כתב יד לנינגרד
כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר בשנת 1008. כתב היד שמור בספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג (Evr. I B19a). בשל טיבו ושלמותו נבחר כתב היד לשמש יסוד למהדורות מדעיות של התנ"ך, ובראשן הביבלייה הבראיקה.
תוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב היד מחזיק כ-500 דפים (כ-1,000 עמודים) הכתובים בשלושה טורים. הוא כולל את כל הטקסט המקראי בניקוד טברני, עם טעמי המקרא ועם הערות מסורה בשולי הטורים. בסוף כתב היד מצויים מספר פרקים מתוך ספר דקדוקי הטעמים לאהרון בן אשר וכן רשימת חילופי מדנחאי מערבאי.
טיבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב יד לנינגרד הוא אחד מעדי הנוסח המדויקים ביותר של התנ"ך. בקולופון של כתב היד כתוב כי נוסחו הוגה על פי "הספרים המדויקים של בן אשר". לפי בדיקתו של פרופ' ישראל ייבין, כתב יד לנינגרד קרוב מאוד לנוסחו של כתר ארם צובא, והוא שונה ממנו בפרטים מעטים בלבד (למשל שחטף באותיות לא גרוניות משמש בו פחות מאשר בכתר, וכן שיש בו יותר געיות קלות מבכתר). מבדיקה שערך פרופ' אהרן דותן עולה שיש בו סטיות זעירות משיטת הניקוד הטברנית: במקומות מסוימים ניתן להבחין בהטעמת מלעיל במקום מלרע בסופי פסוקים, וכן חטף פתח במקומות שהיה ראוי להיות בהם פתח.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב יד לנינגרד נכתב בשנת 1008[דרוש מקור] או 1009[1] בידי שמואל בן יעקב. הוא הועתק מכתב יד השונה במקצת משיטת בן אשר, ולאחר מכן הוגה כדי להתאימו לשיטת בן אשר על ידי מחיקות ותיקונים רבים. כתב היד שמור מאז 1863 בספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג, באוסף על שם אברהם פירקוביץ', ומספרו Evr. I B19a. הנסיבות המדויקות שבהן הגיע כתב יד זה לידי פירקוביץ' אינן ידועות.
בקולופון כתב היד נכתב:
- זה המחזור מקרא שלם
- נכתב ונגמר בנקודות ובמוסרות
- ומוגה יפה
- במדינת מצרים
- ונשלם בחודש סיוון
- שלשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ושבעים שנה
- לבריאת העולם
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל מעלותיו נבחר כתב היד לשמש ביסוד המהדורה המדעית של המקרא, הביבלייה הבראיקה (Biblia Hebraica), על מהדורותיה השונות. בתחילת שנות השבעים הוציא בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב מהדורת תנ"ך מדויקת על פי כתב יד לנינגרד בעריכת פרופ' אהרן דותן. מהדורה זו שבה ונדפסה פעמים רבות.
מהדורת פקסימיליה של כתב היד יצאה בשנת 1971 בירושלים בשלושה כרכים. הפקסימיליה נדפסה מתוך סרט מיקרופילם, ואיכותה בינונית. בשנת 1998 יצאה במישיגן מהדורת פקסימיליה חדשה, טובה בהרבה מקודמתה, בעריכת דוד פרידמן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל ייבין, המסורה למקרא, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"ג, עמ' 15–17
- אהרן דותן, "שקיעי הטעמת מלעיל עתיקה במסורת הטברנית", מחקרי לשון מוגשים לזאב בן חיים, ירושלים תשמ"ג, עמ' 143–160
- David Noel Freedman (ed.) et al., The Leningrad Codex: a facsimile edition, Grand Rapids: Eerdmans, 1998
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתב יד לנינגרד באתר "ספרים אונליין", צילום מלא להורדה בקובץ אחד גדול (אותו צילום נמצא בוויקישיתוף בקבצים קטנים יותר).
- כתב יד לנינגרד ביוניקוד - טקסט מלא באתר Westminster Theological Seminary.
- כתב יד לנינגרד בגוגל ספרים (מכיל את חמשה חומשי תורה בלבד).
- כתב יד לנינגרד באתר הספרייה הלאומית הרוסית (מכיל את דפי המסורה בלבד).
- חמישה חומשי תורה על פי כתב יד לנינגרד, באתר מאגרים של האקדמיה ללשון, אוקטובר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף עופר, כתרי תורה, לשוננו לעם 40-41, תשמ"ט-תש"ן, עמ' 107-108
