לאה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאה ברלין

לאה ברלין (18818 ביולי 1962) הייתה חלוצה, סוציאליסטית ומהפכנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה ברלין נולדה בליאדי שבפלך מוהילוב שברוסיה, ברוסיה הלבנה (כיום בבלארוס), למשפחת סוחרים חסידים אמידה. בראשית המאה ה-20 הייתה פעילה בחוגים מהפכניים רוסים, אך בתקופת לימודיה בברלין התחברה לחוגים יהודיים, ובהשפעתם ניצלה ביקור משפחתי בוורשה להברחת נשק למחתרת בברסט-ליטובסק שברוסיה. בהמשך עברה דרך ריגה ווילנה בדרכה חזרה לברלין, שם השתלמה בטכנאות שיניים. את מקצועה זה לימדה כביכול באוניברסיטת קייב, מסווה לפעילותה המהפכנית שם. בגלגוליה הרבים עברה בווינה ובפריז, שקסמה לה באופיהּ המיוחד ובהמוני הסטודנטים והמהפכנים, הבוהמיינים והפליטים הפוליטיים שפגשה שם. בין השאר התוודעה שם אל משפחת המשורר שלום אש.

הידיעה על כישלון עסקיו של אביה השיבה אותה לריגה, ובעצת המשפחה נסעו היא ואביה לארץ ישראל בדרכונים מזויפים.

במלחמת העולם הראשונה הייתה בין תושבי הארץ נתיני רוסיה, שהעות'מאנים הגלו למצרים, ושם פעלה כמיטב יכולתה לסייע לגולים במצבם הקשה. גם לאחר המלחמה והחזרה לארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי – ארץ ענייה, שדודה ומורעבת – התגייסה לעבודה בקרב משפחות מצוקה בירושלים, שם הקימה מתפרה לספק תעסוקה ופרנסה לנשים חסרות-כול, בחסות ועד הצירים.[1] באותו זמן, בשנת 1919, פגשה את המשוררת האמריקאית ישע סמפטר, שהגיעה לארץ עם משלחת של נשות "הדסה" ונשארה בה. לאה ברלין וישע סמפטר – שתי נשים שונות בכל המובנים, ברקע, במוצא, בדרך חיים ובהשקפות עולם – התיידדו, התקרבו ולתקופה מסוימת היו שותפות לדירה בירושלים, אם כי כל אחת המשיכה בדרך חייה הנפרדת ושמרה על חוג ידידים משלה. בהמשך נפרדו דרכיהן לכמה שנים, כשישע עברה לגור ברחובות ולאה נדדה בין מקומות עבודה (בין השאר, ניהול בית ההבראה "ארזה") וחיפשה את מקומה בקיבוצים שונים, אך בשנת 1933 נענתה לקריאתה של ישע ובאה לחיות עמה ועם בתה המאומצת במושבה רחובות, משם עברו כעבור שנה לגבעת ברנר, להקים שם את חזונה של ישע, בית הבראה צמחוני.[2]

ישע סמפטר נפטרה במחלה בשנת 1938, לפני ששלמה הקמתו של בית ההבראה. לאה ברלין המשיכה לנהל אותו עוד שנים רבות ולהיאבק על שמירת צביונו המיוחד, על פי חזונה של חברתה.

לאה ברלין נפטרה בשנת 1962, בת שמונים. את עשר שנות חייה האחרונות עשתה בקיבוץ נצר סרני.

הסופר משה שמיר כתב את הטרילוגיה רחוק מפנינים (יונה מחצר זרה, הינומת כלה ועד הסוף) על האישה, שהכיר בסוף מלחמת העולם השנייה ועם הזמן היה לבן משפחתה, כשנשא לאישה את בת-אחותה צביה. שמה בטרילוגיה הוא לאה ברמן, וישע סמפטר, ששמיר לא הספיק להכיר וכתב עליה מסיפורי לאה, נקראת בספריו שלי שטיינר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה שמיר, יונה מחצר זרה: רומן, תל אביב: עם עובד, תשל"ד--1973, עמ' 152–153.
  2. ^ משה שמיר, שם, עמ' 47–106.