כתב עברי רהוט
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע חלקי המתעלם מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. חסר מידע מתי התחילו לכנות את הכתב בשם זה (לפי דעתי הכינוי הזה ממש לא נפוץ לעומת "כתב יד וכתב דפוס"). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע חלקי המתעלם מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. חסר מידע מתי התחילו לכנות את הכתב בשם זה (לפי דעתי הכינוי הזה ממש לא נפוץ לעומת "כתב יד וכתב דפוס"). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב יד עבריות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א / 
|
ב / 
|
ג / 
|
ד / 
|
ה / 
|
ו / 
|
ז / 
|
ח / 
|
ט / 
|
י / 
|
כ / 
|
ך / 
|
ל / 
|
מ / 
|
ם / 
|
נ / 
|
ן / 
|
ס / 
|
ע / 
|
פ / 
|
ף / 
|
צ / 
|
ץ / 
|
ק / 
|
ר / 
|
ש / 
|
ת / 
|
כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס. הכתב הרהוט מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד בכתבי יד לא-מודפסים. מהירות הכתיבה בכתב רהוט מתקבלת בשל העובדה שכמעט כל האותיות נכתבות במשיכת קולמוס אחת.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור האטימולוגי של המילה "רהוט" הוא ארמית: השורש הארמי ר-ה-ט קרוב אל השורש ר-ו-ט, שקיים בעברית בתצורה ר-ו-ץ, והוא נקרא כך משום שבכתב רהוט משתמשים כשכותבים מהר. מכאן, רהוט משמש גם במשמעות של שפה קולחת, דיבור שוטף ללא מעצורים, ושפה נאה.
בלועזית מכונה הכתב ״קורסיבי״ (מלטינית - ״לרוץ״).
הכתב הרהוט האשכנזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאותיות הכתב העבריות היה חלק בכתיבה בת מעל 1,000 שנים ביידיש באותיות העבריות בקהילות יהודיות אשכנזיות באירופה. בניגוד לשפה העברית שהייתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, הייתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1,000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסטים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמליים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, וכלה בכתיבת מכתבים – זו הייתה צורת התקשורת היחידה בימי הביניים, לאורך מאות שנים. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב".
באות אל"ף ניכר דמיון גרפי של הכתב לאות המקבילה בכתב העברי העתיק, כתב דעץ.
הכתב הרהוט הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סוליטריאו
ישנו גם כתב רהוט (=כתב יד) ספרדי המכונה סוליטריאו, המכונה גם כתב חצי קולמוס. כתב זה מוקדם יותר לכתב הרהוט האשכנזי. גם כיום משתמשים בו רבנים ותלמידי חכמים שעלו מארצות המזרח.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדנה אנגל, סגנונות הכתב העברי במאה העשירית והאחת עשרה לאור תעודות הגניזה המתוארכות והמיתארכות, אתר אוניברסיטת תל אביב.
- מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית, אתר הספרייה הלאומית.
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו | |
