לאה מיכלסון
![]() | |
לאה מיכלסון ליד פסלה: פרוטומה של שמעון פרס, נמצא באוסף הפרטי של האמנית בביתה בערד, יולי 2010 | |
לידה |
28 במאי 1921 לודז', פולין |
---|---|
פטירה | 11 ביולי 2018 (בגיל 97) |
שם לידה | לאה ליפשיץ |
לאום | ישראלי |
תחום יצירה | פיסול, ציור, שירה |
יצירות ידועות |
זעקה אילמת (1961) הסנה הבוער (1983) דיוקן של יצחק נבון דיוקן של דוד בן-גוריון (1961) אהבה (1977) השואה והבריחה ממנה (1975) |
פרסים והוקרה |
יקיר העיר ערד (2012) ![]() |
www | |
![]() ![]() |



לאה מיכלסון (28 במאי 1921 – 11 ביולי 2018) הייתה פסלת, ציירת ומשוררת ישראלית. פסלה המפורסם "זעקה אילמת" מוצב ב"יד ושם" בירושלים.
מרבית פסליה מוצבים כיום, במשכן לאמנות - לאה מיכלסון, בכפר הנוער בן שמן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאה ליפשיץ נולדה בלודז' שבפולין למשפחה ציונית. אביה חיים ליפשיץ היה ממקימי רשת בתי הספר "תרבות" בפולין, ולימים היה הבעלים של מפעל טקסטיל. אמה, דינה לבית סורדות, הייתה מורה, פעילה בהסתדרות הציונית וחברה בהנהלת גורדוניה. משחר ימיה חונכה לאהבת ארץ ישראל, ותשומת לב מיוחדת הוקדשה ללימוד ולשימוש בשפה העברית.
בשנת 1938 הצליחה משפחתה של מיכלסון לקבל עבורה סרטיפיקט, והיא עלתה לבדה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. משפחתה שנשארה בפולין נספתה בשואה. עם בואה ארצה נשלחה לבית הספר החקלאי בן שמן, שם למדה בכיתה אחת עם נשיא המדינה, שמעון פרס[1], ושם יצרה את פסליה הראשונים מאבני גיר.
בשנת 1940 נישאה לאברהם מיכלסון, שהקים את המפעל הראשון בארץ ישראל לייצור חלקי אופניים, M.C.I. Michelson Cycle Industry.
מיכלסון למדה אמנות במכון אבני בתל אביב בהדרכתם של דב פייגין ואביגדור סטימצקי ולאחר סיום לימודיה החלה להציג בתערוכות קבוצתיות ולפסל דיוקנאות של אישים שונים, כדוגמת דוד בן-גוריון, יצחק נבון, שמעון פרס ואחרים. בנוסף, נמצאים בביתה פסלים של גולדה מאיר ולוי אשכול. בבית יד לבנים בפתח תקווה נמצאים פסלים של קדיש לוז, יושב ראש הכנסת לשעבר, ועמוס גלילי, מעשה ידיה.
בשנת 1968 עברה לערד והפכה לדמות משמעותית ביצירה ובתרבות העירונית. 22 מפסליה, וכן ציורים פרי יצירתה, מוצבים במוסדות חינוך ותרבות ברחבי העיר.
בינואר 2011 בט"ו בשבט בטקס שנערך בכפר הילדים "נרדים" שבערד, הוסר הלוט מעל פסלה החדש של מיכלסון, דוד המלך: "למען אחי ורעי אדברה-נא שלום בך"[2].
נוסף לעיסוקה כפסלת וציירת, הוציאה מיכלסון 11 ספרי שירה בהוצאה עצמית. בשירתה הקפידה מיכלסון להגיב על אירועים אקטואליים בעיר, במדינה ובעולם. שירתה מאופיינת בחריזה ומרבית שיריה התפרסמו בעיתונות המקומית בערד.
ביוני 2012 נופץ פסלה של מיכלסון, אהבה (הפסל האדום)[3].
ב-29 בדצמבר 2014 נחנך המשכן לאומנות - לאה מיכלסון, בבריכת המים של כפר הנוער בן שמן, בו נמצאים כ-70 מפסליה.
נפטרה ב-11 ביולי 2018, בגיל 97.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירותיה המפורסמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זעקה אילמת - אבן בזלת - גובה 250 ס"מ (1961). מוצג באתר יד ושם בירושלים
- הסנה הבוער - יציקת ברונזה קרה - גובה 182 ס"מ, במרכזו דולקת נורה המפזרת אורה בין זרועות הלהבה (1983). מוצג בבית יד לבנים בתל אביב בחדר הזיכרון וההתייחדות. משמש כנר תמיד
- פרוטומה של יצחק נבון - אבן מלאכותית לבנה - נמצא במשכן נשיאי ישראל בירושלים
- פרוטומה של דוד בן-גוריון - אבן בזלת יצוקה (1961). נמצא במדרשת שדה בוקר במרכז הבינתחומי ללמודי הנגב והמדבר
- אהבה (הפסל האדום) -בטון מצופה ברזל - גובה 250 ס"מ (1977), נמצא במצפור גלעד, ערד[5]
- השואה והבריחה ממנה - תבליט מחומרים סינתטיים (1975), נמצא במוזיאון יד ושם בירושלים
- יחד- רשת ברזל מצופה סיבי זכוכית - גובה 300 ס"מ - מוצב בבית גלעד
- אמהות- אבן - גובה 98 ס"מ (1966), נמצא במחלקת יולדות בבית חולים תל השומר
- אם וילד - יצוק מאבן מלאכותית אדמדמה, גובה 150 ס"מ, נמצא בחזית ביתה של האמנית בערד. הקונסטרוקציה לפסל מורכבת מרשת שעל גביה יצקה האומנית את הברזל.
