ל'אקספרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg ל'אקספרס
L'Express
מייסד Jean-Jacques Servan-Schreiber עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים פטריק דרהי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 16 במאי 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0014-5270, 2491-4282
lexpress.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ל'אקספרסצרפתית: L'Express) הוא שבועון חדשות בשפה הצרפתית הרואה אור בפריז מאז 1953. מבחינה פוליטית ממוקם השבועון במרכז המפה הפוליטית. לשבועון מצורף מוסף סגנון חיים בשם L'Express Styles.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבועון נוסד על רקע ההתנגדות לקולוניאליזם הצרפתי על ידי ז'אן-ז'אק סרוון-שריבר JJSS (צר') (לימים ראש המפלגה הרדיקלית) ורעייתו, פרנסואז ז'ירו, שערכה לפני כן את שבועון הנשים Elle (ולימים שרת התרבות). המודל ששימש ליצירת השבועון היה ה-Time Magazine האמריקאי ושבועון החדשות הגרמני דר שפיגל.

בראשית ימיו הביע השבועון עמדה נחרצת של תמיכה במדיניותו של ראש ממשלת צרפת, פייר מנדס פראנס, בסיום מלחמת הודו-סין הראשונה, יציאת צרפת מווייטנאם ומתן עצמאות לאלג'יריה. בשנת 1958, לאחר שפורסם שגיליון של השבועון יכלול מאמר ביקורת של ז'אן-פול סארטר על ספרו של מתנגד המשטר אנרי אלג, La question, נאסרה הפצת הגיליון הכולל את המאמר על ידי הממשלה הצרפתית. על מנת לשוב ולהפיץ את השבועון, נאלץ השבועון להוציא גיליון ללא מאמר הביקורת של סארטר. המאמר, כולל ההסבר מדוע לא פורסם, הופיע לבסוף כהקדמה לספר, שנאסר להפצה אף הוא.[1]

ב-1964 פרשו מל'אקספרס העיתונאים ז'אן דניאל ואנדרה גורז (צר') וייסדו את השבועון לה נובל אובזרווטר, שהביע את עמדת השמאל הבורגני (פריזאי בעיקר). במקביל הפך ל'אקספרס למרכזי יותר בדעותיו.

ב-1977 רכש ג'יימס גולדסמית את השבועון מסרוון-שריבר.

ב-1986 החל השבועון להיות מופץ גם במהדורה בלגית בשם Le Vif/L'Express, כתוצאה ממיזוג עם שבועון מקומי.

ב-1988 נמכר השבועון לתאגיד Vivendi (שבבעלותו גם קבוצת הטלוויזיה +Canal, חברת המוזיקה יוניברסל מיוזיק גרופ, אתר שיתוף התוכן Dailymotion ועוד). ב-2002 ניצב במקום ה-16 בין שבועוני החדשות העולמיים (ובמקום השלישי בצרפת לאחר לה פיגארו ולה נובל אובזרווטר).[2] ב-2006 נמכר השבועון לקבוצת Roularta. נכון לשנת 2009 הופץ ב-568,000 עותקים.[3]

בשנת 2014 רכשה את השבועון קבוצת אלטיס שבשליטת איש העסקים הישראלי-צרפתי פטריק דרהי.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ל'אקספרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]