כתמי מוות
.png)
ליבור מורטיס (מלטינית: 'ליבור' – צבע כחלחל), postmortem lividity (מלָטִינִית 'post mortem' – לאחר המוות ו-'lividitas' – כחול ושחור), היפוסטזיס (מיוונית 'היפו' – מתחת ו-'סטזיס' – דומם)[1][2] suggillation, או כתמי מוות, הוא השלב השני של המוות ואחד מסימני המוות. זוהי שקיעה של הדם בחלק התחתון, או התלוי, של הגוף לאחר המוות, הגורמת לשינוי צבע העור לגוון אדום-סגול. כאשר הלב מפסיק לתפקד ואינו מזיז עוד את הדם, תאי דם אדומים כבדים שוקעים דרך הפלזמה על ידי פעולת כוח הכבידה. הדם נע מהר יותר בתנאים חמים ולאט יותר בתנאים קרים.
כתמי מוות מתחילים תוך 20–30 דקות, אך בדרך כלל אינם ניתנים לצפייה בעין האנושית עד שעתיים לאחר המוות. גודל הכתמים גדל בשלוש עד שש השעות הבאות. קיבוע הגופה יתחיל להתרחש במהלך פרק הזמן הזה, מה שגורם לכתמים להישאר ללא שינוי עקב חוסר תנועה. הכתמה מקסימלית תתרחש בין שמונה לשתים עשרה שעות לאחר המוות. אזורים של דם המצטבר במגע עם הקרקע יחווירו, או יישארו לבנים.[3] הדם מצטבר ברקמות הבין-גופיות של הגוף. עוצמת הצבע תלויה בכמות ההמוגלובין המופחתת בדם. שינוי הצבע אינו מתרחש באזורים בגוף הנמצאים במגע עם הקרקע או עם חפץ אחר, שבו הנימים דחוסים.[4]
ישימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרי מקרי מוות יכולים להשתמש בנוכחות או בהיעדר של כתמי דם כאמצעי לקביעת זמן המוות המשוער. חוקרים משפטיים יכולים להשתמש בו גם כן, על מנת לקבוע האם גופה הוזזה או לא. לדוגמה, אם הגופה נמצאת שוכבת על בטנה, אך קיים כתם דם על גבו של הנפטר, החוקרים יכולים להסיק שהגופה הונחה במקור על גבה.[4] צבע הכתם יכול לסייע בקביעת סיבת המוות. הרעלת פחמן חד-חמצני גורמת לצבע אדום.[3]
בקרב חוקרי מקרי מוות וחוקרים אחרים, כגון בלשי רצח וחוקרי זיהוי פלילי, כתמי דם אינם נחשבים לדרך מדויקת למדידת זמן המוות, אלא כשיטה לקירובו. כתמי דם, יחד עם התקררות הגופה, צפידת מוות ופרקטיקות כגון אנטומולוגיה משפטית, משולבים לעיתים קרובות על ידי חוקרים כדי לאתר בצורה מדויקת יותר את זמן המוות המשוער.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Calixto Machado, "מוות מוחי: הערכה מחדש", ספרינגר, 2007, עמ' 74
- רוברט ג'י מאייר, "חניטה: היסטוריה, תיאוריה ופרקטיקה", מקגרו-היל פרופשיונל, 2005, עמ' 106–109
- אנתוני ג'יי ברטינו "מדע משפטי: יסודות וחקירות" South-Western Cengage Learning, 2008,
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Hypostasis". The Free Dictionary.
- ↑ "Hypo-". The Free Dictionary.
- 1 2 Clark, Michael A.; Worrell, Michael B.; Pless, John E. (1997). Postmortem Changes in Soft Tissues (PDF). CRC Press LLC.
- 1 2 Senn, David R.; Weems, Richard A. (2013-01-22). Manual of Forensic Odontology, Fifth Edition (באנגלית). CRC Press. ISBN 978-1439851340.
- ↑ DiMaio, Dominick; DiMaio, Vincent J. M. (2001-06-28). Forensic Pathology, Second Edition (באנגלית). CRC Press. ISBN 9781420042412.