האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה

האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. האסטרקון היה שבור לארבעה חלקים. הוא כתוב בצדו החיצוני של שבר פך או קנקן. הכתובת כתובה בכתב ארמי בדיו על חרס. המילים מופרדות זו מזו בנקודות. הכתובת פוענחה בעזרתו של יוסף נוה ומתוארכת לתחילת המאה ה־6 לפנה"ס.

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון הכתובת:^[1]

...
..
....
...[
..[

]

.

אֹמֶר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבלבל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [...
וְהֵרִם שָׁאֻל עַל מִזְ[בַּח קוֹס
... פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

פירוש הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל אחיטוב פרש את הכתובת (המתוארכת למאה ה־6 לפנה"ס):^[1]

למלך – שם פרטי, מקביל ל"לאל" המקראי (במדבר, ג', כ"ד).

בלבל - השם מוכר מוכר מחותם עברי ממקור לא ידוע, אך פירושו קשה.

הברכתך לקוס - כלומר: "ברכתי אותך לאל קוס" בבניין הפעיל, בדומה לנוסח "ברכתך ליהוה" במכתבי ערד. הכתיב "קוס" עם ו' מעיד על עיצוריותה ("קַוְס" – qaws).

האכל – אוכל הוא דגן, כמו במקרא (בראשית, מ"א, מ"ח–מ"ט), בחרסי חשבון ובכתבי אוגרית (KTU² 1.14 IV).^[2]

עמד - צורת הבסיס של "עִמדי", כלומר עִם.

והרם שאל על מז[בח קוס] - שאל ירים (מקביל לפועל המקראי "הקריב") מנחת דגנים על המזבח לאל קוס. הקריאה "שאל" (שאול, כשם אחד ממלכי אדום במקרא) סבירה יותר מקריאת המהדיר הראשון, "ע[ד?]אל".

[פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. ייתכן שאצל האדומים היה איסור להקרבת חמץ על המזבח, כפי שנאסר במקרא (ויקרא, ב', י"א).

בלשון ימינו ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל לדודו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שהאוכל לא יחמיץ.

נוסח הפתיחה, "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני" ידוע ממכתב עמוני מתל מזאר, מהמכתב הפיניקי מסקארה ומכתובות חורבת תימן, ודומה לנוסחות פתיחת מכתבים באוגריתית ("תחם פלוני, לאלמוני רגם" כלומר "דְבר פלוני, לאלמוני אֱמור",^[3] או "לאלמוני רגם, תחם פלוני" כלומר "לאלמוני אֱמור, דְבר פלוני"^[4]) ובאכדית (um-ma X a-na X qi-bi-ma – כך (אמר) אלמוני, אֶל פלוני, אֶמור^[5]^[6]^[7]).^[8]^[9] הנוסח "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני, השלום אתה? וברכתיך לאל" דומה במיוחד לנוסח אחד המכתבים מפיטס ב' מחורבת תימן ולמכתב הפיניקי מסקארה, וניתן להשוותו לשמואל ב', כ', ט';^[9] ייחוד לשוני לו בכך שלמילה "שלום" לא מצטרפת אות יחס ("אנכי בשלום") אלא במקום המושא העקיף ("לי שלום") באים כינויי גוף.^[10] נוסח הפתיחה השלם "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני, השלום אתה? וברכתיך לאל" דומה במיוחד לנוסח אחד המכתבים מפיטס ב' מחורבת תימן ולמכתב הפיניקי מסקארה.^[11] ברכה לאל ולאחריה המילה "ועת" (ועתה) בפתיחת מכתב מופיעה גם בנוסחות פתיחה במכתבי ערד,^[12] והמילה "ועת" מופיעה גם בפתח המכתב העמוני מתל מזאר.^[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בית אריה, "חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך קדמוניות י"ט, תשמ"ו.

I Beit-Arieh, B Cresson, An Edomite Ostracon from Horvat'Uza, Journal of the Institute of Tel Aviv 12, 1985. pp 96-101

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343–344
^ ראו גם את פירושו של אחיטוב באותו ספר לחרסי חשבון בעמ' 162
^ למשל KTU² 2.6, 2.10, 2.14, 2.16, 2.21, 2.26(?), 2.34, 2.36, 2.39
^ למשל KTU² 2.4, 2.11, 2.12, 2.13, 2.24, 2.30, 2,33, 2.38
^ למשל François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193; Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247
^ בסידור אחר (a-na X um-ma X qi-bi-ma – לפלוני, כך (אמר) אלמוני, אֶמור), ראו למשל Daniel Arnaud, Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent, Syria 59, 1982, עמ' 102
^ בסידור אחר (a-na X qi-bi-ma um-ma X – לפלוני אֶמור, כך (אמר) אלמוני), ראו למשל א. מלמט, תעודות על־אודות "נביאים" ממארי, עמ' 2–3, 14–15, 20–21, Georges Dossin, Une mention de Cananéens dans une lettre de Mari, Syria 50, 1973, עמ' 279
^ שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 91–93, 130
^ ¹ ² שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 112–113, וראו גם שמואל א', כ"ב, ו' ובראשית, מ"ג, כ"ז
^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 32, 44, 72; יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 115
^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368

[:14-1] ¹ ² שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343–344

[2] ראו גם את פירושו של אחיטוב באותו ספר לחרסי חשבון בעמ' 162

[3] למשל KTU² 2.6, 2.10, 2.14, 2.16, 2.21, 2.26(?), 2.34, 2.36, 2.39

[4] למשל KTU² 2.4, 2.11, 2.12, 2.13, 2.24, 2.30, 2,33, 2.38

[5] למשל François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193; Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247

[6] בסידור אחר (a-na X um-ma X qi-bi-ma – לפלוני, כך (אמר) אלמוני, אֶמור), ראו למשל Daniel Arnaud, Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent, Syria 59, 1982, עמ' 102

[7] בסידור אחר (a-na X qi-bi-ma um-ma X – לפלוני אֶמור, כך (אמר) אלמוני), ראו למשל א. מלמט, תעודות על־אודות "נביאים" ממארי, עמ' 2–3, 14–15, 20–21, Georges Dossin, Une mention de Cananéens dans une lettre de Mari, Syria 50, 1973, עמ' 279

[8] שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 91–93, 130

[:8-9] ¹ ² שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368

[10] יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 112–113, וראו גם שמואל א', כ"ב, ו' ובראשית, מ"ג, כ"ז

[:822-11] שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368

[12] יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 32, 44, 72; יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 115

[13] שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]