel g /ɡ/ 𐤂 ג ܓ
Himjar dal.PNG 𐩵 daleth d /d/ 𐤃 ד ܕ
Himjar ghajn.PNG 𐩶 ghayn ġ /ɣ/ غ
Himjar ta1.PNG 𐩷 teth // 𐤈 ט ܛ
Himjar tha.PNG 𐩸 zayn z /z/ 𐤆 ז ܙ
Himjar dhal.PNG 𐩹 dhaleth /ð/ ذ
Himjar ja.PNG 𐩺 yodh y /j/ 𐤉 י ܝ
Himjar th.PNG 𐩻 thaw /θ/
Himjar dad.PNG 𐩼 theth /θˤ/ ظ

מספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים נכתבים באמצעות שישה סימני סְפָרוֹת:

1 5 10 50 100 1000
𐩽 𐩭 𐩲 𐩾 𐩣 𐩱

הסימן המייצג את המספר "50" נוצר ככל הנראה על ידי הסרת המשולש התחתון מהסימן עבור 100.[10] הסימן המייצג את המספר "1" משמש בנוסף גם כסימן הפרדה בין מילים. יתר ארבעת הסימנים משמשים במקביל כאותיות וכמספרים, כך שכל אחד מהם הוא האות הראשונה בשמו של כל מספר: – ח' עבור "5" (חמש), ע' עבור "10" (עשר), מ' עבור "100" (מאה), א' עבור "1000" (אלף),[10] וזאת בדומה לשיטה הסְפָרוֹת היווניות והרומיות.

כאשר מספר מופיע בתוך טקסט, משתמשים בסימן נוסף, מיוחד – 𐩿 – להפרדת הספרות מהטקסט שמסביבן, כמו סוגריים סביב המספר,[10] לדוגמה הרצף 𐩿𐩭𐩽𐩽𐩿 מתועתק כך: " [ 115 ] ", ומייצג את המספר 7.

שבעת סימנים מיוחדים אלה משמשים כמערכת המתווספת מעבר לאלפבית, הדומה למערכת המספרים היוונית והרומית לייצוג כל מספר (לא כולל אפס). הספרות מתחברות בפעולת חיבור, כמו בגימטריה, לדוגמה:

  • "17" כתוב כ־1+1+5+10: 𐩲𐩭𐩽𐩽
  • "99" כתוב כ־1+1+1+1+5+10+10+10+10+50: 𐩾𐩲𐩲𐩲𐩲𐩭𐩽𐩽𐩽𐩽
דוגמאות למספרים מ-1 עד 20
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
𐩽 𐩽𐩽 𐩽𐩽𐩽 𐩽𐩽𐩽𐩽 𐩭 𐩭𐩽 𐩭𐩽𐩽 𐩭𐩽𐩽𐩽 𐩭𐩽𐩽𐩽𐩽 𐩲
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
𐩲𐩽 𐩲𐩽𐩽 𐩲𐩽𐩽𐩽 𐩲𐩽𐩽𐩽𐩽 𐩲𐩭 𐩲𐩭𐩽 𐩲𐩭𐩽𐩽 𐩲𐩭𐩽𐩽𐩽 𐩲𐩭𐩽𐩽𐩽𐩽 𐩲𐩲

אלף ומעלה: מספרים גדולים יותר נכתבים בשתי דרכים שונות.

  • אלפים נכתבים באמצעות סימן "1000" כמה פעמים, לדוגמה "8,000" נכתב 8 פעמים "1000": 𐩱𐩱𐩱𐩱𐩱𐩱𐩱𐩱.
  • בערכים גדולים יותר, משתמשים שוב בספרות של עשר, חמישים ומאה, גם עבור 10,000 (עשרת אלפים), 50,000 (חמישים אלף) ו-100,000 (מאה אלף), בהתאמה, משום שהם שוב מיוצגים באותיות הראשונות של שמות המספר. לדוגמה:
    • "31,000" נכתב כ-1000 ואז שלושה 10,000: 𐩲𐩲𐩲𐩱 (שעלול לבלבל עם "1,030" 𐩱𐩲𐩲𐩲ל אם קוראים בסדר שגוי).
    • "40,000" נכתב ארבעה 10,000: 𐩲𐩲𐩲𐩲 (הזהה ל-"40").
    • "253,000" נכתב: פעמיים 100,000 + 50,000 + שלושה 1000: 𐩣𐩣𐩾𐩱𐩱𐩱 (שעלול לבלבל עם "3,250" 𐩱𐩱𐩱𐩣𐩣𐩾).

אולי בגלל עמימות זו, לפחות בכתובות המונומנטליות, לצד הספרות תמיד נכתבים המספרים גם במילים.

