כתב עת טורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתב עת טורף (predatory journal) הוא כתב עת מדעי נצלני, הפועל במתכונת גישה חופשית, בה כותבי המאמר משלמים על פרסומו, אולם כתב העת אינו מבצע בקרת איכות ראויה, בניגוד לכתבי עת מדעיים לגיטימיים.

בעולם הפרסום המדעי קיימים מספר מודלים למימון עלויות כתב העת. במודל הקלאסי, כותבי המאמר אינם משלמים דבר, או משלמים חלק מעלות הפרסום, ואת שאר העלות מכסה המוציא לאור בעזרת גביית תשלום מקוראי המאמר, בעיקר בדמות דמי מנוי (בעיקר לספריות אקדמיות), אך גם במכירת מאמרים בודדים. הכותבים משלמים לעיתים תשלום לכל עמוד (page charge), ו/או תשלום עבור עמודי צבע (color charge), במיוחד בעבר כאשר הדפסה בצבע הגדילה משמעותית את עלות הדפסת כתב העת.

דמי המנוי הגבוהים של חלק מכתבי העת מקשים את הגישה למידע המפורסם בהם, במיוחד לאוניברסיטאות דלות תקציב במדינות מתפתחות, כמו גם לקוראים פרטיים, להם אין גישה חופשית לספרייה אוניברסיטאית. עקב כך, מוגבלת היכולת של מדענים מרחבי העולם לשתף פעולה. מתוך כך התפתחה תנועת הגישה החופשית, לפיה הגישה למאמרים מדעיים צריכה להיות חופשית לכל קורא. אם כן, יש צורך במקור אחר למימון הוצאות כתב העת.

דרך מרכזית בתנועת הגישה החופשית היא "הדרך המוזהבת", בה כותבי המאמר מכסים את מלוא עלות הפרסום. עם פריחת דרך זו, במקביל לכתבי עת לגיטימיים, צמחו גם כתבי עת טורפים (או "טורפניים"), המחקים את הצורה של כתב עת מדעי, אם כי לא את התוכן: תפקידו של כתב העת בתהליך הפרסום המדעי הוא לבקר את איכות המאמרים, בעזרת סינון מצד עורכים (חוקרים בתחום או עורכים מקצועיים עם הכשרה מדעית), ושימוש בביקורת עמיתים - קבלת חוות דעת מפורטות לגבי המאמר מצד חוקרים בתחום הנושא. כתב עת טורף לעיתים טוען לביצוע הצעדים הללו, אם כי במציאות מקבל כל מאמר ללא סינון וביקורת איכות, רק במטרה לגבות את דמי הפרסום מהכותבים.[1]

הגדרה של כתב עת טורף‎[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2019 התכנסו 43 נציגים מעשר ארצות כדי לחפש דרכים להיאבק בכתבי עת ומו"לים טורפים[2]. הנציגים כללו מוציאים לאור, מממני מחקרים, חוקרים, קובעי מדיניות, מוסדות אקדמיים, ספריות ואנשי טיפול. הם קבעו שצעד ראשון למאבק בכתבי עת טורפים הוא הגדרתם.

תמצית ההגדרה שפרסמו:

כתב עת טורף הוא כזה שמעדיף אינטרסים אישיים על-פני מחקר אקדמי, תוך פרסום מידע כוזב או מטעה.

המאפיינים העיקריים של כתב עת טורף הם; סטייה מהתהליכים המקובלים של עריכה ופרסום, הימנעות משקיפות ושתדלנות אגרסיבית.[3]

תכונות מרכזיות של כתבי עת טורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הטענות המרכזיות לגבי כתבי עת טורפים:

  • קבלת מאמרים לפרסום במהירות, ללא ביקורת עמיתים ובקרת איכות, או ביצוע צעדים אלה באופן נמהר ומוגבל,[4] וביניהם מאמרי מתיחה או שטות.[5][6][7]
  • יידוע כותבים אודות דמי הפרסום רק לאחר קבלת המאמר לפרסום.[4]
  • חיזור נמרץ אחר חוקרים כדי לשכנעם לפרסם מאמרים בכתב העת, או לשרת במועצת העורכים שלו.[8]
  • רישום חוקרים כחברי מועצת העורכים של כתב העת ללא רשותם,[1][9] ואי-הסרת חוקרים כאשר הם מתפטרים מתפקידי עורכים.[1][10]
  • רישום שמות מזויפים כחברי מועצת העורכים.[11]
  • חיקוי שם או מראה אתר האינטרנט של כתב עת מוכר.[10]
  • טענות מטעות או שקריות לגבי ההוצאה לאור, כמו מיקום שקרי.[1]
  • שימוש לא ראוי במספר מזהה ISSN.[1]
  • היעדר אימפקט פקטור, או הצגת אימפקט פקטור מזויף.[12][13]

המאבק בכתבי עת ומו"לים טורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019 פורסם מאמר בכתב העת nature הקורא להתארגנות הקהילה האקדמית למיגור כתבי עת ומו"לים טורפים.

המאמר הפנה לפורום המרכז את המסמכים והפעילויות של הפעילים וקרא להצטרפות ותרומה למאבק. מחברי המאמר הצהירו על כוונתם להקים גוף בינלאומי לפיקוח על איכות כתבי עת אקדמיים. בכוונתם גם לפתח כלי דיגיטלי להערכת איכות של כתבי עת.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Elliott, Carl (5 ביוני 2012). "On Predatory Publishers: a Q&A With Jeffrey Beall". Brainstorm. The Chronicle of Higher Education. 
  2. ^ [https://www.nature.com/articles/d41586-019-03759-y?utm_source=Nature+Briefing&utm_campaign=17f895c8d1-briefing-dy-20191211&utm_medium=email&utm_term=0_c9dfd39373-17f895c8d1-43604801
  3. ^ 3.0 3.1 Grudniewicz, A., Moher, D., Cobey, K. D., Bryson, G. L., Cukier, S., Allen, K., … Lalu, M. M, Predatory journals: no definition, no defence, nature, ‏11.12.2019
  4. ^ 4.0 4.1 Stratford, Michael (4 במרץ 2012). "'Predatory' Online Journals Lure Scholars Who Are Eager to Publish". The Chronicle of Higher Education. 
  5. ^ Basken, Paul (10 ביוני 2009). "Open-Access Publisher Appears to Have Accepted Fake Paper From Bogus Center". The Chronicle of Higher Education. 
  6. ^ Gilbert, Natasha (15 ביוני 2009). "Editor will quit over hoax paper". Nature. doi:10.1038/news.2009.571. 
  7. ^ Safi, Michael (25 בנובמבר 2014), "Journal accepts bogus paper requesting removal from mailing list", The Guardian .
  8. ^ Butler, Declan (27 במרץ 2013). "Investigating journals: The dark side of publishing". Nature 495 (7442): 433–435. Bibcode:2013Natur.495..433B. PMID 23538810. doi:10.1038/495433a. 
  9. ^ Beall, Jeffrey (1 באוגוסט 2012). "Predatory Publishing". The Scientist. 
  10. ^ 10.0 10.1 Kolata, Gina (7 באפריל 2013). "For Scientists, an Exploding World of Pseudo-Academia". The New York Times. 
  11. ^ Neumann, Ralf (2 בפברואר 2012). ""Junk Journals" und die "Peter-Panne"". Laborjournal. 
  12. ^ Jeffrey Beall (11 בפברואר 2014). "Bogus New Impact Factor Appears". Scholarly Open Access. אורכב מ-המקור ב-October 25, 2014. 
  13. ^ Mehrdad Jalalian; Hamidreza Mahboobi (2013). "New corruption detected: Bogus impact factors compiled by fake organizations". Electronic Physician 5 (3): 685–686.