כתובת לאדריאנוס (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

כתובת לאדריאנוס היא כתובת בלטינית מהתקופה הרומית בארץ ישראל מאת הלגיון העשירי פרטנסיס לכבוד הגעתו של הקיסר הרומי אדריאנוס לירושלים בשנת 130 לספירה.

חלקה הראשון של הכתובת התגלה בירושלים לפני יותר מ–100 שנים. הוא פוענח על ידי הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו והוא שוכן דרך קבע במוזיאון הארכאולוגי של המסדר הפרנציסקני בעיר העתיקה בירושלים. חלקה השני של הכתובת התגלה בשנת 2014 בחפירת הצלה של רשות העתיקות מצפון לשער שכם. הכתובת נחשבת לאחת הכתובות הלטיניות החשובות שהתגלו אי פעם בירושלים:[1]

"לאימפרטור קיסר טראיאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טראיאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס, בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס"

הכתובת, שני טון משקלה, התנוססה בראש קשת או מבנה ציבורי גדול. המברכים את אדריאנוס אינם תושבי העיר, אלא חיילי הלגיון העשירי, שהשתתף בדיכוי המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה ונותר מאז בעיר. בסוף שמו של הלגיון נוסף מאוחר יותר השם "אנטוניניאה". ניתן להסיק מהכתובת מספר מסקנות:[1][2]

  • על פי מספור התארים של הקיסר ניתן לתארך את הכתובת לשנת 130 לספירה, שנת הגעתו של אדריאנוס לירושלים.
  • בהתבסס על ההנחה שהכתובת ניצבה בראש שער ניצחון דרכו נכנס אדריאנוס, ומכיוון שהיא נמצאה מצפון לשער שכם, ניתן להסיק שאדריאנוס נכנס לירושלים מכיוון צפון.
  • המלה האחרונה בכתובת, "אנטוניניאה", שבבירור הוספה לאחר מכן, מעידה על כך שהקשת או הבניין שהיא ניצבה בראשו שרד לפחות מאה שנים, שכן רק אז התוסף השם "אנטוניניאה" לשמו של הלגיון.
  • על פי ניסוח הכתובת, ברור כי בזמן הכנתה, שנתיים טרום פרוץ מרד בר כוכבא (132 לספירה), העיר לא נקראה עדיין איליה קפיטולינה.
  • על פי אבנר אקר, המומחה ללטינית שפענח את הכתובת, בעת ביקורו של אדריאנוס העיר טרם הגיעה למעמד עיר רומית, משום שהכתובת אינה כוללת את התואר "קולוניה".
  • הכתובת מעידה על בנייה ציבורית גדולה בירושלים לרגל ביקורו של הקיסר, שהושלמה בעת הגעתו של אדריאנוס.

המסקנה האחרונה מקדמת את פתרון המחלוקת ההיסטוריוגרפית באשר מה קדם למה: בניית העיר האלילית למרד או המרד לבניית איליה קפיטולינה ובניינה כחלק ממסע העונשין בגינו. ייתכן כי המרד פרץ על רקע עבודות הבנייה לרגל ביקור הקיסר, אבל החלטת אדריאנוס לשנות את שמה של העיר ולאסור על יהודים להיכנס אליה, הייתה חלק מצעדי הענישה על המרד.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רינה אבנר, רועי גרינוולד, אבנר אקר וחנה מ' כותן, כתובת מונומנטלית חדשה-ישנה מירושלים לכבוד הקיסר הדריאנוס, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים כרך ח, 2014, עמ' 96-104
  • אבנר אקר, שדה האימונים של הלגיון העשירי (הקמפוס): הצעה לזיהוי מצפון לשער שכם, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים כרך יב, 2018, עמ' 271-278

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]