כתובות פרוטו-סינאיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים. בכתובות אלו, לפי ההשערה, נבחרו סימנים מכתב ההירוגליפים או מכתב היראטי מצרי, והוסבו לכתב פרוטו-כנעני, הוא האלפבית העיצורי הראשון. עם זאת, הכתובות עדיין לא פוענחו במלואן. הכתובות מוואדי אל-חול מתוארכות למאה ה-18 לפנה"ס, והכתובות מסרביט אל-ח'אדם מתוארכות למאה ה-19 או המאה ה-15 לפני הספירה. מספר קטן של חפצים מארץ ישראל-כנען נושאים כתב דומה, והם מתוארכים למאות ה-17 או 16 לפני הספירה.

הכתובות הפרוטו-סינאיות מסרביט אל-ח'אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקטע מהכתובת הפרוטו-סינאית, ובו רצף האותיות "עת ; מתלבעלת" (בשתי שורות, באלכסון משמאל-מעלה לימין-מטה). מתוכן פוענחה המילה "לבעלת", שמשמעותה 'לגברת' . (תמונה שם)

כ- 30 או 40 כתובות בכתב זה התגלו עד כה בסרביט אל-ח'אדם, אתר בדרום-מערב חצי האי סיני אליו נשלחו עובדים ממצרים לשם כריית אבן טורקיז. רבים מהעובדים והאחראים עליהם היו מדרום-מערב אסיה, אשר משערים כי שפתם הייתה שמית, מהענף השמי המערבי - אולי כנענית. הכתובות בסרביט אל-ח'אדם נמצאו בעיקר בסביבת המכרות, ומקצתן על פסלונים במקדש לאלה חָתְחוֹר, אלת-המכרות במיתולוגיה המצרית.

הכתובות הראשונות התגלו בחורף 1904-1905 על ידי האגיפטולוג הבריטי סר פלינדרס פיטרי. משלחות מאוניברסיטת הארוורד גילו נוספות בשנות השלושים, וארכאולוגים ישראליים הוסיפו עליהן בתקופת השליטה הישראלית בסיני.

למרות מעל מאה שנות מחקר, רק מקטע אחד בכתובות פוצח. בשנת 1916 האגיפטולוג הבריטי סר אלן גרדינר פענח את המילה "לבעלת", שמשמעותה 'לגברת', 'לגבירה', שככל הנראה כוּונה לעשתורת. פעמים רבות המילה "מאהבּ", שמשמעותה 'אהוב', באה אחרי "בעלת". אחת ההשערות היא שהעבדים, מצדם, זיהו את חתחור עם האלה הכנענית עשתורת.[דרוש מקור]

הכתובת משקפת נקודות דמיון גרפיות לכתב ההיראטי, שהינו צורה מפושטת וסדירה של ההירוגליפים. באמצע המאה ה-20, הציג הארכאולוג-בלשן ויליאם אולברייט, תאוריה שלפיה הכתב הכנעני נגזר מההיראטי, לאחר תהליך אקרופוניה ומעבר מכתב ציורים לאבג'ד (כתב עיצורי). התאוריה של אולברייט התקבלה היטב במחקר וקודמה מעט בשנים שלאחר מכן, אך לאחר שההתקדמות בפענוח הכתבים נעצרה, עלו חששות שהתאוריה אינה מבוססת דיה.

פרופסור אורלי גולדווסר משערת שהאלפבית העיצורי הומצא כאן לראשונה בהיסטוריה של תולדות הכתב, על ידי עובדים כנענים חופשים שעבדו במקום. על פי השערתה זו, עובדים אלה ששפתם הייתה כנענית, לא ידעו קרוא וכתוב ואמצו מספר סימני הירוגליפים תוך שימוש בצליל המילה הכנענית המתאימה. דווקא משום שלא ידעו את הכתבים הפיקטוגרפיים היו חופשיים ליצור שיטת כתב חדשה ופשוטה יותר שאינה מצריכה לזכור מאות סימנים.[1] גולדווסר בחנה אסטלה לכבודו של חבדד, בעל משרה בסרביט אל-ח'אדם ממוצא כנעני, ומצאה שגיאת כתיב, שלדעתה מצביעה על כך שאנשיו השתמשו בכתב הפרוטו-סינאי.

הכתובות מואדי אל-חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתובת ואדי אל-חול

כתובות ואדי אל-חול הן שתי כתובות ארכאולוגיות שנחקקו בסלעים, אשר התגלו בשנת 1999 על ידי ג'ון ודבורה דרנל, ומתוארכות לשנת 1800 לפנה"ס לערך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]