- בריאת העולם - פסיפס מאבן מקומית, בה שובצו מספר בליטות זכוכית צבעונית המתארות את המפץ הגדול. הפסיפס מוטבע בחזית ביתה. פסיפס זה אינו קונבנציונלי: אין בו רקע וציור אלא כל דמות נבדלת מדמות אחרת על ידי צבע האבן (1970).
- חנוכיה - חומרים שונים, גובה 480 ס"מ (1974), מוצבת על גג בית הכנסת המרכזי בערד
- דוד המלך - מברונזה, גובה 79 ס"מ (1979), נמצא במרכז תרבות ערד
- זעקת אם שכולה - ברונזה, גובה 76 ס"מ (1979)
- זעקת אם כבולה בשרשרת ובכדורים לקבר ילדה - חומרים שונים, גובה 52 ס"מ (1976)
- ירושלים השלמה - תבליט, גודל 160x90 ס"מ (1998), נמצא באולם הכנסים באחוזת ראשונים, ראשון לציון
- אין לי ארץ אחרת - תבליט (2006), מוצב על במת אולם הקונצרטים של הקונסרבטוריון העירוני ערד
- באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח - תבליט (1957), נמצא בבית ספר רמת חן, רמת גן. זו היצירה הראשונה הגדולה שמיכלסון פיסלה
- דוד המלך: "למען אחי ורעי אדברה-נא שלום בך" - פסל מברונזה מלאכותית מחומרים פלסטיים, גובה 80 ס"מ (2010). מוצב בכפר הילדים "נרדים", ערד
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גינת חיי - (1990)
- תשוקה - (2000)
- פעמי הזמן - (2003)
- סימני שאלה - (2003)
- אורות התקווה - (2003)
- עוצמת יצירה עוצמת אישה - (2004)
- מן העט אל העת - (2005)
- המציאות והתקווה - (2007)
- מה ילד היום הבא - (2008)
- פעימות ליבי - (2008)
- עוצמת יצירה עוצמת אשה (2009)
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בריחה משואה - תבליט קיר, מוצב ביד ושם בירושלים
-
זעקה אילמת - דגם ברונזה
-
אם ובנה - יצוק מאבן מלאכותית אדמדמה
-
להבה בחלל, מוצב באולם תפוח פיס בערד, מרכז מדעים, טכנולוגיה ואומנויות.
-
דוד המלך, נמצא במתנ"ס העירוני ערד
-
מסיכה של דוד בן-גוריון, נמצאת במתנ"ס העירוני של ערד
-
אמהות
-
דוד המלך: "למען אחי ורעי אדברה-נא שלום בך"
-
מתוך משכן אומנות לאה מיכלסון בבן שמן
-
אוטופורטרט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של לאה מיכלסון
- סיפור חיי(הקישור אינו פעיל) באתר ערדניק
- לאה מיכלסון לאסוף את השברים, מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה, באתר יד ושם.
"זעקת אם שכולה", סרטון אשר השתתף בתחרות לכבוד יום הולדתה ה-85 של לאה מיכלסון. זכה מקום ראשון. בימוי, ועריכה: גוני ואבנר, צילום: סער עשור, פברואר 2010
סרטון אשר השתתף בתחרות לכבוד יום הולדתה ה-85 של לאה מיכלסון. "תגידי לו", זכה מקום שני. בימוי: קריסקין, צילום: סופיה סטרוזר, עריכה: לין אטדגי, הפקה: רותם נצר, פברואר 2010
"אמא", סרטון אשר השתתף בתחרות לכבוד יום הולדתה ה-85 של לאה מיכלסון. זכה מקום שלישי. בימוי ועריכה: מאיה ללוש, צילום: עוז זיכרמן, פברואר 2010
13 במאי 1994, רם עברון, תה לשניים, באתר יוטיוב
- תיירות לערד -לאה מיכלסון, באתר פייסבוק
- פלד ארבלי, נשבר הלב: פסל האהבה המפורסם בערד נופץ, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2024
- לאה מיכלסון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי חיימוביץ, הנשיא עדיין מאוהב: שמעון פרס בריאיון לחג, באתר nrg, 8 במאי 2008
- ^ חגיגות ט"ו בשבט בכפר נרדים בסימן פרחים ופסלים
- ^ בן שיף, ערדניק: מי מחריב את סמליה של ערד?, 28 ביוני 2012
- ^ יפה ניניו, ערדניק: יובל לעיר ערד - טקס עיטור יקיר העיר ומגן על מפעל חיים, 22 בנובמבר 2012
- ^ הבלוג של קרלה אונגר, הגיגית, על הפסל האדום 22 ביולי 2012
- חברי גורדוניה
- יקירי ערד
- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- עולות בעליית הנוער
- עולים בעליית הנוער
- ערד: אישים
- בוגרות כפר הנוער בן שמן
- בוגרי כפר הנוער בן שמן
- בוגרות מכון אבני
- בוגרי מכון אבני
- פסלות ישראליות
- פסלים ישראלים
- ציירות ישראליות
- ציירים ישראלים
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראליות ילידות פולין
- ישראלים ילידי פולין
- ישראליות זוכות פרסים: אמנות
- ישראליות שנולדו ב-1921
- ישראלים שנולדו ב-1921
- ישראליות שנפטרו ב-2018
- ישראלים שנפטרו ב-2018