לאומיות אוקראינית
לאומיות אוקראינית (באוקראינית: Український націоналізм) היא אידאולוגיה המקדמת את רעיון איחוד האוקראינים במדינת לאום אחת.
על פי ההיסטוריונים מיכאילו הרושבסקי, אורסט סובטלני ופול רוברט מאגוצ'י נסיכות רוס של קייב הייתה הארגון המדינתי הראשון של האוקראינים. מקור הלאומיות האוקראינית המודרנית נמצא במרידות הקוזאקים ומלחמתם, תחת הנהגתו של בוגדן חמלניצקי, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.
.jpg)
ראשית הלאומיות האוקראינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבסיס לתיאוריה של הלאומיות האוקראינית הונח ב"ספר ההוויה של העם האוקראיני", שנכתב על ידי חברי הארגון הפוליטי הראשון באימפריה הרוסית, "האחים קירילוס ומתודיוס" - ההיסטוריון ניקולאי קוסטומרוב והמשורר טאראס שבצ'נקו. ניקולאי קוסטומרוב הציג תזה על שני לאומים רוסיים, והוכיח את קיומו של לאום "דרום רוסי" נפרד. בשנות ה-30 של המאה ה-19 בגליציה, שהייתה אז שייכת לאימפריה האוסטרית, קם, מה שמכונה "השילוש הרוסי" ("רוסקה טרייציה"), שכלל את מ. ששקביץ', א. וגילביץ' ואת י. גולובצקי. בשנת 1837 פורסם בפשט ספרם "בת הים של הדנייסטר". הספר הפך לאבן דרך חשובה בהתפתחות התנועה הלאומית האוקראינית בגליציה, שכן הוא נכתב בשפה פשוטה, המבוססת על ניבים אוקראיניים מערביים. תנופה חדשה לתנועה הלאומית האוקראינית באימפריה האוסטרית ניתנה על ידי אביב העמים של 1848, ב-2 במאי 1848 הוקמה בלבוב מועצת רוסקי הראשית ("הולובנה רוסקה ראדה"). היא הכריזה על אחדותם של הרותנים של גליציה והאוקראינים של האימפריה הרוסית, ודגלה בחלוקת גליציה לחלקים אוקראינים ופולניים. עם זאת, עם תבוסתה של מהפכת גולובנה רוסקה, הראדה חדלה מלהתקיים.
התקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נחלקו המצביעים האוקראינים לפי אזורי מגוריהם, במערב אוקראינה ובמרכזה נטו להצביע למפלגות התומכות בקשרים עם מערב אירופה וארצות הברית ובמזרח אוקראינה ובדרומה נטו לתמוך במפלגות התומכות בקשרים עם רוסיה[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Nationalism באנציקלופדיה האוקראינית המקוונת (באנגלית)
- בצל האשמות רוסיה בנאציזם, אוקראינה מתמרנת בין ניכוס הלאומנות למגננה
- Ukraine’s Ultranationalists Show Surprising Strength at Polls (באנגלית)
לאומיות - אוקראינה, דף שער בספרייה הלאומית
