כתב לינארי א'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שברי לוחיות ועליהן כתב לינארי א' שנמצאו באקרוטירי שבסנטוריני
שרטוט בדיו של הכתב כפי שתגלה על שטחו הפנימי של ספל

כתב לינארי א', שפה קווית א' (או קווי א', מיוונית: Γραμμικη Α - לינאר A) הוא אחד משני כתבים לינאריים שהשתמשו בהם ביוון העתיקה.

הכתב בנוי מכתב הברות ואידאוגרמות. הכתבים התגלו על ידי ארתור אוונס, שנתן להם את שמם.

כתב לינארי ב', ששימש את השפה המיקנית, פוענח בשנת 1952 על ידי מיכאל ונטריס. לינאר A אינו מפוענח כולו, אך הוא מובן חלקית וניתן לקרוא בו דרך ערכי הכתב הקווי השני.

למרות ששני הכתבים חולקים סמלים רבים, אם משתמשים בהברות השייכות ללינאר B בכתבי לינאר A נוצרות מילים שאינן שייכות לשום שפה ידועה. שפה זו מכונת מינואית או אטאוכרתית, ומקורה בתקופה שקדמה לפלישות של יוונים מיקנים במאה ה-14 לפנה"ס.

מקורותיה ושורשיה של השפה שהשתמשה בכתב הקווי א', אינם ברורים, וקיימות מספר תאוריות בנושא. מכיוון שהשפה המינואית מעורפלת בימינו, קשה להחליט אם פענוח נתון הוא פענוח נכון של השפה. עם זאת, הגישה הפשוטה ביותר לפענוח היא ההנחה שערכי לינאר A תואמים פחות או יותר את ערכי לינאר B, כתב שפוענח במלואו.

בשנת 2001, פרסם המגזין Ugarit-Forschungen מאמר שדן בהבדלי תנועות בין לינאר A ו-B. המאמר טען שלינאר A הוא כתב ששירת שפה שהיא צורה קדומה של פיניקית. זהו ניסיון נוסף לחזק את התאוריה המקשרת בין מינואית לשפות שמיות. המתודולוגיה הזו ספגה ביקורת חריפה. למרות שמונח אחד או שניים לכאורה באים ממקור שמי (כמו המונח KURO, ראו בהמשך), אין די הוכחות כדי לוודא את הקשר בין השפה של לינאר A לבין שפות שמיות.

אחת ממעט המילים הידועות, KURO, פירושה כנראה "כול" או "הכול", מקורה יכול להיות מהשפות האינדו-אירופיות (kwol או kwel) או מהשפות השמיות (כּ.ל. - כמו "כול" בעברית). זהו מקרה שמייצג היטב את מצב של לינארי א': מספר האלמנטים הידועים של השפה כל-כך מועט עד שקשה לבנות הנחה מדעית על הצירוף ה"תורשתי" של השפה המינואית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב לינארי א' בוויקישיתוף
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.