ל'אנס או מדוז

ל'אנס או מדוז
מראה בל'אנס או מדוז
מראה בל'אנס או מדוז
אתר מורשת עולמית
האתר ההיסטורי הלאומי ל'אנס או מדוז
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1978, לפי קריטריונים 6
שטח האתר 79.91 קמ"ר
מידות
שטח 7,991 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות ויקינגים
מאורעות שינוי הגדרת אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה קנדהקנדה קנדה
מיקום האי ניופאונדלנד, ניופאונדלנד ולברדור
קואורדינטות 51°35′42.96″N 55°31′52.40″W / 51.5952667°N 55.5312222°W / 51.5952667; -55.5312222

מפת מסעות הוויקינגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחזור הנחיתה בל'אנס או מדוז בשנת 2000

ל'אנס או מדוזאנגלית ובצרפתית: L'Anse aux Meadows, מהשם הצרפתי העתיק l'Anse aux Méduses - "מפרץ המדוזות") הוא אתר ארכאולוגי בקצה הצפון-מערבי של האי ניופאונדלנד בפרובינציה הקנדית ניופאונדלנד ולברדור. בשנת 1960 גילו הארכאולוגים הלייה אינגסטאד (Helge Ingstad) ואשתו אן שטיין אינגסטאד שרידים של התיישבות אנושית במקום. לפי אופיו של האתר והממצאים שנתגלו בו, ואגב השוואתם לממצאים מסביבות שנת 1000 אשר התגלו באיסלנד ובגרינלנד, נקבע כי ההתיישבות הייתה של ויקינגים[1]. האתר הוא היישוב הוויקינגי הידוע היחיד באמריקה הצפונית, ומייצג את הנקודה הרחוקה ביותר אליה הגיעו אירופים במסעותיהם אל העולם החדש לפני כריסטופר קולומבוס וג'ון קבוט, וכ-500 שנה לפניהם. בשנת 1978 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסברה מקורו של השם "ל'אנס או מדוז" הוא בדייגים הצרפתים שהגיעו לאזור במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, ואשר כינו אותו "ל'אנס או מדיז", היינו, "מפרץ המדוזות". השם המודרני הוא שיבושו של השם הצרפתי והתאמתו לשפה האנגלית, שכן נופו של האזור פתוח ונדמה לאדמת מרעה או אחו (אנגלית "מדואו" - Meadow, וברבים "מדוז" - Meadows)[2].

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור האתר

עדויות מראות על התיישבות אנושית באתר כבר לפני 5,000 עד 6,000 שנים. לאחר מכן היה המקום מיושב על ידי מספר קבוצות אתניות שונות, ואסקימואים שישבו באתר בין השנים 400 ל-700 לערך קיימו בו יישוב זמני של דייגים. לאחר מכן, במשך המאה ה-8 ננטש המקום, ובמאה ה-9 יושב שוב, הפעם על ידי אינדיאנים אשר קיימו בו יישוב עונתי או קבוע באופן כמעט רציף עד שנת 1500 לערך.

אולם חשיבותו ההיסטורית של המקום היא ביישוב הוויקינגי שהתקיים בו במאה ה-11 ואשר כלל סך הכל שמונה בתים, ששימשו למגורים, למלאכה וכנפחייה. הבתים שממדי שני הגדולים שבהם הם 24 על 4.5 מטר ו-19 על 14 מטר, זהים בתוכניתם ובשיטת הבנייה שלהם לבתים מאותה תקופה שהוקמו בנורווגיה. הדמיון של מבני עץ אלה לבתים שהתגלו בנורווגיה ניכר בגג הכבול המחודד, במרבדי הכבול שעל הרצפה, במחיצות כבול פנימיות עבות, בתכנון החדרים באח ובפתחים. גם הממצאים שנמצאו באתר מעידים בבירור על הקשרם הוויקינגי, ועל אלה נמנים, בין היתר, מנורות שמן מאבן, מאזניים וקופסה מעץ שדר. ליד הנפחייה שתנורה השתמר באופן חלקי התגלו שרידים של סיגי מתכות, וברחבי האתר נמצאו כ-50 ממצאים שונים ממתכת הכוללים מסמרים, אבזמים וכדומה. ייתכן שממצאים אלה יוצרו, לפחות באופן חלקי, באתר, והם תואמים ממצאים זהים שהתגלו לאורך החוף הנורווגי והמתוארכים לתקופת היישוב הוויקינגי המאוחר.

החל במאה ה-16 עד המאה ה-19 פקדו דייגים צרפתים את האתר, אך רק בשנת 1835 הוקם בו יישוב הקבע השוכן במקום עד היום. מחקרו של אינגסטאד נערך בין 1960 ל-1968, ובין 1973 ל-1976 נערכו באתר חפירות מטעם רשות הפארקים של קנדה. בשנת 1977 הוכרז המקום כאתר היסטורי לאומי ושנה לאחר מכן הוכר כאתר מורשת עולמית.

האם ל'אנס או מדוז היא וינלנד?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – וינלנד

וינלנד הוא השם שנתן לייב אייריקסון, מנהיג ויקינגי, למה שהוא גילה באמריקה הצפונית, במסעו בו נתגלתה היבשת בפעם הראשונה ליושביה של אירופה בשנת 1000 לספירה. הסיפור גורס כי לאחר ההתיישבות בגרינלנד בשנת 985 או 986, סוחר ויקינגי בשם ביארני קריולפסון הפליג מאיסלנד לגרינלנד, והספינה, שנקלעה לסופה, נסחפה לחופי צפון-מזרח אמריקה. הדבר היה בסוף הקיץ, והסוחר, שחשש להישאר בחורף בארץ החדשה, חזר מיד לגרינלד וסיפר את הסיפור. הוא מכר את ספינתו ללייב אייריקסון, שהפליג לאותם אזורים והקים שם התיישבות קצרה, לה קרא וינלנד (ארץ היין) משום שהתפעל משפע הגפנים שראה בה. המושבה לא החזיקה מעמד יותר משנתיים, וננטשה לאחר שהותקפה כנראה על ידי תושבים מקומיים.

אין הסכמה בין ההיסטוריונים לגבי מיקומה של וינלנד, ואף של'אנס או מדוז אינה וינלנד, שכן וינלנד הייתה ארץ ולא אתר התיישבות בודד, נראה כי האתר סימן את תחילתה של וינלנד, שהשתרעה דרומה ממנו עד לנהר סנט לורנס ועד ניו ברונזוויק של ימינו. ככזו הייתה ל'אנס או מדוז לבסיס ממנו יצאו תושביה בחודשי הקיץ למסעותיהם דרומה, אך שבו אליה עם בוא החורף, והביאו עמם אגוזים שנמצאו במקום ושאינם גדלים בסביבתו, וייתכן שגם מן הענבים שהעניקו לארץ את שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ל'אנס או מדוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]