כתר הקוצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישו הנוצרי נושא את הצלב חבוש בכתר הקוצים, בציורו של אל גרקו

על פי הנכתב בברית החדשה, כתר ארוג מקוצים (יוונית עתיקה: στέφανος ἐξ ἀκανθῶν) הונח בכפייה על ראשו של ישו במהלך האירועים לפני צליבתו,, הן כדי ללעוג לטענת הסמכות שלו, והן כדי לגרום לו כאב פיזי.

הכתר מוזכר במספר מקורות, בבשורה על פי מתי (כז:29),[1] בבשורה על פי מרקוס (טו:17)[2] בבשורה על פי יוחנן (יט)[3] ובנוסף נרמז גם בכתבי חלק מאבות הכנסייה המוקדמים כמו קלמנס מאלכסנדריה, אוריגנס כמו גם התייחסות בבשורות האפוקריפיות[4]

שריד של כתר הקוצים, שקיבל המלך הצרפתי לואי התשיעי מהקיסר בולדווין השני . [5] הוא נשמר בנוטרדאם דה פריז עד אפריל 2019, אז הועבר ללובר.

השריד העיקרי מכתר הקוצים זוכה להערצה וסגידה מסביבות שנת 400 לספירה. הוא הוענק בשנת 1238 על ידי הקיסר בולדווין השני מקונסטנטינופול ללואי התשיעי, מלך צרפת, והושם בשמירה בקתדרלת נוטרדאם. במהלך השרפה בקתדרלת נוטרדאם ב-15 באפריל 2019 הוא חולץ והועבר למוזיאון הלובר.[6]

ההיסטוריה של השריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין התייחסות בשלושת הבשורות שמזכירות את כתר הקוצים למה אירע עם הכתר לאחר הצליבה, האזכור הקדום ביותר לכתר הוא של פאולינוס(אנ')[7] מתחילת המאה החמישית שכתב על הכתר כשריד הנערץ על המאמינים. וישנן מספר התייחסויות נוספות במהלך המאות הבאות לכתר שמוקד עלייה לרגל בקרב הצליינים בירושלים. וממסלול הטיול של הנוסע אנטונינוס מפלקנטיה ניתן ללמוד שהשריד הוחזק בהר ציון.

סביבות שנת 800 לספירה הפטריארך של ירושלים שלח לקרל הגדול קוץ מהכתר, בנוסף לשרידי קדושים אחרים, שלאחר מכן ניתנו על ידי קרל הקירח למנזר סנט דניס.

לאחר מכן השריד הועבר לקונסטנטינופול, כשחלקים ממנו מוצאים דרכם לחצרות מלכים ולכנסיות חשובות.

בשנת 1238 הציע בולדווין השני מקונסטנטינופול, שנזקק לתמיכה באימפרייה המתפוררת שלו להעניק את הכתר ללואי התשיעי, מלך צרפת, הוא הועבר לוונציה כערובה להלוואה גדולה, של יותר מ13 אלף חתיכות זהב ובסופו של דבר נפדה והועבר לפריז, שם לואי בנה את כנסיית סנט שאפל לכבודו בשובו ממסע הצלב השביעי. השריד נותר שם עד למהפכה הצרפתית, אז, בסופו של דבר הוא הופקד בקתדרלת נוטרדאם.[8]

כבאי פריז הצילו את השריד במהלך השריפה בנוטרדאם ב-15 באפריל 2019. [9]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתר הקוצים בוויקישיתוף


  1. ^ הבשורה על פי מתי פרק כז – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  2. ^ הבשורה על פי מרקוס פרק טו – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  3. ^ הבשורה על פי יוחנן פרק יט – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  4. ^ Walter Richard (1894). The Gospel According to Peter: A Study. Longmans, Green. p. 7. נבדק ב-2022-04-02.
  5. ^ Davisson, Darrell D (2004). Kleinhenz, Christopher (ed.). Medieval Italy: An Encyclopedia. Vol. 1. Abingdon, England: Routledge. p. 955. ISBN 9780415939294.
  6. ^ Clicquot, Athénaïs (9 בספטמבר 2019). "Notre-Dame : la couronne d'épines à nouveau présentée à la vénération des fidèles" (בצרפתית). נבדק ב-2020-09-15. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Wall, J. Charles (2016). Relics from the Crucifixion: Where They Went and How They Got There (באנגלית). Sophia Institute Press. p. 95. ISBN 9781622823277. נבדק ב-19 באפריל 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ France: Kissing the original Crown of Thorns worn by Jesus
  9. ^ ""Computer glitch" may be behind Notre Dame Cathedral fire, rector says - live updates". CBS News. 19 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ John Cherry, The Holy Thorn reliquary, London: British Museum Press, 2010, מסת"ב 978-0-7141-2820-7