כתב יד פארמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום קטע מכתב יד פארמה (משנה, מסכת כלים, פרק ט"ו).
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

כתב יד פארמה למשנה (כתב יד פארמה 3173 או דה רוסי 138) הוא אחד משני כתבי היד החשובים של כל המשנה (יחד עם כתב יד קאופמן), אשר השתמר בספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה. כתב היד מנוקד בניקוד ארצישראלי-טברני, והוא מהווה מקור חשוב בחקר המשנה ובחקר הלשון העברית.

תולדות כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים הראשונים תיארכו אותו לאמצע המאה ה-13[1]. הראיה שכתב היד הועתק לכל המאוחר באמצע המאה ה-13 היא שמעתיק כתב יד ליידן של תלמוד ירושלמי (שנכתב בשנים 1288-1289) העתיק ממנו[2]. גדעון הנמן וחיים שירמן זיהו כי כתב ידו של אחד ממחברי כתב יד פארמה זהה (או לכל הפחות דומה להפליא) לכתב יד אחר של הספרא[3], שנכתב בשנת ד'תתל"ג, ולכן תיארכו אותו למאה ה-11[4]. למסקנה דומה הגיעו משה דוד קאסוטו [5] ולואיזה קאומו[6], אך לא מניתוח פלאוגרפי אלא מניתוח הלעזים האיטלקיים שבשולי הגליונות.

גלגולי כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, כתב היד הכיל את כל ששה סדרי המשנה ואת מדרש ספרא, כפי שניתן לראות מחתימת הבעלים בעמוד השער "זאת המשנה משישה סדרים עם תורת כהנים כולו שלי משה ב"ר בנימין פינצי". מידיו של רבי משה ב"ר בנימין, עבר כתב היד לידי בנו "יהודה ב"ר משה דפינצי". האב ובנו חיו סביב מפנה המאה ה-15, ומכאן שבתקופה זו עוד היה מחובר כתב היד הזה עם תורת כהנים. בעלים נוסף ששמו חתום בעמוד השער הוא "עמינדב בן שלמה", שהיה מראשי הקהילה היהודית במנטובה[7].

כתב היד הגיע לידיו של ההבראיסט ג'ובאני ברנרדו דה-רוסי (אנ'), איש פרמה, שאסף בספרייתו מאות כתבי יד עבריים. בשנת 1816 מכר דה-רוסי את אסופו לספריית פאלאטינה, וכתב היד של המשנה קוטלג כ"דה-רוסי 138".

בשנת ה'תש"ל יצאה בירושלים מהדורת צילום מצומצמת (135 עותקים בלבד) של המשנה בכתב יד פארמה, בשני כרכים.

באוקטובר 2013, במסגרת מיזם "כתיב" לכתבי יד עבריים של המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית, בשיתוף עם עמותת "פרידברג" לכתבי יד יהודיים (FJMS) והמשרד ירושלים ומורשת, נחתם הסכם עם ספריית פאלאטינה על החלת תהליך של סִפְרוּת (דיגיטציה) של כל כתבי היד העבריים המצויים בספריית פאלאטינה. התהליך הושלם[8], וכיום כתב היד מוצג לעיון באתר "כתיב".

תיאור כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסגנון הכתיבה הוא איטלקי מובהק. מחיקה ותיקון בכתב היד מוסמנים בנקודתיים לפני המילה הנמחקת ולאחריה[9].

בשולי הגליונות נכתבו תרגומי מילים לאיטלקית.

בעמוד האחרון מופיעה חותמתו של הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו משנת 1589.

נוסח המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נחום אפשטיין כתב כי נוסח כתב היד שייך לענף הנוסח הארצישראלי-איטלקי[10].

