האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה

האוסטרקון

האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. האסטרקון היה שבור לארבעה חלקים. הוא כתוב בצדו החיצוני של שבר פך או קנקן. הכתובת כתובה בכתב ארמי בדיו על חרס. המילים מופרדות זו מזו בנקודות. הכתובת פוענחה בעזרתו של יוסף נוה ומתוארכת לתחילת המאה ה־6 לפנה"ס.

הכתובת

לשון הכתובת:

... .. .... ...[ ..[ ].

אֹמֶר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [.. וְהֵרִם שָׁאֻל עַל מִזְ[בַּח קוֹס .. פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

פירוש הכתובת

שמואל אחיטוב פרש את הכתובת (המתוארכת למאה ה־6 לפנה"ס):

למלך – שם פרטי, מקביל ל"לאל" המקראי (במדבר, ג', כ"ד).

בלבל - השם מוכר מוכר מחותם עברי ממקור לא ידוע, אך פירושו קשה.

הברכתך לקוס - כלומר: "ברכתי אותך לאל קוס" בבניין הפעיל, בדומה לנוסח "ברכתך ליהוה" במכתבי ערד. הכתיב "קוס" עם ו' מעיד על עיצוריותה ("קַוְס" – qaws).

האכל – אוכל הוא דגן, כמו במקרא (בראשית, מ"א, מ"ח–מ"ט), בחרסי חשבון ובכתבי אוגרית (KTU² 1.14 IV).

עמד - צורת הבסיס של "עִמדי", כלומר עִם.

והרם שאל על מז[בח קוס] - שאל ירים (מקביל לפועל המקראי "הקריב") מנחת דגנים על המזבח לאל קוס. הקריאה "שאל" (שאול, כשם אחד ממלכי אדום במקרא) סבירה יותר מקריאת המהדיר הראשון, "ע[ד?]אל".

[פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. ייתכן שאצל האדומים היה איסור להקרבת חמץ על המזבח, כפי שנאסר במקרא (ויקרא, ב', י"א).

בלשון ימינו ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל לדודו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שהאוכל לא יחמיץ.

ראו גם

• אדומית
• רשימת כתובות כנעניות וארמיות

לקריאה נוספת

• יצחק בית אריה, "חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך קדמוניות י"ט, תשמ"ו.

• I Beit-Arieh, B Cresson, An Edomite Ostracon from Horvat'Uza, Journal of the Institute of Tel Aviv 12, 1985. pp 96-101