כתב עת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע
עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות

כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא עיתון שאינו חדשותי. עיתון היוצא לאור בתדירות יומית אינו נכלל בדרך כלל בהגדרת המושג "כתב עת". רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.

כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם: "יומון", "שבועון" וכו'.

כתבי עת על פי תדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדירויות נפוצות להוצאה לאור של כתבי עת:

  • יומון: יוצא לאור מדי יום. כמעט כל היומונים עוסקים בחדשות ובפוליטיקה, כיוון שאלו הם כמעט הדברים היחידים המשתנים כל יום באופן משמעותי.
  • שבועון: יוצא לאור מדי שבוע. סוגים נפוצים של שבועונים הם:
    • שבועון חדשות: שבועון העוסק באקטואליה.
    • שבועון לילדים: שבועון הפונה לילדים ולבני נוער.
    • שבועון בידור: שבועון המכיל את רשימת תוכניות הרדיו והטלוויזיה לשבוע הקרוב, וכן פירוט של מופעים בתיאטרון ובקולנוע.
    • מרבית המקומונים בישראל הם שבועונים המופצים לקראת סוף השבוע.
  • ירחון: יוצא לאור מדי חודש.
  • דו-ירחון: יוצא לאור מדי חודשיים.
  • רבעון: יוצא לאור מדי שלושה חודשים.
  • שנתון: יוצא לאור אחת לשנה (ראו גם: אלמנך).
  • דו-שנתון: יוצא לאור אחת לשנתיים.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש שְׁנָתוֹנַאי במובן עורך שנתון.‏[1]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של ביכורי העתים, כתב עת של תנועת ההשכלה בווינה

כתבי עת מופצים בשתי דרכים:

  • מכירה בחנויות המיועדות לכך, ובחנויות המקדישות דוכן לכתבי עת בנוסף למוצרים אחרים הנמכרים בהן (בעיקר חנויות ספרים וחנויות מזון).
  • הפצה למנויים באמצעות הדואר.

בשנים האחרונות מופצים כתבי עת גם (ולעתים באופן בלעדי) באמצעות האינטרנט, הם נשלחים בדואר אלקטרוני או מועלים לאתר אינטרנט. כתב עת כזה קרוי כתב עת אלקטרוני.

כתבי עת מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתב עת מדעי

כתב עת מדעי מכיל מספר מאפיינים:

  • מקורות - המאמרים בו כוללים ביבליוגרפיה.
  • חדשנות - המאמרים בו מחדשים ולא רק מרכזים מידע קיים.
  • שפיטות - המאמרים בו עוברים ביקורת עמיתים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3