פיינטוך טען שנוסח המשנה בכתב יד פארמה אינו אחיד, ומורכב מענפי נוסח שונים. לעיתים השינויים נובעים מהבדלי היגוי, שאז מסתבר שהמעתיק תיקן על פי צורת ההיגוי השגורה בפיו, ולעיתים הם שייכים לנוסח. לטענתו, הדבר נובע מכך שהמעתיק, או לפחות אחד מהם, היה בקיא במשנה בגרסתה הבבלית, וכתב היד שהיה מונח לפניו היה בגרסה הארצישראלית, וכך לעיתים תיקן תוך כדי העתקה לפי הנוסח שהכיר[11], ולעיתים לאחר שהבחין בכך תיקן את מה שכתב על פי הנוסח שלפניו[12].

הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של כתב היד מנוקד בניקוד מלא, וחלקו השני בניקוד חלקי. הניקוד הוא על פי המסורת הארצישראלית הטברנית.

כתב יד פארמה ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריית הפאלאטינה השתמר כתב יד נוסף של המשנה, על סדר טהרות בלבד, המכונה "כתב יד פארמה ב'" (דה רוסי 497).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל צבי פיינטוך, משהו על כתב-יד פארמה (דה רוסי 138), בתוך ספרו "מסורות ונוסחאות בתלמוד", ה'תשמ"ה, עמ' 87–108.
  • גדעון הנמן, תורת הצורות של לשון המשנה על פי מסורת כתב יד פארמה למשנה, חלק א' - הפועל, תל אביב ה'תש"ם, עמ' 5.
  • גד בן עמי צרפתי, הגליונות של כתב-יד פארמה 138, לשוננו 45 2 (ה'תשמ"א) עמ' 93–94.
  • מיכאל קרופ, על היחס בין משנה כ"י פארמא דה-רוסי 138 לבין ספרא לסדר אליהו רבא וזוטא כ"י ואטיקאן 31, תרביץ מט (ה'תש"ם), עמ' 194–196.
  • מ' כהנא, אוצר כתבי יד של מדרש הלכה תשנ"ה עמ' 64 הע' 25
  • לואיזה קאומו, Antichissime Glosse Salentine nel Codice hebraico di Parma, de Rossi 138, בתוך: (Medioevo Romanzo IV (1977 עמ' 185–271 (באיטלקית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בהקדמת הרב לוצקי לדקדוקי סופרים (פלדבלום) למסכת גיטין, ניו יורק ה'תשכ"ו, עמ' 14, ועוד
  2. ^ ראו: ישראל צבי פיינטוך, על המשנה שלפני הירושלמי כ"י ליידן, תרביץ שנה מה ה'תשל"ו, עמ' 212-178.
  3. ^ כתב יד וטיקן 31, וראה במאמרו של קרופ ב"לקריאה נוספת".
  4. ^ הנמן, עמ' 5
  5. ^ "חורבן הישיבות באיטליה הדרומית במאה הי"ג", בתוך: "ספר זכרון לאשר וגלק ולשמואל קליין", ירושלים ה'תש"ב, עמ' 151 ובהערה 2
  6. ^ ראו לקמן ב"לקריאה נוספת"
  7. ^ קאסוטו, שם, הערה 2
  8. ^ מפארמה לכל העולם - כתבי יד עבריים נדירים יעלו לרשת, באתר "הספרייה הלאומית"
  9. ^ למשל: משנה, מסכת סנהדרין, פרק ג', משנה ז': "איש פלוני אתה זכאי :ואתה: ואיש פלוני אתה חייב", שבה נמחקה המילה "ואתה". יעקב נחום אפשטיין טוען שסימנים אלו באים גם כאשר הסופר מציע נוסח אחר (מבוא לנוסח המשנה עמ' 1212). פיינטוך חולק עליו וסובר שסימנים אלו באים רק כאשר הסופר טעה בכתיבתו ורצה לתקן ולכתוב את הנוסח שהמתוקן בנוסח שהיה לפניו (עמ' 101).
  10. ^ מבוא לנוסח המשנה עמ' 1269
  11. ^ עמ' 88. ראו דוגמאות בעיקר בעמ' 98-89.
  12. ^ ראו דוגמאות בעמ' 101-98