כתלה חריפה
 כתלה חריפה | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | כתלה |
| מין: | כתלה חריפה |
| שם מדעי | |
 Chiliadenus iphionoidesברולו, 1979 | |
כְּתֵלָה חֲרִיפָה (שם מדעי: Chiliadenus iphionoides) הוא בן-שיח ממשפחת המורכבים הגדל בר כמעט בכל שטח ארץ ישראל. לכתלה החריפה ארבעה תת-מינים, מהם שניים גדלים בישראל.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיח זה הוא מאפיין של צומח הכתלים והסלעים בארץ ישראל, ומכאן שמו העברי, הרומז למילה 'כותל'. מאפיין בולט של השיח הוא ריחו החריף והנעים המזכיר ריח מנטה, המעיד על תכולה של שמן אתרי[1]. עליו מכוסים בשערות פשוטות ונעימות למגע ובשערות בלוטיות. בקיץ השערות נעלמות והגבעולים כמעט קרחים כדי למנוע התנדפות מים מיותרת. התפרחת היא בצורת חרוט הפוך. כל הפרחים צינוריים. השיח פורח בתקופת הסתיו, בין החודשים ספטמבר ודצמבר.
ניתן להכין תה מן הצמח אך בשל השמן האתרי שבתוכו יש להכניס את הצמח רק כאשר המים רותחים.
הצמח גדל באזורים שונים בארץ ישראל, בעיקר על משטחי סלע. הוא נפוץ במיוחד באזורים הסובלים מרעיית יתר, שכן הצאן אינם אוכלים את השיח, כנראה בגלל ריחו.
מחקרים אתנו-בוטניים הצביעו על השימוש בכתלה כנגד חרקים מזיקים, כמו עש הבגדים וחרקים במזון.[2] בשנת 1932 תיעדו שתי חוקרות, גרייס קרופוט ולואיזה בלדנספרגר, את השימוש בכתלה כמצע לייבוש תאנים וענבים כחלק מן העיבוד המסורתי של פירות יבשים בהרי יהודה, במהלך תהליך הפיכתם לדבלים ולצימוקים.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתלה חריפה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- כתלה חריפה, באתר צמח השדה
- כתלה חריפה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
כתלה חריפה, באתר GBIF (באנגלית)- כתלה חריפה, באתר The Plant List (באנגלית)
כתלה חריפה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אבי שמידע, דוד דרום, מדריך פרחי בר בישראל- הצמחייה הים-תיכונית מהדורת 1986 עמ' 94
- ↑ אמיר קיטרון, כתלה חריפה - אפיון הרכבים ייחודיים לספר המדבר - הכנס השנתי הרביעי הספר והמדבר בארץ ישראל - סוסיא, דצמבר 2008
- ↑ לואיזה בלדנספרגר וגרייס קרופוט, גבריאל ברקאי ואלי שילר (ע), על הדגן, התירוש והיצהר, ההר אשר מקדם לעיר, כרך 123-122, אריאל, 1997, עמ' 167