זַבּוּר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת זבּוּר

כתב "זַבּוּר", הידוע גם בשם "האותיות הקטנות של הכתב הדרום-ערבי",[11] הוא צורה מחוברת (קורסיבית), ששימשה את אנשי ממלכת סבא, בנוסף לאותיות הרישיות הלא-מחוברות ("הכתב המונומנטלי") המכוּנות מוּסְנַד[12] – בדרום-ערבית עתיקה: 𐩣𐩯𐩬𐩵, מתועתק ms3nd.

זבור היה מערכת כתב בתימן העתיקה בשימוש במקביל למוסנד. מוסנד שימש לתיעוד אירועים היסטוריים, ואילו זבור שימש לכתבי דת או לתיעוד עסקאות יומיות בקרב תימנים קדומים. כתובות המשתמשות בכתיב זבור מופיעות בפלימפססטים (מסמכים שנמחקו והושמשו מחדש) הכתובים על פפירוס או על גבעולים של כפות תמרים.[13][14]

יוניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב הדרום-ערבי הוּסף לגרסה גרסה 5.2 של תקן יוניקוד באוקטובר 2009. הטווח (בלוק) ביוניקוד שנקרא Old South Arabian הוא U+10A60–U+10A7F. שימו לב כי "U+10A7D OLD SOUTH ARABIAN NUMBER ONE (𐩽)" מייצג הן את הספרה "1" והן את הסימן מפריד המילים.[10]

כתב דרום-ערבי עתיק ביוניקוד (החל מגרסה 13.0)

Official Unicode Consortium code chart (PDF)

  0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 A B C D E F
U+10A6x 𐩠 𐩡 𐩢 𐩣 𐩤 𐩥 𐩦 𐩧 𐩨 𐩩 𐩪 𐩫 𐩬 𐩭 𐩮 𐩯
U+10A7x 𐩰 𐩱 𐩲 𐩳 𐩴 𐩵 𐩶 𐩷 𐩸 𐩹 𐩺 𐩻 𐩼 𐩽 𐩾 𐩿

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stein, Peter (2005). "The Ancient South Arabian Minuscule Inscriptions on Wood: A New Genre of Pre-Islamic Epigraphy". Jaarbericht van Het Vooraziatisch-Egyptisch Genootschap "Ex Oriente Lux" 39: 181–199. 
  • Stein, Peter (2010). Die altsüdarabischen Minuskelinschriften auf Holzstäbchen aus der Bayerischen Staatsbibliothek in München. 
  • Beeston, A.F.L. (1962). "Arabian Sibilants". Journal of Semitic Studies 7 (2): 222–233. doi:10.1093/jss/7.2.222. 
  • Francaviglia Romeo, Vincenzo (2012). Il trono della regina di Saba, Artemide, Roma. עמ' 149–155. .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב דרום-ערבי עתיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרים [ editor2-first, publisher, isbn, editor2-last, url-access ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    The World's Writing Systems, עריכה: Daniels, Peter T., 1996, עמ' 89, 98, 569–570
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרים [ עריכהt, last, first, isbn ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages, Cambridge University Press, 2004, פרק Ge'ez (Aksum), עמ' 431
  3. ^ Fattovich, Rodolfo, "Akkälä Guzay" in Uhlig, Siegbert, ed.
  4. ^ Ibn Durayd, Ta‘līq min amāli ibn durayd, ed. al-Sanūsī, Muṣṭafā, Kuwait 1984, p. 227 (Arabic).
  5. ^ Winnett, F.V. and Reed, W.L., (1970) Ancient Records from North Arabia (Toronto: University of Toronto)
  6. ^ Beeston, A.F.L. (1962). "Arabian Sibilants". Journal of Semitic Studies 7 (2): 222–233
  7. ^ The Semitic Languages - روبرت هتزرون p.12
  8. ^ Bayesian phylogenetic analysis of Semitic languages identifies an Early Bronze Age origin of Semitic in the Near East Andrew Kitchen1,*, Christopher Ehret2, Shiferaw Assefa2 and Connie J. Mulligan1 (אורכב 06.12.2016 בארכיון Wayback Machine)
  9. ^ "Unicode Character Database: UnicodeData.txt". The Unicode Standard. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2017. 
  10. ^ 1 2 3 4 Maktari, Sultan; Mansour, Kamal (28 בינואר 2008). "L2/08-044: Proposal to encode Old South Arabian Script". 
  11. ^ Stein 2005.
  12. ^ Ryckmans, J., Müller, W. W., and ‛Abdallah, Yu., Textes du Yémen Antique inscrits sur bois, Belgium: Louvain-la-Neuve, 1994, Publications de l'Institut Orientaliste de Louvain, כרך 43. (בצרפתית)
  13. ^ Jacques Ryckmans, Inscribed Old South Arabian sticks and palm-leaf stalks: An introduction and a paleographical approach, p. 127
  14. ^ S. Horovitz, Koranische Untersuchungen, p. 70